ידי משה על בראשית רבה/ח

ידי משה על בראשית רבה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה ח

פיסקא: א  ה  ח  יא  יב  

א  [עריכה]

ומניין אף בהללו של עולם שנאמר ותשת עלי כפכה. נ"ל דנלמד שכפך לשון כיפה פי' כיפת השמים היה על ראשו שהיה גבוה עד כיפת השמים ולא גרסינן הפסוק כפך מעלי הרחק ואגב זה אעתיק מה שחדשתי וז"ל בתוספתא פ"ב דחגיגה גבי אידי ואידי חדא שיעורא פי' מן השמים לארץ. וממקצה השמים וכו' ופליג אמ"ד בתמיד שמזרח ומערב מרחקי טפי דאל"כ אדה"ר היכא קם. ונ"ל ליישב קושית התוספות ולא קשה כלום לפי דאיתא בירושלמי אמר ריב"פ עוביו של רקיע מהלך חמשים שנים והוא חלק יו"ד מן היום לפי שהשמש מנסר תוך עוביו של רקיע שיעור שעה ביום והעולם כולו הוא מהלך ת"ק שנים נמצא עוביו של רקיע הוא מהלך חמשים שנה. פי' בעל שי' ע"כ מה שאחז"ל העולם מהלך ת"ק שנים הוא עם עוביו של רקיע. וא"כ אדם שהיה מוטל גולם ממזרח למערב בחללו של עולם בלא עוביו א"כ היה כמדת מהלך תי"ו שנה ומן השמים לארץ הוא מהלך ת"ן שנה פחות עוביו אחת ודוק כי מן מזרח למערב יש שני עוביים משא"כ מן הארץ לשמים וא"כ שפיר היה אדם יכול לעמוד מן הארץ לשמים ושמעתי בשם הגאון המאור הגדול אב"ד דק"ק פראג תירוץ אחר לפי שהיה הארץ מותח והולך כל ז' ימים במלואו ואדה"ר כשנברא ביום ו' שחרית עדיין לא היה הארץ באורך זה כמו שהיה היום וא"כ לא קשה היכא קם שבאותו פעם היה מן שמים לארץ יותר ממן קצה השמים עד קצה השמים ופח"ח ש"י:

וקדם לכל העונשים. פי' מפני שיש באדם דעה ובינה כדאיתא במבול מאדם ועד בהמה והקשה ר"ש אלגזי והלא מתחלה נתקללה נחש וי"ל לפי שהנחש היה ערום מכל חיה והיה בו דעה ולכך נשתנה דינו להיות עונש תחלה לאדם עכ"ל:

ה  [עריכה]

נטל אמת והשליך ארצה. וא"ת למה לא השליך שלום לארץ וי"ל כיון דחזי שנשלך אמת ישתוק ולא יקטרג עוד. ועוד נ"ל דכיון שהשליך אמת יהיה מותר לשנות מפני דרכי שלום ונוסף כח לשלום ובזה יפה כחה ולא קיטרגה. ודוק:

ח  [עריכה]

משל למלך כו' פי' הגם שאמר הקב"ה נעשה לא על גוף הבריאה של אדם אמר כן שכבר נברא אדם בלי שום המלכה רק שהשאלה היה באיזה דעות ואיזו צורה יצייר אותו לז"א בצלמנו ולזה מביא המשל כמו המלך שראה בלורין פ' אבן גזית שכבר נגזית ועומדת אלא ששאל מה יעשה כך כאן שאל מה לעשות מן הגולם באיזו צורה ודמות ע"ד דאיתא במ"ר שבכל יום ברא הקב"ה בריאות מן עליונים ותחתונים וביום שברא את האדם בראו בד' מעלות מן עליונים וד' מעלות מן תחתונים כדי שלא יהיה קנאה במעשה בראשית ולפיכך הודיע למ"ה באיזו צורה וכו' כדי שלא יתקנאו בו.

יא  [עריכה]

ה"ג בצלם ובדמות וכו' וזהו שאמר רבי לוי לעיל משל למלך שראה בלורין כמו שכתבתי לעיל שמה שאמר הקב"ה נעשה אדם פירושו באיזו דמות כי הגולם כבר נברא בלי המלכה ומה ששאל על הדמות וצלם הוא כמו שכתבתי שהיה מההכרח שיהיה לאדם ד' מעלות כמלאכים וד' כתחתונים שלא יהיה קנאה במעשה בראשית שלא יהיה בריאות התחתונים רבים על העליונים שבכל יום נבראת בריה מן עליונים ומתחתונים וביום ו' נברא רק אדם ויהיה קנאה לכך בראו הקב"ה בקצת דברים שהוא שוה לעליונים וקצת לתחתונים ולכך אמר הקב"ה והודיע למלאכים באיזו דמות וצלם יהיה כדי שלא יתקנאו מ"ה שנברא האדם שלא יהיה רבים בריאות תחתונים על עליונים ודוק ועיין לקמן פרשה י"ב:

יב  [עריכה]

אמר ר"י וכו' נ"ל שרוצה לפרש דברי ר"ח שאמר אם זכה דקשה מאין לו זה דרש לדרוש מלת וירדו לתרי לישנא לז"א אמר ר"י שהוא דרש זה ממלת צלמנו ודמותנו שהוא מיותר כי צלם הוא דמות אלא שר"ל את שהוא בצלמנו וכדמותנו פי' שזכה לפי שהוא צדיק. ורדו את שאינו בצלמנו כו' פירוש שלא זכה אז וירדו כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף