ידי משה על בראשית רבה/סד
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גרופית של שקמה. כלומר דורו לא היו חזקים לסבול כגרופית של שקמה שנכנעת מפני הרוח והביאו בימי דוד שנמשל לארז שהיא קשה שאף שהרוחות מנשבים בו יש לו קיום:
ה [עריכה]
חלום קשה ונבואה קשה כו' מניין שכך היו אומרים לנביא וכו' ואבד כל חזון. פירוש לפי שנבואת יחזקאל היה בחזון כמו חלום וכן המרכבה שראה יחזקאל כתיב וארא מראות אלהים ע"ש שלא ראה באספקלריא המאירה אלא בחלום ממש נקרא מראות אלהים וכן פי' בכלי פז נמצא שאמר חלום קשה ונבואה קשה למדו כל זה מיחזקאל כנ"ל:
אבל שוטה. עיין מ"כ שפי' שקורא ליצחק אבל שוטה ומאד דחוק פירושו בעיני ולי נראה דה"פ וה"ג אבל בפת"ח כי שני מיני אריכות זמן יש האחד הנכתב בתורה ובצדיקים למען יאריכון ימיך וכיוצא בהם זה אריכות זמן של אמת וכמו שדרשו חז"ל ליום שכולו ארוך אבל אריכות ימים שלנו קורין חז"ל אריכות ימים של הבל וכן בגמרא קורא את הזמן בלשון הבלי זמן לז"א חלום ונבואה דברים קשים הם אבל שוטה אריכות ימים ר"ל הבלי אריכות ימים מבטלים האמונה ר"ל מאחר שלא בא הנבואה מיד אבד סברם ח"ו כמו ביחזקאל כמה שנאמר יארכו לנו הימים ואבד כלחזון וכן ביצחק כאן שאמר הפסוק שלפניו וירא אליו ה' גור בארץ הזאת כי לזרעך אתן את הארץ והוא סבר שיהיה לזמן קרוב ואמר הכתוב ויגר יצחק בגרר שהיה רק גר ולא נתקיימה הנבואה מיד אלא ארכו שם הימים ורצה לילך משם ושמש מטתו ביום כמו שעשה חלקיהו שהוצרך לברוח מפני איזבל ושמש מטתו ביום לקיים מצות עונה כמו שמביא אח"כ מעשה ע"ז ולז"א אמר ר"ח ב"א לפי שארכו לך הימים היית עושה הדבר הזה וכו' וסבר אתה שלא יתקיים הנבואה ורצית לילך מכאן ושמשת מטתך ביום כדרך שעשה חלקיהו כי יתקיים הנבואה לאחר זמן ודייק ושמש מטתו כדי שימהר ויחוש שיהיה לו זרע שיותן לו הארץ כנ"ל:
ו [עריכה]
ומפני מה מדד אותה מפני המעשרות. נ"ל בן המחבר ע"ד דאי' בזוהר בפ' ויצא בפ' כי מעט אשר היה לפני ויפרוץ לרוב ברכתו של הקב"ה הוא לא פחות מאלף ומביא ראיה ע"ז וא"כ קשה למה היה כאן גבי יצחק רק מאה לז"א זה היה למעשרות פי' שהברכה היה אלף רק שהמעשר היה רק מאה וא"כ הברכה היה אלף ודו"ק[1]:
י [עריכה]
אמרין ליה מהו דניכליה. ואין להקשות דמאי מספקא ליה והלא יכול לבדוק בסימניה וי"ל ע"ד דאיתא בפרק אלו טריפות למינהו ר"א אומר להביא את הזרזיר אמרו לר"א והלא כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותו מפני שיש לו זפק אמר להן עתידין ליתן את הדין וקל להבין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ על דברי בן רבנו כאן תמה השואל בשו"ת הנדפסה אחר ההקדמה בראש ח"ב משו"ת בית יצחק אבן העזר, דהלא הפקר פטור ממעשר. והשיב הבית יצחק דלא קשיא דעכ"פ הוא גדל בקרקע שלו ויש לו היניקה, על כן לא הוי הפקר כלל, ועוד דטעמא דהחצר אינו קונה הפקר הוא מטעם דאינו מצוי כמ"ש תוס' ב"ב נ"ד דדבר שאינו מצוי ל"ק חצירו, ויצחק דהקב"ה ברכהו הדבר מצוי וקניא חצירו ול"ה הפקר. והוסיף להעיר דמרש"י בחומש (בראשית כו יב) גופי' מוכח דבעי עישורי שהביא בפי' דיצחק אמדיהו למעשרות. ע"ש. והן הן דברי המדרש כאן.