רש"י על בראשית רבה/סד

רש"י על בראשית רבה סד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה סד

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  ז  ט  י  

ב  [עריכה]

גרופית של שקמה. כלומר דורו לא היו חזקים לסבול כגרופית של שקמה שנכנעת מפני הרוח והביאו בימי דוד שנמשל לארז שהוא קשה:

שילא חטא ויוחנא משתלמא. מושלים בני אדם משל ואומרים זה חוטא וזה לוקה שאול חטא ודוד מה טיבו:

שפופים. חלשים:

שנת בצורת. שלא היו יורדין גשמים:

שנה עבדת ושנה לא עבדת. שנה זו היתה עושה תבואה ושנה זו לא היתה עושה תבואה:

רעב של מהומה. אוכלין ואינן שבעין:

ג  [עריכה]

שכון בארץ תעשה שכונה בארץ הוי זורע והוי נוטע דבר אחר שכון בארץ שכן שכינה בארץ. בזכותך:

כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל הקשות כמא דאת אמר ואת אילי הארץ לקח:

דבר אחר למה לא נאמר האלה אלא האל לומר מקצתן. איני נותן לזרעך כל הארצות של עשרה עממין שהבטחתי לאברהם אביך מיד אלא ארץ של שבעה עממין:

אימתי אני נותן לך את השאר. קיני וקנזי וקדמוני לעתיד לבא:

ד  [עריכה]

בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו צא וחשוב אותיות פסוק עקב אתה מוצא מ"ה הוסיף עליהם ג' הברית מצותי חוקותי ותורותי הרי מ"ח. לישנא אחרינא שהרי בדור הפלגה היה אברהם בו מ"ח ולא מצינו שנשתתף בעצתם:

רבי לוי בשם ריש לקיש בן שלש שנים מנין עק"ב אשר שמע אברהם בקול בוראו. שהרי אברהם חיה קע"ה שנה צא מהם ג' למפרע נשתיירו קע"ב:

תורותי שתי תורות קיים אפילו מצוה קלה שבעל פה:

אפילו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע דכתיב ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה. לומר עתיד הקב"ה לקרות המקום הזה ה' שנאמר ושם העיר מיום ה' שמה וסמך מכאן ג' יודין יתרין דמצותי חוקותי ותורותי הוא השם שעתיד לחדש:

ה  [עריכה]

חלום קשה ונבואה שהיא קשה. ומאחרין לבא סבורים בני אדם שאריכות ימים מבטלתן ואינו כן. וכן אבל שוטה ששוכח מתו במהרה סבור הוא שאריכות ימים מבטלין:

נבואה קשה מניין שכך היו ישראל אומרים יארכו הימים ואבד כל חזון:

אבל שוטה מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק ושכח אבל אביו:

בשביל שהעלו לך הימים ארוכים היית עושה הדבר הזה בתמיה לא כן אמר רבי יוחנן וכו' ויצחק היה משחק משמש מטתו ביום:

הלואי אימא היתה נדה בשעה שבא אבא ליזקק לה שתאמר לו הורה גבר בתמיה לומר אין עכשיו עת הריון מגבר. כלומר וכי אשה נדה כמותי גורמין לה הריון מגבר בעוד שהיא נדה ואבא היה פורש ממנה ולא נתעברה:

ירמיהו מקלל יום לידתו ויום עיבורו דכתיב ארור היום אשר יולדתי בו זה יום העיבור יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך זה יום הלידה אפשר חלקיהו אדם צדיק היה עושה הדבר הזה שהיה משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה איזבל הורגת וכו':

ו  [עריכה]

ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'. הארץ שזרע בה יצחק קשה שנאמר בה בארץ ההיא והשנה קשה שהיתה שנת רעב שנאמר בשנה ההיא ואילו היתה ארץ יפה והשנה טובה על אחת כמה וכמה:

וימצא בשנה ההיא מאה שערים כו' מאה מנינים. כנגד מדה אחת שזרע מצא מאה מדות:

מאה כורים. מאה כרי. מאה שערים. מאה שעורים. מלמד שהאמידו אותה ששיעורו אותה ועשתה מאה חלקים יותר ממה שהאמידו אותה:

והלא אין הברכה שורה בדבר שבמשקל ובמנין ובמדה מפני מה אמדו אותה מפני מעשרותיו. ליתן ממאה ב' ומעשר א':

ז  [עריכה]

הה"ד יגורו יצפונו המה עקבי ישמורו:

ט  [עריכה]

ואבימלך הלך אליו מגרר מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה. שלא הלך כדרך מלך אלא כגר מגורר:

ד"א מגרר מגורר מלמד שעלו בו צמחים. שפרחו בו צמחים כד"א להתגרד בו:

רבי נחמיה אמר סיעת מן רחמוהי. מן אוהביו:

כל צבאותיו. של אבימלך היו פוסקין על פיו של פיכול:

י  [עריכה]

ראה ראינו. כך פי' ראינו מעשיך ומעשי אבותיך. כאשר עשינו עמך. רק טוב מיעוט שלא עשו טובה שלימה שאמרו לו לך מעמנו:

טרפיזות. שולחנות בלשון יון והיו מספקים לבני גולה כסף וזהב וכל צרכן. מטבעות. לחלוף. ומזונות למכור:

מנדה זו מדת הארץ. מס של בתים:

בלו זו פרובגירון. כסף גולגולת:

או ישנוניה מן אתריה. ישנו העיר ממקומה או יוסיפון עליה חמש אמין או יבצרון מיניה חמש אמין ומן גרמיהון אינון חוזרים מיניהון:

הוו קהליא מצמתין מקובצים בהדה בקעתא דבית רמון כיון דאתו כתבייא שחזר בו שריין בכיין:

בעיין ממרוד. על מלכותא:

אמרין יעול בר נש חכים וישדל צבורא. ישדל יפתה:

אמרין ייעול רבי יהושע בן חנינא דהוא אסקולוסטיקא דאורייתא. מקבץ התורה בלשון יון:

עאל ודרש ארי טרף טרף ועלה עצם. בגרונו ואמר כל דאתי אפיק ליה אנא יהב ליה אגרא אתא הדין קורא מצראה דמוקריה אריך ויהיב מוקריה ואפקיה ראשו וחרטומו של אותו עוף ארוך א"ל הב לי אגרי א"ל זיל תהא מגלג משתבח. ואמר דעאלית לפומיה דאריה לשלם ונפקית לשלם ואין לך שכר גדול מזה כך אולי נשכון ביניהם בשלום ואין אנו רוצים מאומה מהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף