רש"י על בראשית רבה/כג

רש"י על בראשית רבה כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה כג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

ס"א שאינן לא חיים ולא נדונים. שאינן חיים מרוב צרות ולא נדונים שלא יגמר דינם לעולם שכל שעה הם קיימין ונדונים בצרות גיהנם:

ב  [עריכה]

כולהון לשון מרדות. על שם שמרדו בהקדוש ב"ה נקראו כך. ע"כ:

עירד עורדן אני מן העולם. כערוד שהוא במדבר ואין אדם יודע בו כך מאבדן מן העולם שאין אדם יודע בהן:

ס"א. מה לי ללמך ולתולדותיו. למך דריש כלומר אין חפצי בו. ע"כ:

רועה עקרה לא תלד. מאכילה ומקשטה. ולאלמנה לא ייטיב זו היתה אשתו אחרת:

תדע לך שהרי למך הברור שבהם. המובחר שבהם ולקח שתי נשים:

שם האחת עדה. שהיתה עדויה מעליו כד"א ויסר ומתרגמינן ואעדי:

ס"א. לשון אחר עדה לצורך הריון ותהר ועדיאת:

ג  [עריכה]

מקנין. מכעיסין להקב"ה בהבליהם. ע"כ:

סמל הקנאה. המקנה. בברייתא דרבי יוסי דל"ב מדות אבי יושב אהל ומקנה שהיו מקנין בסתר חזרו להכעים בגלוי ומשמיעין את קולם שנאמר אבי כל תופש כנור ועוגב (בראשית ו) חזרו להיות מתבלין בכל פעם ס"א בכל כעס ע"כ שנאמר תובל קין ואחות תובל קין שחזרו לתבל בזנות כמה דתימא תבל עשו (פ' קדושים) ס"א סמל הקנאה פסוק הוא ביחזקאל ופירושו אשר שם בביהמ"ק מושב סמל הקנאה שהיו מקנין להקב"ה בפרהסיא. בברייתא וכו'. ע"כ:

ועוגב ערדבלין. כלי שיר כהדא דתנינן הרדבלין לא הי' במקדש. ס"א הרדבלין היה במקדש כדי לערבב את הנעימה ומאי דגרסי' לא היה במקדש שבוש הוא שעל כן יסד הפייט שירת ערבוב לערב שיר ניב הפה לערבב. זה בפה וזה בכלי. שאותן הלוים המשוררין בפה קול ערב לא ישירו בכלי ואותן המשוררין בכלי לא ישירו בפה שאין זה נכנס באומנות חבירו דכתיב ביה מיתה כדכתיב וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים לשורר ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו (פ' במדבר). זה באומנתו שלו וזה באומנתו שלו וסמוך ליה ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו (פ' במדבר) שלא יהיו נבלעים ומעורבבים זה באומנות של חבירו אלא זה ינגן בכלי שיר וזה ישיר בפה כדי לערבב את הנעימה ע"כ:

זה תבל עבירתו של קין. שהיה מתקן חרבות. קין הרג ולא היה לו כלי להרוג וזה תיקן חרבות ורמחים להרוג בהן בני אדם. סייע בעבירתו של קין ונתן בהן תבלים כאדם שנותן בקדירה תבלין ליתן טעם בתבשיל. ואלו הן תבלין שנתן בה. כלי זיין שתיקן:

ד  [עריכה]

ס"א. כי עד שבעה דורות יוקם קין. צא וחשוב מקין ועד למך לא היו אלא ששה דורות תולדותיו של למך ישלימו לשבעה דורות ועל כן סרבו נשי למך לשמוע אליו פן יולדו בניהם למארה ע"כ:

אתמהא. קין שהרג במזיד נתלה לו שבעה דורות אני שלא הרגתי אלא בשוגג בדין שיתלה לי שבעים ושבעה:

אם כן מהיכן הקב"ה גובה את חובו. כלומר חובו מדור המבול:

כי שת לי אלהים זרע אחר כו' נסתכלה באותו זרע שהוא קם ממקום אחר. מרות וזה מלך המשיח:

פכרה רוח את אחת מהן. שברה הרוח את אחת מהן:

ס"א. ערו ערו מתרגמינן פכרא ובלשון תלמוד פכרן לניבה. עד כאן:

מכאן ואילך קנטורין. כמה דתימא התחיל מקנטרן בדברים:

ס"א. כי איש הרגתי לפצעי. במזיד כקין שהרג להבל במזיד שאפצע:

וילד לחבורתי. וכי ילד הרגתי במזיד כקין כהרוג קין להבל שיבואו עלי חבורות בשבילו אם הרגתי אני איש וילד בשוגג הרגתים והוא שרבי יעקב מקשה אם איש למה ילד וכו' למה קורא אותו איש וילד ובמדרש רבי תנחומא מפרש שהרג למך לקין ולנער שהיה מוליך אותו. קין באבן שהשליך עליו ונערו בספוק כפיו על שהרג לקין:

קל וחומר של חשך. שאין בו ממש אם כן שימתין הקב"ה שבעה ושבעים דורות כמו כן יאמרו האחרים ומהיכן יגבה הקב"ה שטר חובו:

ה  [עריכה]

שיהיו נזכרין את בתיהם. ומשמשין מטותיהן תכף לנסיעתם ובאים מיד ונכנסים לספינה שאע"פ שהיה מבול עתיד לטבעם לא נמנע אדם הראשון מלעסוק בפריה ורביה:

ממקום אחר. מרות המואביה שהיה מזרע אחר:

ו  [עריכה]

ברדלא. שם לווי:

אדם שת אנוש ושתק. למה לא חשב מכאן ואילך את התולדות:

נבראו קנטורין. כנגד עשויין. נשתנו בדמותן ולא נבראו בצלם אלהים ממש:

כאן נשתנו. לפי מעשיהם:

ההרים נעשו טרשין. קשין כסלע שלא היו יכולין לחרשן:

ס"א. לשון אחר טרשים שפלים בתחלה היו גבוהים למי שאין לו אלא בית כור מלמעלה יכול לזרוע בשפוע ד' כורים מארבעה צדדין והכי אמרינן בספרי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות. הפסוק הזה שקול הוא כסבור אתה בגנותה של ארץ ישראל הכתוב מדבר אינו מדבר אלא בשבחה של ארץ ישראל שמי שאין לו אלא קרקע בית כור יכול לזרוע חמש כורים אחד מלמעלה וארבעה בצדדין וזהו שבחה של ארץ ישראל ועל כן יסד הפייט זרע קדש מטעתו בכפל להכין מרעיתו:

מרחיש. מבאיש:

חולין למזיקין. שהיו מופקרין שהיו מזיקין שולטין בהם:

ז  [עריכה]

אז הוחל לקרוא בשם ה'. שהיו מכנין לעבודת כוכבים שמו של הקב"ה:

והא כתיב וזה החלם. איכא טפי משלשה שהוא לשון מרדות אמר ליה האי וזה החלם לאו להכי כתיב:

זה המרידן. כלו' זה הזקיקן למרוד בהקב"ה ונמרוד כבר חשיב ליה לעיל:

הן הן שגרמו לעצמן. זה המזיקין שהיו אומרין מה בין דגחן לצלמא להדין דגחן לבר נש והלא אדם כורע ומשתחוה לגדול הימנו:

א"ל ולמה בחלום יהא בבירור. כך בתחלה במטמוניות דכתיב יושב אוהל ומקנה (פ' בראשית) ועכשיו בפרהסיא אתם רוצים לפרוש מדרכי שנאמר אז הוחל לקרא וקריאה בפרהסיא וכך אני עושה פורש אני ותעשו חולין למזיקין:

אף אני קורא למי הים לשמי. הדא הוא דכתיב הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו (עמוס ה):

ס"א. א"ר אבהו אוקיינוס גבוה. רבי אבהו בא לחזק דברי ר' אחא. ע"כ:

שתי פעמים שעלה והציף את העולם. ומפרש בירושלמי דפרק י"ג שופרות אחד בדור אנוש שהציף שליש העולם וא' בדור הפלגה שהציף חציו ולמה קורא לים מוצאים שנאמר אל הימה המוצאים על שם שתי פעמים שיצאו ובשטיפת המבול לא איירי כלל:

ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשנייה. רבי אחא בשם רבי חנינא בראשונה עד כפי ברבריאה ובשנייה עד עכו ועד יפו הה"ד עד פה תבא ולא תוסיף עד יפו תבא:

ס"א. וביפו ישית תצמצם תרחיש בלע"ז ע"כ:

רבי אלעזר בשם רבי חנינא בראשונה עד קלבריאה ובשנייה עד כפי ברבריאה:

ס"א. עד כפי ברבריאה. עד שפת של אותו נהר. עד כאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף