גליוני הש"ס/בבא קמא/מה/ב
גליוני הש"ס 
בבא קמא מה ב
וכדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם רמ"א כשומר שכר ר' יהודה אומר כשומר חנם. נ"ב כעין זה מצינו דמחליף רבה בר אבוה דר"מ לר"י ודר"י לר"מ בב"מ ק' ב' ע"ש דאמר כדמחליף רבה בר אבוה ותני רמ"א משלם כשעת הגזילה וחכ"א אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך ונודע דסתם חכמים דר"מ היינו ר' יהודה:
תוד"ה בחזקת כ' אין הפירוש כההיא דפ"ק כו'. נ"ב בס' יריאים סי' ק"ב בסופו הביא זה לראי' דיש מקומות בתלמוד שהלשון שוה ואין הכוונה שוה ע"ש עוד דמיונות לזה ויש עוד כזה הרבה מאוד ע' תוס' יבמות ל"ט ב' ד"ה ולשום אישות וע' תוס' מנחות ג' ב' ד"ה אע"ג ותיבות חבר עיר בחולין צ"ד א' ובברכות ל' א' ור"ה ל"ד ב' פירושו ציבור ובמגילה כ"ז ב' פירושו חכם העיר וע' חלה פ"ד מ"ח וניתנת לכל כהן ומיד אחריו ואילו ניתנין לכל כהן ואין פירושן שוה ע"ש בר"ש וע"ע ב"ב כ"ז ב' דמר סבר יש בריר' כו' והוא שם עניין אחר וכוונה אחרת לגמרי מבכל ל' בריר' דעלמא עש"ה ויש עוד הרבה מאוד ובזכרוני שגם בס' הכריתות קיבץ כמה מקומות כזה ואינו עתה לפני וע"ע חולין ק"ב ב' דכל שהוא דרישא הכוונה משהו בשר גידין ועצמות וכ"ש דסיפא הכוונה כ"ש ממש ע"ש בתוד"ה אכל וע"ע תוס' חולין, ס"ח א' ד"ה אדם דכתבו ואין תימא על שהלשון שוה והפי' משתנה דכה"ג אשכחן כו' עש"ה וע"ע ר"ן נדרים ע"ח ב' ד"ה לא דכ' ולא דמי האי שותק ע"מ לקיים דאמר הכא לשותק ע"מ לקיים דאמרי' לקמן כו' ודכוותה אשכחן בהש"ס טובא תרי גווני בחד לישנא עכ"ל וע"ע קידושין מ"ד ב' קטנה שנתקדשה שלא לדעת אבי' דפירושו שלא ידע ושם מ"ה ב' נתקדשה שלא לדעת ונישאת שלא לדעת פירושו שלא הודיעוהו אבל הוא עצמו ידע ע' שו"ת הריב"ש סי' קצ"ג וע"ע תוס' לקמן ס"ו ב' ד"ה דגזל משכב בסה"ד וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ג דלא שביק היתירא ואכיל איסורא דש"ס ע"ז ל"ט ב' פירושו שונה מבכל מקום עש"ה וע' תוס' עירובין ע"א ב' ד"ה ר' אלעזר ושם ס"ח ב', ד"ה קנסו ותוס' זבחים ק"א א' ד"ה וחכמים וע' ריטב"א קידושין י"ט א' דמפרש בריתא דאיש פרט לקטן אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן דקטן דרישא הכוונה פחות מבן ט' וקטן דסיפא פחות מבן י"ג עש"ה וע' ר"ן קידושין פרק ב' אהך דלחוב ע"מ לזכות דשם מ"ב א' עש"ה וע' נדה כ"ג ב' תוד"ה והתניא דלרש"י כל צורת דרב ודברייתא אין הכונה שוה אולם התוס' עשו שם קושי' מזה ע"ש וע"ע גמ' מעילה ד' ב' היתיר שחיטה שנינו או היתיר זריקה שנינו כו' ע"ש דהיתיר שחיטה הכוונה היתיר שע"י שחיטה והיתיר זריקה הכוונה היתיר לראויות לזריקה עש"ה וע' שו"ת שאגת ארי' סי' ע"ז מש"ש ואל תתמה על מה שפירשתי להא דטובת הנאה ממון לשאר טוה"נ ממון דאמרי' בכל מקום דכה"ג מצינו בהרבה מקומות בגמ' שהלשונות שוין והפי' מתחלפין כו' ע"ש וע"ע חידוש בס' יראים סי' מ"ז דכ' אלשון אחד עצמו שאמרו העכו"ם ורועי בהמה דקה לא מעלין כו' דהך לא מעלן לו כוונת מתחלפות דלגבי עכו"ם הכוונה אסור להעלות ולגבי רועים הכוונה דא"צ להעלות עש"ה והוא חידוש גדול וע"ע תוס' ב"מ ל"ח ב' ד"ה בששמעו בו שמת וע"ע חגיגה כ"ה ב' לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת לאוכלי תרומה העמידו דבריהם במקום מיתה דהאי במקום כרת הוא שע"י ההעמידה יהי' כרת והאי במקום מיתה הכוונה שע"י ההעמדה לא יהי' מיתה וע"ע חידושי הר"ן ר"ה ל"ד א' ד"ה או אינו אלא תקיעה ותרועה בסה"ד עש"ה ובכללים שלי קיבצתי עוד הרבה מאוד וכאן אין מקום להאריך כ"כ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |