רש"י/מגילה/כז/א

רש"י מגילה כז א

לעשות מבית הכנסת בית המדרש:

וישרף את בית ה' ואת כל בית גדול. בנבוזראדן כתיב:

תסתיים. יש סימן:

מותר לעשות בית המדרש. אלמא בית המדרש הוי בית גדול:

דיעבד. שמכרוהו כבר כדקתני מכרו תורה ומשום הכי מותר ליקח בדמיו ספר תורה שאם לאו מה יקחו מהם כי קא מיבעיא לן למכור לכתחילה לכך:

חומשין. ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד:

אבל לא נביאים וכתובים במטפחות ספר תורה. שמוריד המטפחות מקדושתן:

במטפחות של חומשין. דקא מעלי להו למטפחות:

אבל במטפחות ספר תורה לא. אלמא אין משנין לכיוצא בה אלא למעלה הימנה:

אימא סיפא ולא חומשין במטפחות של ספר תורה. דהא ירידה היא:

וקא מותיב דפא אחבריה. דף נגלל על חבירו:

משום פשיעותא. שמא משימכור שוב לא יקנה ומתוך כך יפסדו הדמים:

כי קאמרינן דמנח לאיפרוקי. שכתוב כבר החדש בבית הסופר ואינו מעוכב אלא לתת לו דמים:

אלא ללמוד תורה. להתפרנס בו כשלומד תורה וקס"ד דה"ה לקנות ספר תורה:

שאינו צריך לו. שיש לו אחר:

אינו רואה סימן ברכה לעולם. באותן הדמים:

שמכרו והותירו. מכרו אחד מן הקדושות הללו ולקחו ממקצת הדמים קדושה מעולה והותירו מהן:

אבל גבו. מעות מן הצבור לצורך ספר תורה וקנאוהו ונותר בידן מן הדמים מותר להורידן שהרי עדיין לא באו לשימוש קדושה חמורה:

שלא התנו. על מנת לעשות רצוננו מן הדמים:

לדוכסוסיא. מפרש לקמן:

כי התנו מאי הוי. הא דמי קדושה הן:

וטעמא דהתנו. כשגבו לעשות רצוננו וחפצנו ממותר הדמים:

פרשא דמתא. בני העיר שוכרין אדם רוכב סוס שיהא להן מזומן לשולחו בשליחות למושל העיר כשיצטרכו:

נותנין. אותה לגבאי אותה העיר כדי שלא יחשדום בפוסקים ואינן נותנין:

וכשהן באים. וחוזרים למקומן תובעים אותן מן הגבאים ומפרנסין בה עניי עירן:

חבר

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף