מתנות כהונה על בראשית רבה/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png כג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה כג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

שקרבם בתימו. שישארו בקרב בתיהם לעולם. או י"ל שבתיהם יהיו בקרבם ובמעמדם לעולם שיחיו לעולם ועד ויהיו משכנותם לדור דורים:

עלי אדמות. על הערים אשר המה בונים קוראים שמותם וכדמפרש ואזיל:

קבריהם. קרי ביה קברים בתיהם או כמו שמפרש המתרגם בבית קבורותיהן ישרון לעלם:

לא חיים ולא נדונין. פירש"י שאין לדין דור המבול גמר שכל שעה הם קיימים ונידונים בדין גיהנם:

ב  [עריכה]

מרדות. מכות ושממון ע"ש שמרדו בהקב"ה ונתחייבו כלייה:

עורדן. פי' רש"י כערוד הזה שהוא דר במדבר ואין אדם יודע בו כך מאבדן אני מעולם. [וכן הערוך הביאו בערך ערוד]:

מוחן. לשון וימח את היקום:

למך מה לי וכו'. למך נוטריקון מה לי ללמך או מה לי ולך:

שתים. שתי נשים:

עיקרין. שעל ידו נעקר האם שלה כדי שלא תלד:

הברור. הטוב והמובחר ובערוך גרס המרוד:

דעדה מיניה. שהוסרה ממנו עדה לשון הסרה כד"א ויסר ואעדי:

ג  [עריכה]

מקנין. לשון כעס וקנאה להקב"ה וכדמפרש ואזיל ודרש לשון אהל ומקנה שיושבין בסתר האהלים ומקנים בעבודת כוכבים שלהן ואחר כך בפרהסיא בכנור ועוגב:

סמל הקנאה. לשון מקנה והאי קרא איירי בקנאה של עבודת כוכבים. [ועי' בפ' ואתחנן]:

תבל עבירתו כו'. תקן אותה כזה שנותן תבלין בקדרה ומתקנה. [וכ"פ רש"י בפי' החומש]:

אדריכלין ובורבלין. [פירש רש"י] מיני כלי זמר הן. [וכ"פ הערוך ערך הורדלוס]:

נעימים. בכשרות:

ד  [עריכה]

נשמע לך. אם נשמע לך:

למארה. לקללה ולחסרון כד"א את המארה:

כי איש הרגתי כו'. פירש רש"י בחומש וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים וכדלקמן:

חשך. שאין לו שחר וטעם:

א"כ כו'. שגם בניו יאמרו כן מק"ו שלא חטאו גם המה ומהיכן יגבה הקב"ה את חובו מדור המבול. [וכ"פ רש"י]:

לאיברים. גדול בקומה:

איתא ניזיל גרסי'. פי' בואו:

אסיא אסי כו'. רופא רפא את חיגרתך כלומר מכתך והוא דרך משל שהוא עצמו לא היה עוסק בפריה ורביה:

ה  [עריכה]

[ה"ג וידע אדם עוד את אשתו]:

נתוסף כו'. עוד קדריש לשון רבוי:

אם לא היה רואה. את חוה:

למפרשי ימים כו'. פירש רש"י יפקדו נשותיהם בתשמיש סמוך לפרישתן ויבאו מיד לספינה כי כן עשה אדם אע"פ שהמבול בא מיד לא מנע מלהעמיד תולדות עכ"ל. ועי"ל רמז למפרשי ימים אף על פי שרחוקים מביתם יעוררו תאוותם וימהרו ביאתם לביתם לקיים עונתן אחת לששה חדשים כי כן מצינו גבי אדם שאע"פ שלא היה רואה את אשתו היה מתעורר תאוותו ולשון הספר מוכיח כן ודו"ק:

נסתכלה אותו זרע כו'. דייק מדלא כתיב בן אלא זרע [והכי איתא בהדיא לקמן פנ"א ובמדרש רות פ' ז' ובערוך ערך כזית] ודרש זרע לשון זרות והוא מלך המשיח שבא מזרע מואב האסורים לבא בקהל. [וכ"מ במדרש רות פ"ח ובילקוט ריש דה"י. ובס' עבודת הקדש פי"ד מסתרי תורה פי' דדייק אחר לשון זרות ומשפחה מרוחקת וזה שבקשתי ומצאתי כתבתי]:

תחת הבל כו'. משמע הבל הרג לקין ודריש יתורא דקרא:

מחטייה. מפני החטא שנעשה בהבל:

פכרה. שברה:

ו  [עריכה]

ברדלא. בן דלא. דלא שם איש. [והכא איתא בהדיא במדרש חזית והרבה נמצאים בירושלמי וכן ברמב"ן פ' בראשית ועוד מצאתי בירושלמי תני אר"י בן פזי דבר דלא משמע שהוא שם יחוס משפחה ע"ש אביהם הראשון ומצאתי בפירוש רש"י ברדלא שם לוי]:

אדם שת אנוש. בריש דברי הימים ושתק ולא ספר הדורות מכאן ואילך:

קינטורין. מכעיסין לפני המקום ואיתא בספר הזוהר פירוש שכשהאדם מכעיס להקב"ה במעשיו הרעים שאז נסתלק ממנו צלם אלהים [ודוגמא זו ארז"ל אין חיה שולטת באדם אא"כ נמשל לבהמה שנאמר נמשל כבהמות נדמו] וכדמפרש והולך ונעשו פניהם כקופות. [ובערוך ובילקוט וברמב"ם גרס קינטרן קיטין קנטורין ופי' בו לשון כעס וחרון]:

טרשים. פירש"י חזקים כסלע ולא היו ראוים לחרוש ולזרוע פ"א שמתחלה היו גבוהים ורחבים ביותר והוא ברכה וטובה וכן נשתבחה א"י כמו שנאמר ארץ הרים ובקעות וע"ש בפירש"י ז"ל:

מרחיש. רוחש ברמה ותולעה ובראשונה לא הסריח המת:

חולין. הוחל דרש לשון חולין כלומר נעשו הפקר וחולין למזיקים ששלטו בהם ובראשונה היו נבראים בצלם אלהים והיו המזיקין בדילין ובורחין מפני צלם הקדוש ועכשיו משנבראו כקופות וסר צלם אלהים מעליהם המזיקין יכלו להם:

מה בין כו'. כך היו אומרים מה בין המשתחוה לצלם עשוי כדמות או בין המשתחוה לאדם החשוב ממנו אמר הקב"ה אין צלם אלהים חשוב בעיניכם יסור הצלם מעליכם והמזיקים ימצאו מקום לשלוט בכם:

ז  [עריכה]

וזה החלם. והרי הם ד':

קיפה. הקב"ה הכה על ראשו של נמרוד ואמר לפמליא של מעלה זה החילם והדריכם למרוד במקום ונמרוד כבר חשיב ליה הוא החל והאי קרא לאו להכי כתיב. קיפח לשון הכאה כד"א לקפח את שוקו וערפתו ת"א ותקפיח:

מגרשני. והיא היתה סוברת שיאמר חס לי לעשות כזאת:

בעלילות. בגילוי ובפרהסיא כד"א בעליל לארץ כ"מ:

בחלום. החלם קדרש לשון חלום כלומר הקב"ה כבש מרדן כאילו לא ידע אולי ישובו והם פרסמוה בחזקה שנאמר הוחל לקרוא בקריאה מפורסמת כך אמר הקב"ה וזה החלם והם פרסמוה שנאמר לקרוא וגו':

לשמכם. דכתיב אז הוחל לקרוא בשם ה' שקראו שמות האדם בשם ה' לעשותן אלהות. [וכ"פ רש"י בפי' החומש וה"ג וכ"ה בילקוט עמוס ה' שמו כזה שהוא וכו']:

שתי פעמים. בעמוס סימן ה' וסי' ט':

ה"ג בילקוט והציף את העולם בדור אנוש ובדור הפלגה [והכי גרסינן לעיל פ"ה ועיין בפל"ח ובפר' האזינו ובקהלת פ' מה שהיה הוא שיהיה] ובהקדמה לספר יוחסין מוכיח שאותן שתי פעמים אחד בימי קינן ואחד בימי אנוש:

עד פה. פירושו כמו עד כה נוטריקון עד עכו ופה כמו יפו. [ובירושלמי פ' י"ג שופרות במסכת שקלים גרסא זו קצת בא"א]:

כפי. שפת וגבול כד"א נהרא מכיפיה מיברך [ועי' בערוך סוף ערך כף א']:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף