רש"י/שבת/קכח/ב

רש"י שבת קכח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשר תפוח. מסריח:

לחתול. לא מזיק ליה ארס דנחש שאף הנחשים היא אוכלת:

מפני הסכנה. שמא ישתה אדם מהם:

מתני' כופין סל בפני האפרוחים. אשמעינן דכלי ניטל לדבר שאינו ניטל בשבת ורבי יצחק משני לה בפ"ג בצריך למקומו:

שברחה. מן הבית:

דוחין. בידים:

מדדין עגלים. אוחז בצוארו ובצדדין וגוררו ומסייעו ומנענע לו ברגליו:

אשה מדדה את בנה. אוחזתו בזרועותיו מאחוריו ומסייעתו והוא מניע רגליו והולך:

שנוטל אחת ומניח אחת. שהתינוק מניע את רגליו כשמניח אחת מגביה אחת:

אבל גורר אסור. מפני שנושאתו:

גמ' ואי לא כגון שהמים עמוקין:

והא קמבטל כלי מהיכנו. דמשהניחם תחתיה אין יכול לטלטלן דדומה לסותר בנין מדרבנן:

צער בעלי חיים דאורייתא. שנאמר עזוב תעזוב עמו ואיכא מאן דדריש טעמא דקרא משום צער בעלי חיים באלו מציאות (ב"מ דף לב:):

מדדין לא. שלא יהא אוחזה בגפיה ורגליה נוגעין לארץ ומוליכה:

דמקפיא נפשה. מגבהת עצמה מן הארץ ונמצא זה מטלטל אבל אווזים כשאוחזין בגפיהן הן מהלכין ברגליהן ומיהו ברה"ר לא משום שמא יגביה מן הארץ ונמצא נושאן דסתמא כרבנן דפליגי עליה דרבי נתן בהמצניע (לעיל דף צד.) גבי המוציא חיה ועוף בין חיין בין שחוטין חייב והאשה מדדה את בנה אפילו ברה"ר דאי נמי מגביה ליה חי נושא את עצמו דהכי מוקמינן התם דבאדם מודו רבנן לרבי נתן:

מקפיא. כגון אקפו ידיכו דחגיגה (דף טז:):

אין עוקרין. רגליה לגמרי מן הארץ דמוקצה. היא לטלטלה:

דדויי מדדינן. אוחזה בשני צדדיה בידו ומדדה והוה טלטול טפי מדחייה שדחפה מאחריה:

סיפא. דקתני דוחין אבל לא מדדין:

אתאן לתרנגולת. ורישא בשאר עופות:

לכבשינהו לכרעיה בארעא. כדי שיתכפלו ולא יוכל להתחזק עליהן:

אי נמי לידלינהו. יגביהנו שלא. יהו רגליו נוגעות לארץ:

מתני' מסעדין. מפרש בגמרא:

חכמה. מילדת:

אין מילדין את הבהמה ביום טוב. דאיכא טרחא יתירה:

אבל מסעדין. אותה בי"ט:

ומיילדין אשה בשבת. ואין צריך לומר שמסעדין וכל שכן ביום טוב:

וקושרין הטיבור. של ולד שהוא ארוך שאם לא יתקשר ויכרך בשום דבר יצאו מעיו אם יגביהו התינוק:

גמ' דוחק. בבשר של בהמה לפנים שיהא הולד בולט לחוץ:

ונופח לו בחוטמו. שנחיריו סתומין לו ברירין:

ונותן דד. של אמו בתוך פיו:

מרחמין. מאהבין את ולדה עליה:

בול של מלח. מלא אגרוף דכייב לה וזוכרת צער לידה ומרחמה את הולד אם רחקתו:

מי שליא. שורין את השליא במים:

לא מרחקה. אין דרכה לרחק:

מביאה לה שמן. דרך רה"ר:

ביד. בכפה ולא בכלי דכמה דאפשר משנינן:

בשערה. סכה שערה שמן וכשבאה אצלה מקנחתו ואין כאן חילול שבת כיון שאין דרך הוצאה בכך:

פשיטא. דהא פקוח נפש דוחה שבת:

תיפוק ליה משום סחיטה. למה לא הביאה לה בכלי שלא תחלל שבת בהוצאה הכא נמי הא קמחללה בסחיטה:

אין סחיטה בשיער. שהוא קשה ואין בולע:

דרך שערה. כורכת הכלי בראשה בשערה:

חיה. יולדת:

קבר. בית הרחם:

צריכה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף