רש"י/משלי/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
משאת המלך



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png משלי TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

טוב יפיק. מוציא מן הקב"ה נחת רוח להביא טובה לעולם:

ואיש מזמות ירשיע. בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה, וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת ט יח):

ג[עריכה]

לא יכון אדם ברשע. לא יתבסס:

ד[עריכה]

וכרקב. תולעת הנכנס תוך העצמות וטוחן אותם כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים:

ו[עריכה]

דברי רשעים ארב דם. יועצים לרצוח בידם או ע"י עדות שקר:

ופי ישרים. כששומעים את עצתם יצילום לנרדפים שמגלים את עצתם או אם עדים הם מזימין אותם:

ז[עריכה]

הפוך רשעים. כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים:

ואינם. כלים כגון סדום:

ובית צדיקים יעמוד. יתקיים:

ח[עריכה]

לפי שכלו יהולל איש. אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו:

ונעוה לב. שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז:

נעוה. כמו נעותי משמוע (ישעיה כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א, כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע:

ט[עריכה]

טוב נקלה. בעיניו ונעשה עבד לעצמו:

ממתכבד. בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם:

י[עריכה]

יודע צדיק נפש בהמתו. מה בהמתו ובני ביתו צריכים:

יא[עריכה]

עובד אדמתו ישבע לחם. כמשמעו, ולפי משלו שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח:

יב[עריכה]

חמד רשע. להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס:

ושורש צדיקים יתן. מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי:

יג[עריכה]

בפשע שפתים. בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו (איוב כא טו) בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה:

יד[עריכה]

מפרי פי איש. משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעו"ה:

טז[עריכה]

אויל ביום יודע כעסו. ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו, אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב, ומדרש אגדה ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו והקב"ה שהוא ערום לא רצה לשחת בריותיו כסה קלונו ודחה לגזרתו מיום של אדם ליום שלו שהוא אלף שנה:

יז[עריכה]

יפיח אמונה יגיד צדק. מי שמדבר אמונה מגיד בדין עדות צדק לזכות הזכאי:

יח[עריכה]

יש בוטה. מדבר כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה):

כמדקרות חרב. שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג:

ולשון חכמים. המביא שלום בין אדם לחבירו:

מרפא. למבט' ההוא:

יט[עריכה]

שפת אמת תכון לעד. תתבסס ותקיים:

ועד ארגיעה. למעט רגע הוא כלה והולך שהשקר אין לו רגלים:

כ[עריכה]

מרמה בלב חרשי רע. ומתוך שה' טרודים במחשבות של תרמית אין להם שמחה וליועצי שלום שמחה:

כא[עריכה]

לא יאונה לצדיק. לא יארע לא תזדמן לו עבירה בלי דעת:

כג[עריכה]

אדם ערום כוסה דעת. אפילו בחכמתו הוא צנוע וכל שכן לדברי שטות הוא מכסה אבל ולב כסילים יקרא אולת. מכריז אולת בקול רם:

כד[עריכה]

יד חרוצים. ישרים:

תמשול. תעשיר:

כה[עריכה]

דאגה בלב איש ישחנה. ישיחנה מדעתו:

ודבר טוב ישמחנה. יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה, ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה:

כו[עריכה]

יתר מרעהו צדיק. הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי"ש בלעז:

ודרך רשעים. שהיא למודה להרע היא תתעם:

כז[עריכה]

לא יחרוך. מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו:

לא יחרוך. לא יצליח בתרמיתו ולפי שדבר בל' ציד נופל בו ל' חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש:

והון אדם יקר חרוץ. מקרא מסורס הוא והון אדם שהוא חרוץ יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא:

חרוץ. עושה אמת, כמו יד חרוצים תעשיר (לעיל י):

כח[עריכה]

באורח צדקה חיים ודרך נתיבה. של צדקה:

אל מות. לא ימות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף