רש"ש/בבא מציעא/קטו/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
מהרש"ל
רש"ש
אילת השחר


שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קטו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ע"כ ל"ק ר"י התם אלא דכי נפש הוא חובל. (ר"ל מאי דמרבינן מיניה דהיינו זוג של ספרים כו' דאיתא לקמן) ל"מ ריחים ורכב (דריחים ורכב אין במשמען לרבותן) הלכך כו' (דמה לנו לאוקמי בלאוי יתירי היכא דאיכא למידרש כדאיתא בפסחים כד ב). כ"נ שפרש"י:

תד"ה שנאמר. בסוף גה"נ לר' יוחנן כו'. כצ"ל:

בא"ד. כיון דכתיב ורכב ול"כ רכב. עי' מהרש"א וכדבריו משמע בתוס' מנחות שם ד"ה אין לוקין ונצטרך להגיה בתוס' כאן דקרינן ורכב ולא ורכב בחטף אבל לפי כללי הדקדוק שכאשר התנועה שאחר הו' בטעם מפסיק הוא בקמץ (עיין תל"ע סי' ל"ד בסופו[1]) אין מקום לדבריהם[2]:

בא"ד. וכן בנא ומבושל כתיב ממנו. בתוס' שם הקשו ע"ז דממנו אפסח קאי:

תד"ה אמר. ואינו מביא אלא דבר שיוכל לדחות כו'. כה"ג כתבו בפסחים (קב ב) ד"ה מיתיבי ועמש"כ שם:

בא"ד. וכי דחי נמי כו' היינו במאי דקאמר כו' אבל כו'. כה"ג כתבו בסוכה (נו):



שולי הגליון


  1. ספר תלמוד לשון עברי לי"ל בן-זאב אין יד הכל ממשמשת בו לפי שיצא שם מחברו ל'משכיל' ושאינו ירא ושלם (עליו ועל ספרו הנזכר ראו בשו"ת האלף לך שלמה (יו"ד סי' רנז)), ולקיים 'מצוה לשמוע דברי חכמים' העתקנו כאן את המתבקש לעיון בפי רבינו המחבר והוא שם בחלק א מאמר ב פרק ד (סימן לד), זו לשון הספר:
    אם בתנועה שאחרי הוי"ו נגינה מפסקת, הוי"ו בקמץ, כמו וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם (במקור הטעימו טפחא תחת תיבת וחם, וטעות, אבל המכוון יכון) וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה (בראשית ח) לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן (שם יד) מִ֥י וָמִ֖י (שמות י). ע"כ
  2. על דבריו כאן תמה ראי"ג לעססער בספרו חידושי בית המדרש (אהל מועד ח"ב, אבני זכרון אות ח') וז"ל שם: ראיתי בחידושי הרש"ש על ב"מ שם שהעיר על דברי התוס' הנ"ל שדבריהם אינם מדויקים על פי כללי הדקדוק וז"ל שם "אבל לפי כללי הדקדוק שכאשר התנועה שאחר הוא"ו בטעם מפסיק, הוא בקמץ (עיין תל"ע סי' ל"ד בסופו) "אין מקום לדבריהם" עכ"ל שם. אבל מי יוכל לדין עם שהתקיף ממנו, אחרי שהמה דברי רבותינו בעלי התוס' והמה היו משתדלים בחכמת הדקדוק כמו שכתב החכם ריב"ל ז"ל בספרו בית יהודה (פרק ק"ל) וז"ל "ואולם בחכמת הדקדוק היו משתדלים הצרפתים כמו הספרדים ושקדו שניהם בלמודה וביסוד חכמת הדקדוק אין הפרש ביניהם רק באותיות השרש" כו' עכ"ל יעו"ש, וא"כ באין ספק שדבריהם גם כאן נאמרים ע"פ הדקדוק הברור, ואין התלמוד לשון עברי מכריע ביניהן.
    שוב ראיתי שבעל הערות על תלמוד לשון עברי (שנדפס בווילנא), חלק באמת על תל"ע בזה, ואמר שם שאינו אמת ויש במפסיק והוא בשו"א, כמו (דה"י א' א' י"ז) "ועוץ וחול" ע"כ שם. וחידוש הוא לי על הגאון הרש"ש ז"ל שפלטה קולמוסו לאמר שלפי כללי הדקדוק כו' "אין מקום לדבריהם" וסמן לעיין בתל"ע, היש מקום לתל"ע נגד רבותינו בעלי התוספות הראשונים בחכמת הדקדוק? עכ"ד.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף