רש"י/קידושין/כא/א
הא רבנן. דלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא:
תני חדא. המוכר בית בעיר חומה לוה וגואל כו':
איכא למיפרך. בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:
מה למוכר בית בעיר חומה שכן הורע כחו לגאול לעולם. משנה ראשונה ואילך:
תאמר במקדיש שיפה כחו לגאול לעולם. לעולמו של יובל אם לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת לכהנים עד היובל:
מוכר שדה אחוזה יוכיח כו' לעולם. עד היובל וביובל חוזר' בלא פדיון:
אף אני אביא מקדיש. לפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר שלוה וגואל:
בשנה שניה. דמוכר שדה אחוזה אין המוכר יכול לגאול עד שתבוא שנה שלישית ומוכר בית בעיר חומה אינו גואל אלא בראשונה נמצא שאין זה וזה גואלין בשניה:
עבד עברי וכו'. כדאמר לעיל (דף כ:) ונגאל כולו ולא לחציו ואין לוה וגואל דהא או השיגה כתיב (ויקרא כה):
נגאל בקרובים. על כרחו של לוקח כדאשכחן בשדה אחוזה (שם) ובא גואלו הקרוב אליו וגו':
אף האי נמי אין נגאל לחצאין. לרבנן קבעי ליה דאמרי לעיל אין נגאל לחצאין ונימא נמי דלהכי גמר דנגאל בקרובים:
או דילמא כי כתיב. גאולתו בשדה אחוזתו למעט חצאין הוא דכתיב שנאמר (שם) ומצא כדי גאולתו כדי כולו ולא כדי חציו הילכך כי חזר כתב ג"ש למגמר אחדא מילתא הוא דכתיב ולא למיגמר גאולת קרובים דלאו לגבי גאולתו כתיבי:
בכל גאולה תתנו. ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ קרא יתירא הוא ולא פירש למאי אתא:
לרבות בתים ועבד עברי. שיהו נגאלין לקרובים:
בתי החצרים. עיירות שאין מוקפות חומה מימות יהושע:
על שדה הארץ יחשב. הרי הן כשדה אחוזה:
לקובעו חובה. על הקרובים:
וכי יש לך אדם בישראל. מנוטלי חלק בארץ[1] שאין לו גואלין מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו:
אלא יש לו. גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:
חובה. והאי כי לא יהיה לו גואל דריש בשאי אפשר ביד הראוי ליורשו ליגאל ואין הגאולה מוטלת אלא על הקרוב מן הכל:
מאי בכל. נכתוב גאולה תתנו לארץ:
מה ת"ל. בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים:
לרבות כל הגאולות. העומדות ליגאל שיהא נגאל כסדר הזה קס"ד שיהו נגאלין לקרובים בא ללמדנו:
ועבד עברי. הנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:
לקרוב קרוב קודם. דגבי שדה אחוזה כתי' ובא גואלו הקרוב אליו ולא פי' הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו:
מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש. אלמא ס"ל דאין נגאל בקרובים:
יגאלנו. כתיב בנמכר לעובד כוכבים גבי קרובים ומשמע מיעוטא:
- ↑ ולכך אין להעמיד המקרא בגר שאין לו יורשים. וכ"כ ר"ש משאנץ בפירושו לתו"כ . ובשלנ"ל ביאר דשדה אחוזה לא איירי בגר שאין לו שדה אחוזת אבותיו, ואף שיורש את אשתו אין זה אחוזת אבותיו. ולדעת הרמב"ם (אישות פי"ב ה"ט) שירושת בעל מדרבנן, פשיטא דקרא לא איירי בה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |