רש"ש/בבא קמא/ג/ב

רש"ש בבא קמא ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה כחו הוא והיינו אדם גופו. משמע קצת דמפרש דאינהו נמי אבות אבל ברי"ף מבואר להדיא דאינן אלא תולדות ועי' לקמן רפ"ב פלוגתת סומכוס ורבנן בצרורות ומאי דאמר רבא עלה:

רש"י ד"ה אי בתר דנייח שהוחלק אדם בהם. הן לרב כיון דאפקרינהו אינו חייב בין על טניפת כלים ובין על נזקי אדם עצמו זולת אם הוזק בהם עצמם עי' לקמן (כח ב) ובתוס' שם ד"ה אבל:

רש"י ד"ה דכח אחר מעורב בה וה"ל לאסוקי אדעתיה. ע' לעיל (ב א) תד"ה ולא זה (ולקמן ה ב) בתד"ה כי שדית:

תד"ה משורו ובאבנו וסכינו אין לחלק כו' דלא שייך כו'. וכן כ' (לקמן ד בסד"ה למחשביה) אלמה לא הרי אמרי' (ביומא פו ב) אדם עובר עבירה כו' שלישית מוחלין לו כו' וכן (בסנהדרין פא ב') מי שלקה ושנה כו' ועי' בגמרא שם וי"ל דלענין זה יותר מסתבר למילף משאר אבות דלא חס רחמנא עליה אף בפעם ראשון:

תד"ה כיחו וקשה כו' ונראה כו'. הנה אף לפירושם ע"כ יש ג' מינים בהיוצא מהפה כיחו. ניעו. ורוקו. א"כ גם לפרש"י י"ל דשני מינים יש במוצאי האף א. כדרכו שהוא עב ועכור ויוצא ע"י נענוע ב. דק וצלול כמים ונוטף מאליו כמו ע"י חולי שקורין (קאטע"ר):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף