מצודת דוד/משלי/יב
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
אוהב. האוהב את המוסר הוא אוהב דעת כי בשמעו את המוסר יקנה דעת מה שלא שמע מאז אבל השונא תוכחת הוא בער ושוטה כי ישאר באולתו:
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
טוב. איש טוב מוציא רצון מה' להביא טובה על כל העולם:
ואיש מזמות. הנמשך אחר מחשבות לבו הוא ירשיע את כל העולם כי מכריעם לחובה:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא יכון. האדם לא יהיה נכון במעשה הרשע ר"ל לא יעמוד על כנו ובסיסו עם ההון שאסף ברשע אבל שורש צדיקים לא יהיה נוחה לפול ר"ל אף אם יפול לא ימוט עד השורש כי יחזור ויקום:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עטרת בעלה. ר"ל בעלה מתפאר במעשיה:
מבישה. האשה שנמצא בה כל דבר בושה היא לבעלה כרקבון בעצמותיו:
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפט. לעשות משפט אמת להציל העשוק מיד עושקו:
מרמה. לעשות מרמה:
ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארב. לארוב על דם נקי בעדות שקר:
יצילם. יצילו את הנידונים כי ירבו לחקור עד יוכחשו זה מזה:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפוך. כאשר יהפכו הרשעים אז אינם בעולם ויאבד זכר למו אבל בית הצדיקים יתקיים לעד:
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי שכלו. כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט אבל מי שלבו נטה מחכמה יהיה לבזיון:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
טוב. יותר טוב למי שנוהג קלות בעצמו והוא עבד לעצמו לעשות מלאכתו להתפרנס בה ממי שמחזיק עצמו למכובד ובוש הוא לעבוד עבודתו ובעבור זה יחסר לחמו:
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
יודע צדיק. הצדיק נותן לב לדעת אף רצון בהמתו למלאות תאותה כי קנוי אצלו מדת הרחמנות אבל הרשעים אף הרחמנות שיש בהם היא אכזריות כי למראה העין ירחמו ולא כן בלבם:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
עובד אדמתו. בחרישה וכיוצא:
ומרדף ריקים. הרודף אחר דברים שאין בהם תועלת הוא חסר לב כי טוב לעסוק אז בעבודת האדמה:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
חמד. הרשע חומד לשבת במבצר הרעים אשר יתחזקו שם לעשות חמס אבל הצדיקים אינם צריכים לעזר מבחוץ כי שרשם יתן פריים הראוי ר"ל מעצמם יתחזקו להיטיב לעשות:
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפשע. בעבור פשע שפתים המדבר סרה יבוא עליו מוקש רע אבל הצדיק בנועם אמריו יצא מהצרה הבאה:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מפרי. ר"ל אם מאמרי פי איש בד"ת ישבע בעבורם טוב כ"ש הוא שגמול מעשה ידיו ישיב לו המקום אם טוב ואם רע:
טו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישר בעיניו. כי מחזיק עצמו לחכם:
ושומע. כאומר אבל לא כן הוא כי השומע לעצת זולתו לחכם יחשב:
טז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום. בו ביום שכועס על מי ביום הזה יודע כעסו ויתפרסם בו בעולם כי מיד יתקוטט עמו ויבזהו אבל הערום עם כי יכעס כוסה הוא את הקלון ולא יבזה את רעהו מיד בפרסום:
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
יפיח אמונה. המורגל לדבר דבריו באמונה כ"ש בעדותו יגיד צדק אבל המורגל לדבר שקרים עם כי המה בדברים של מה בכך עכ"ז קרוב הדבר אשר גם בדבר העדות מרמה בפיו והרבה יש לחקור בדבריו:
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש בוטה. יש מי יבטא בשפתיו ויזיק בזה כאלו מדקיר בחרב והוא המדבר לה"ר ומוציא שם רע:
ולשון. אבל אמרי לשון חכמים המה עוד למרפא כי במתק אמרי נועם יסית האדם לתשובה ושב ורפא לו:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
תכון לעד. מתקיימת עד עולם אבל לשון שקר לא תתקיים כ"א עד רגע הוא עת האמירה כי לאח"ז יתברר השקר:
כ[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרמה וגו'. בלב החושב רע תמצא מרמה והוא מיצר ודואג שלא יתגלה אבל היועצים על השלום עוד ישמחו אם יתגלה:
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא יאונה. אין שום עבירה מזדמן לצדיק להיות נכשל בה אבל הרשעים נתמלאו מרע כי עבירה גוררת עבירה עד אין תכלית:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
שפתי שקר. שפתים המדברים שקר:
רצונו. הם לרצון לו:
כג[עריכה | עריכת קוד מקור]
כסה דעת. אף דברי חכמה לא יגלה כ"א להראוים לה:
ולב כסילים. מי שלבו לב כסילים יקרא ויפרסם אף דברי אולת:
כד[עריכה | עריכת קוד מקור]
יד חרוצים. מי שהוא זריז במעשיו להרויח במעשה ידיו סופו תרום קרנו וימשול א"כ ידו משלה לו אבל יד רמיה ר"ל המרויח ברמיה תהיה להמסה וירד מטה מטה:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דאגה. כשבא דאגה בלב איש ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח עוד את הדאגה ולחשוב כי לטובה בא מה שבא:
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יתר. הצדיק יש לו יתרון ומעלה מדעתו שאינו צדיק אבל דרך רשעי' המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם ולא יפנו אל היתרון ההוא:
כז[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא יחרך. דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה כי יפסיד את כל ההון:
והון. אבל ההון של אדם יקר המפריש מהונו לדל ההון ההוא הוא חרוץ ר"ל מובחר שבזהבים המתקיים לזמן מרובה ולא יפסד כשאר מיני מתכות ור"ל עשרו מתקיימת:
כח[עריכה | עריכת קוד מקור]
באורח. ההולך בדרך צדקה ימצא חיים:
ודרך. בדרך נתיב הצדקה לא ימצא את המות וכפל הדבר במלות שונות:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
