רש"י על בראשית רבה/ח

רש"י על בראשית רבה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה ח

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  יא  יב  יג  

א  [עריכה]

אם זכה אדם. הראשון היה אוכל שתי שולחנות העולם הזה והעולם הבא דכתיב אחור וקדם צרתני (תהילים קלט). בתחלה צרתני להיות מושל קדם ואחור לעתיד ואחר ותשת עלי כפכה היך מה דאת אמר כפך מעלי הרחק וכן כל אדם אם זכה יפה ואם לאו בא ליתן דין וחשבון אדם כפך. לשון חבוט ולבוט כלומר גיסורין ומכות מעלי הרחק:

דיו פרצופין. לשון יון שני פרצופין אחד מלפניו ואחד לאחריו:

ונסרו. גזרו לשני גזרין שלאחריו דמות אשה ולפניו דמות איש:

גבי' לכאן וגבי' לכאן. לומר משני גופין עשאו:

דכתיב ויקח אחת מצלעותיו. מכלל שלא ברא פרצוף אלא מצלע לקחה. א"ל מצלע ולא צלע ממש אלא מן סטרו היה מצדו והלא מאחוריו גולם בראו מבלי יד ורגל ואחר עשאו איברים:

אחור וקדם. ממערב למזרח מצפון לדרום דכתיב למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו':

אלו ממזרח לממרב לא נאמר. שהרי מפורש באחור וקדם אלא בצפון ודרום נאמר אף בחללו דכתיב ותשת עלי כפכה (תהילים קלט) שמגיע לכסא כבוד כביכול שנתן הקב"ה ידו עליו ומיעטו:

אחור וקדם צרתני. אחור למעשה יום אחרון שגופו נברא אחרון לכל מה שנברא ביום ששי שהכל ברא לו ואחר הזמינו לסעודה:

וקדם למעשה יום אחרון. שנפשו קדמה לכל מה שנברא ביום ששי:

כרבי אלעזר. דאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה זה רוחו של אדם הראשון היך מה דאת אמר ויהי האדם לנפש חיה זה נאמר בששי וכתיב אחריו בהמה ורמש וחיתו ארץ ונפשו קדמה לכולן:

אחור לכל מעשה בראשית. וקדם לעונשין שהוא נענש תחלה שעבר על הצווי. ענין אחר וקדם לעונשין בשעת המבול דכתיב וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם וגו' (פ' נח). ענין אחר אחור לכל המעשים כלומר בשעת מיתתו שהגיע לגמר מעשיו נפרעין ממנו מעשיו שעשה בנערותו ועונשים ונפרעין הכל עד עון האחרון ובויקרא מפורש אחור וקדם אם זכה אדם אומרים לו קדמת למעשה בראשית בנפשך ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך בגופך:

אף קילוסו. אינו אלא אחר כל בהמה חיה ועוף. דכתיב בסוף כולם מלכי ארץ וכל לאומים (תהילים קמז):

הוא אחור לכל המעשים. בויקרא רבה הוסיף כשם שיצירתו אחר בהמה חיה ועוף הדא הוא דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף וסמיך ליה אשה כי תזריע (פ' תזריע):

מסתפקות מן החמרין. שמביאין מן הכפרים לעיר כל צרכי העיר ומזונותיה:

וחמרין שואלים ליוצאים מה שכרן נעשה במדינה. כלומר מה שכר נתנו לחמרים במה שהכניסו לה:

אותם שנכנסו בששי שואלים לאותם שנכנסו בחמישי:

בדימוסי של מדינה. האיש הממונה על המדינה שאינו זז מן המדינה ועוסק בבנינה ובצרכיה. ס"א בסדר המדינה ע"כ:

המעשים גופם שואלים אלו לאלו לא לתורה שקדמה לברייתו ש"ע שבה נמלך הקב"ה ובראו לכך נאמר הזאת ידעת מני עד (איוב כ) הזאת זו תורה דכתיב זאת התורה היא ידעה מה שנעשה קודם שנברא העולם:

ב  [עריכה]

ומני שים אדם עלי ארץ. משנברא עד מה שעתיד להיות. ואין לך לדרוש. אלא מני שים אדם משנברא אדם ואילך:

ארבע מדות יש כאן. בגדול ממך אל תדע וחזק ממך בל תחקור לומר שלא תחקור מה לפנים ומה לאחור דגדול וחזק הוא השכינה במופלא ממך בל תדע במכוסה ממך בל תדרוש אין לך לדרוש מה למעלה מה למטה במה שהורשת התבונן מן היום אשר ברא אלהים אדם:

אין לך עסק בנסתרות. במעשה בראשית בספר יצירה ובמעשה מרכבה:

ג  [עריכה]

סנקלטין. חיל ס"א יועצים במי נמלך הקב"ה לברא אדם שנאמר נעשה אדם:

ארדיכל. חרש אבן ויפסלו בוני שלמה מתרגמינן ארדיכלי שלמה:

ויתעצב אל לבו. שנמלך בו לבראת אדם שמשחית עולמו בשבילו:

ד  [עריכה]

שתף בו מדת רחמים ובראו. הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלהים את האדם ה' זו מדת רחמים:

רבי חנינא אמר. מהו כי יודע ה' דרך צדיקים בשעה וכו':

ה  [עריכה]

שהוא גומל חסד. עתיד הוא להיות גומל חסד:

דכוליה שקר:

שהוא עושה צדקה. ובחסד ובצדקה העולם מתקיים:

ודכוליה קטטה. שכולו מריבה:

אלטיכסייה. חותמו של הקב"ה אמת הדא הוא דכתיב נפגשו קרבו לריב זה יאמר יברא אדם וזה יאמר אל יברא אדם לכך השליך הקב"ה חותמו לארץ כביכול כעס עליהם הקב"ה על שהיו מדיינין זה עם זה אמר להם על מה אתם מעכבים על אמת נטלו והשליכו אינו חשוב לפני לעכב עליו עולמי וא"ת ישלך שלום לא היה נחשב האמת לעכב כיון שראו כך מיד נשתתקו וכי האי גוונא אמר השליך משמים ארץ תפארת ישראל נטל הקב"ה משם ישראל שחקק בכסא הכבוד זה והשליכו לארץ ס"א ולפי שלא נמצא הפסוק שיעלה שלום מן הארץ לא אמר רבי סימון נטל שלום והשליכו לארץ מפי המורה ע"כ:

מאד אדם. אתוון דדין אינון:

כבר נעשה אדם. הדא הוא דכתיב ויאמר אלהים נעשה אדם ומה אתם מדיינים זה עם זה:

ו  [עריכה]

רב הונא אמר עד שהן מתעסקין זה עם זה בראו. במהירות:

בישוב דעת. משנבראו צרכי מזונותיו בששת ימי בראשית בראו אחר כך ביום ששי:

הדא עקתא להן נבראת. צרה זו למה נבראת כלומר אחר שזה אינו אלא צרה עד כל ימיו ואחריתו רמה ותולעה מה צורך לברא אותו בכך:

צפור שמים ודגי הים. שבראתי לו לטעום באלו ששת ימים לריק פעלתי כל מלאכתי אם לא אברא אדם מה תהא עליהם:

מגדל מלא כל טוב. זה העולם בראתי על מלואתו אם לא אברא אדם שהוא אורח מה תהא בעולמי כלומר אחזירנו לתוהו:

עביד מה דאהני לך. הדין והאמת עמך:

ז  [עריכה]

המה היוצרים. צדיקים היו עמו ביצירה ובנטיעה ובגדרה שבהן נמלך ובראו:

ח  [עריכה]

רבש"ע אם אני כותב נעשה אתה נותן פתחון פה לאפיקורסים. לומר שתי רשויות הן:

נמלך במלאכי השרת. שהיו קטנים ממנו קל וחומר לבשר ודם לכך נראה נעשה אדם כלומר שנמלך בהם:

לית הכא מלכו. כלומר שלא היה נמלך:

בלורין אחת. בלשון יון אבן גזית נכונה לבנין. ס"א קצץ עץ טרוקא בלע"ז ע"כ:

דימוסיאות. בנינים:

פרדסאות. מושבות לסביב חצר המלך:

אנדרטון. אני עושה אותה דמות שלי שכן דרך המלכים לעשות צורתם כדי שיזכרוהו בעולם כך מה נעשה אדם אלא ראה המקום גולם מוטל אמר בעצמו לשמיעת אזנים של מלאכים מה נעשה בגולם אמר הקב"ה בצורה אחת אני עושה הדא הוא דכתיב בצלם אלהים עשה אותו ברא אותו בלשון יחיד:

ט  [עריכה]

ס"א אני ואתם שואלים דבר זה ומפני דרך שלום אמר אני ואתם שהכניס עצמו בכלל השוטים ע"כ:

תשובה. כתוב כאן רפואתה בצדו להחזיר להם תשובה:

לא שניהם בלא שכינה. הגוף מהן והנשמה מהקב"ה מרוחו של הקב"ה:

לומר לפניו קדוש. לפי שנברא בצלם אלהים והן סבורים שהיא שכינה:

אפרכוס. פחה:

קרונין. מרכבה קווריקא:

הימנון שיר. ס"א שירה כמין נחשת היא והבן:

ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם וגו'. ס"א מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו והכי דריש קרא עכשיו נעשה אדם מאדמה וחוה מאדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו שלשתנו שותפים בולד ע"כ:

יא  [עריכה]

זכר ונקבה בראם. ברא בו ארבע בריאות מלמעלה וארבע מלמטה עומד זקוף כמלאכי השרת ולא כבהמה שהולכת על ארבע רגלים ומדבר כמלאכי השרת לשון הקודש:

ומבין. בינה יש לו לכך נאמר בצלם אלהים בדמות מלאכים בראו:

זכר ונקבה בראם. אלו ארבע כבהמה:

זה מצדד ורואה. לא מצדד ממש שיהא מצדד ראשו לכל עבריו שאפילו בהמה מצדדת פניה לכל מקום שתרצה אלא היינו מצדד שהאדם אפילו כשהוא מביט לפניו יכול להסתכל לצדדין ופעמים שהוא מסתכל לצדדין מה שאינו רוצה להסתכל ובהמה אינה רואה לצדדין אם אינה הופכת פניה לצדדין:

הריני בורא אותו. מצלם דמות כעליונים:

פרה ורבה כתחתונים. לכך נאמר בצלם אלהים כמלאכים. זכר ונקבה. כבהמה בראם:

את שהוא בצלם ובדמות. אדם ירדו:

יב  [עריכה]

את שאינו בצלם ובדמות. כגון בהמה:

זכה אדם ורדו. שולטים בכל:

לא זכה ירדו. אחרים מושלים בהם כגון בהמות וחיות מזיקן שהקב"ה נפרע מהן על ידם:

למה שכתוב בהן ברכה. ברכה לדגים ברכה לאדם:

והלא אין כתוב בהם ברכה אלא בששי לאדם ובחמישי לדגים. א"כ למה נישאת ליום רביעי. דברכה בחמישי ובששי כתיב. עדיין הוא בכלל ברכה:

רביעי אור לחמישי. מערב רביעי נעשה ערב חמישי לכך בתולה נשאת ברביעי ונבעלת לאור חמישי הואיל ונאמר בו ברכה לדגים:

חמישי אור לששי. ערב חמישי הוא ליל ששי לכך אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בליל ששי הואיל ונאמר בו ברכה לאדם:

וכבשה. האיש כובש את אשתו לתשמיש:

על שניהם הוא אומר וכו'. דשניהם נצטוו על פריה ורביה:

ויברך אותם אלהים נטל כוס של ברכה וכו'. מצינו שהקב"ה מברך חתנים מכאן שבני אדם חייבים לגמול עם קטניהם וגדוליהם:

יג  [עריכה]

ויבן. בנאה וקשטה:

וירא אליו. אברהם חולת מילה היה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף