רש"י על בראשית רבה/פד

רש"י על בראשית רבה פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה פד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  

א  [עריכה]

בזעקך. לשון כינוס כמו ויזעק סיסרא:

כינוסו וכינוס בניו. שכינס בניו ונשיו למחנות:

ב  [עריכה]

מפני שטר חוב. של גלות:

מפני הבושה. שאבד הבכורה:

ג  [עריכה]

מגלבין. רצועות:

דין סכום לדין. זה מסכים לזה:

אבינו יעקב על ידי שביקש לישב וכו' נזדווג לו שטנו של יוסף. דכתיב וישב יעקב וסמיך ליה אלה תולדות יעקב יוסף אירע מעשה יוסף:

ד  [עריכה]

עמו. גרים שגייר היו עמו:

מגויירי אביו. גרים שגייר אביו:

ה  [עריכה]

הים לא נקרע אלא בזכות יוסף. גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וסמיך ליה ראוך מים יחילו אלו היו מי הים:

אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו. דכתיב הים ראה וינס ויצא החוצה ואף הירדן תסוב לאחור בזכותו:

ו  [עריכה]

זה רועה. את אחיו:

וזה רועה. ללבן:

זה נשטם. וישטום עשו את יעקב:

וזה נשטם. וישטמוהו בעלי חצים:

זה נגנב ב' פעמים. גנובתי יום וגנובתי לילה:

וזה נגנב ב' פעמים. כי גונב גונבתי:

זה נתברך בעושר. ויתן לך:

וזה נתברך בעושר. וממגד ארץ ומלואה וגו':

זה נתגדל על ידי חלום. דכתיב ואשא עיני וארא בחלום והנה וגו':

וזה נתגדל על ידי חלום. של פרעה:

זה נתברך בית חמיו. לבן דכתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך:

וזה נתברך בית חמיו. פוטיפר דכתיב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף:

זה מצוה. ויכל יעקב לצוות:

וזה מצוה. ויצו יוסף את עבדיו:

וזה עלו עצמותיו ממצרים לארץ. דכתיב אל נא תקברני במצרים:

וזה עלו עצמותיו ממצרים. דכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:

ז  [עריכה]

ממשמש בעיניו. ליפות ולקשט:

על תלתיהון. כנגד אותן ג' דברים לקה בג':

ח  [עריכה]

זקונים. נוטריקון זיו איקונין:

דבר אחר זקונים. הלכות שמסרו הזקנים שם ועבר ליעקב מסרן לו:

שהפיסו עליה גורלות איזה מהן יוליכנה לאביו ועלתה ליהודה:

לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה וגו' וסמוך ליה הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו שקרע לפניהם הים:

י  [עריכה]

לעשות אלילים אלמים. אלומתי דורש: ד"א מאלמים מעלמים אל"ף מתחלפת בעי"ן:

משתוקיתא דאימא. ששתקה בנישואי אחותה:

קמה והנה קמה. היה לו לומר קמה ואמר והנה קמה וכן היה לו לומר נצבה ואמר וגם נצבה הרי ד' לריבוי והנה תסובבנה הרי ה' כנגד כולן:

לפי שעיינו אותו בעין רעה לפיכך הוא מעמיד רשעים. כירבעם וחביריו:

לפי שענו בלשון כפולה. דכתיב המלוך תמלוך עלינו:

יא  [עריכה]

כך אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת כספא דאבא את:

שהדברים מגיעין לבלהה. שגדלתו ליוסף כאמו לפיכך אני ואמך:

יב  [עריכה]

ואביו שמר את הדבר נטל קולמוס וכו':

דברים ממשמשין ובאין. צרות:

אם נתבקרה פנקסו. מה שכתוב בפנקסו לפשפש בעונותי:

יג  [עריכה]

לרעות עצמן. באכילה ושתייה:

ויאמר לו הנני. נהג בו כבוד והיית אומר לי הנני שזמנת עצמך לילך אצלן:

יד  [עריכה]

נלכה דותינה לקיים מדותיו של הקב"ה שהיתה גזרה מלפניו שע"י גלגול זה ירדו למצרים:

ויתנכלו אותו להמיתו אמרו וכו':

הנה בעל. עתיד לצאת מיוסף שמעשה את ישראל לעבוד בעלים וזה ירבעם בעל דורש:

טו  [עריכה]

ואותו היום היה של ראובן. והיה לו לחזור לאביו והי' מתיירא אם יעשו לו שום דבר:

כך אמר ראובן בכור אני וכו':

הוא מונה אותי עם אחי. דכתיב ואחד עשר כוכבים וגו':

טז  [עריכה]

בקילוס היה בא. שמח:

ויפשיטו. זה הסטטקיטא:

כתנתו. זה חלוק:

הפסים זה הפרגוד. קמיש"א:

אשר עליו זה פומלניא. מכנסים:

שני בורות. הבורה והבור:

נתרוקן בורו של יעקב. כלומר בניו שיצאו מחלציו נתרוקנו מדברי תורה שלא היו יודעין ענשו של דבר:

יז  [עריכה]

עבירתן של שבטים זכורה לעולם תקנה לעולם. שעל ידם הציל יוסף במצרים מזון ובר וכלכל את העולם:

וישבו לאכל לחם. גרמו לו ליוסף שיהא מאכיל לחם לכל באי עולם במצרים דכתיב ויכלכל יוסף:

מפני שריחן של ערביים רע. מפני העורות והעטרן:

בשבח יהודה הכתוב מדבר:

ועשאוהו מלך. ששמעו עצתו ודבריו:

כנען שחטא לא לעבד נתקלל אף זה שהוציא עלינו דבה נמכרנו לעבד:

יח  [עריכה]

עברו אותה המדינים. המחלוקת שביניהם ליוסף:

אתם מכרתם בנה של רחל בחמש סלעים בכ' כסף וכסף הוא דינר לפיכך יהא כל אחד מכם מפריש ה' סלעים דכתיב איש כי יפליא ארי יפריש ובערכין הכתוב מדבר וכתיב והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף לפודה בנו בכורו בכ' כסף לפי שמכרו בכורה של רחל ונפל לכל אחד ואחד בקע יהא כל אחד מכם מגיע בקע לגולגולת מחצית השקל:

יט  [עריכה]

עסוק היה בשקו ובתעניתו. על מה שפשע בבלהה:

כל טורחתו של בית היתה מושלכת עליו על ראובן על שהיה בכור:

שדמו דומה לדם האדם. להטעות את יעקב:

כ  [עריכה]

ימים רבים אלו כ"ב שנה. שלא ראה את יוסף:

כנעניות היו נשותיהן של שבטים:

כא  [עריכה]

חדא הוית. דינה:

ולואי קברה. שקשה עליו גלוי ערותה:

וינחם יהודה. שניחם מבניו שמתו:

ואין מתנחמין על החיים. ויוסף עדיין היה קיים:

ויבך אתו אביו. קרי ביה אתו מלמד שהיה אביו של יעקב בוכה עמו על יוסף אביו של יעקב דהיינו יצחק בוכה ונוהג עצמו כאבל לכך נאמר ויבך אותו עמו אבל כיון שהיה יוצא מאתו היה רוחץ וסך אוכל ושותה שהיה יודע שהוא חי:

למה לא גילה לו. יצחק ליעקב שהוא חי אמר הקדוש ברוך הוא לא גילה לו ואני מגלה לו:

על שם כל המתאבלים עליו הוא מתאבל עמו. שאלו ח"ו מת יעקב היה לו ליצחק להתאבל עליו עכשיו כמו כן היה מתאבל עמו על יוסף ובמ"ק גמר לה:

כב  [עריכה]

כמה אוניות. שטרי מכירה נכתבו עליו:

לדימוסי' של מדינה. לממונה על המדינה לעשות צרכיה:

ונטלו מדימוסיא של מדינה. שנעשה מלך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף