רש"ש/בבא קמא/מה/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ארהב"ח הא מני ר"א כו' אביי אמר כו'. הנה לתרוייהו מיירי הברייתא בדנטרו ש"פ אבל מתניתין מוקי לה הנ"י בדלא נטרי כלל הביאו התוי"ט והתו"ח כ"ע דבגמרא בברייתא משמע דאיירי בדנטרו ש"פ ול"ד כלל דהברייתא מסיימת חוץ מש"ח הלכך ע"כ איירי בדנטרי ש"פ אבל מתני' דתני אכולהו נכנסו תחת הבעלים כו' ע"כ איירי בדפשעי ולא נטרי כלל ועוד דפסקא לומר מועד משלם נ"ש ואי בדנטרי שמירה פחותה הלא ר"י פוטרו מצד העדאתו בבבא הסמוכה:
רש"י ד"ה נגיחה לתם מגז"ש כו'. לכאורה דכוונת הגמרא להא דדרשינן (לעיל מד) או בן יגח או בת יגח נגיחה בתם ונגיחה במועד והוקשו אהדדי אולם זה כתיב במיתה ובתם דליכא תשלומין רק דהשור נסקל ולמיפטריה מסקילה לא מהני אפי' שמירה מעולה כמש"כ לעיל א"כ למאי אתי היקשא אלא דדרשינן שם גם נגיחה לנזקין ואמרינן דלענין נזקין הוא דהוקשו אהדדי וזהו כוונת התוס' במש"כ שם אע"ג דלא ישמרנו (ר"ל דכתיב גבי היקשא דתם למועד) במיתה כתיב מ"מ ילפינן מיניה לנזקין משום דגם המה כתיבי שמה מכפילא דיגח:
גמרא אראב"א ל"פ ר"י כו' אבל צד תמות במקומה עומדת. הנה הרמב"ם ברפ"ז מהל' נ"מ פסק כרב לקמן דל"א צד תמות במ"ע כמש"כ שם הה"מ. ולכאורה הוה ליה לפסוק כראב"א דסוגיות (דלעיל יח לט ב) ואמוראי בתראי שם אזלי כוותיה ועי' ברא"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |