רש"י/ראש השנה/טז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

מתני' בארבעה פרקים. בשנה העולם נידון כו':

כבני מרון. מפרש בגמ':

שנאמר היוצר יחד לבם וגו'. בגמ' מפרש ליה:

גמ' אילימא הא תבואה דקיימא. השתא במחובר ומוכנת לקצור:

הרפתקי. מקרות:

דעדו עלה. שעברו עליה:

דמזדרעא. שעתיד לזרוע במרחשון הבא:

דחד דינא. פעם אחת:

קרי. כגון ברד או שדפון[1]:

נידונית לשעבר. קודם שנזרעה דהיינו פסח של אשתקד:

נידונת להבא. בפסח שאחר זריעתה:

נידון לשעבר. וביוה"כ של אשתקד נגזר עליו:

להבא. ביוה"כ שעבר עכשיו בקרוב וכן לשון משנה במסכת נדרים (דף ס.) קונם יין שאיני טועם חדש זה אסור בכל החדש כולו ור"ח להבא הוא ר"ח שעבר עתה בקרוב ומשום דקרי לההוא אשתקד שעבר קרי להאי דלקמיה להבא:[2]

תרי דיני מיתדנא. קודם זריעתה וסמוך לקציר:

כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא. חטה וכוסמת שנזרעין במרחשון שאין ממהרין להתבשל:

ליקדים וליזרע חרפא. השעורה ממהרת להתבשל וזורעים אותה בשבט ואדר דכיון דאפלא מצלח שמע מינה לטובה נידון בפסח שעבר לפיכך ימהר לזרוע[3] בזריעה שניה:

דעד דמטי למידייניה. בפסח הבא:

קדים סליק. וגדל קצת ואינו ממהר שוב להתקלקל:

וכי קתני מתניתין. ארבעה פרקים אגזר דין[4]:

קשיא אדם. דתני מתני' בר"ה ורבי יהודה ביוה"כ אמר:

וכי קתני מתניתין. ארבעה פרקים:

אתחילת דין. אבל אגזר דין דאדם ביוה"כ:

אנן הכי קאמרינן. הכי קשיא לן:

כרבי נתן מ"ט לא אמר. משום דקסבר בחינה אין זה דין אלא בודק במעשיו הלכך בדידיה נמי תיקשי לך פקידה עיוני בעלמא הוא:

אקצירי ואמריעי. מפרש במסכת נדרים (דף מט:) קצירי חולים מריעי ת"ח שהן תשושי כח:

כר' יוסי. דאמר אדם נידון בכל יום ויתפלל שידונו אותו לזכות ולא יקנסוהו מיתה דאי כרבנן דאמרי אין נידון אלא בר"ה הרי כבר נקנסה עליו:

שהפסח זמן תבואה הוא. זמן שהתבואה נידונת בו:

שתי הלחם. ירצו על פירות האילן שהן מתירין להביא בכורים שאין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב (שמות לד) בכורי קציר חטים ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (דף ע:) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה:



שולי הגליון


  1. שדפון או אונס ע"י אדם כגון חיילות (הגהות הב"ח).
  2. להבא. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור ומתרץ רבא ש"מ תרי דיני מיתדנא שתא. אמתני' קאי. קודם זריעתה (הגהות הב"ח).
  3. לזרוע ברביעה שניה (הגהות הב"ח).
  4. אגזר דין קתני דנידון משמע תחלת דין וגזר דין הוא סוף דין (הגהות הב"ח).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף