טורי אבן/מגילה/כז/א
אבל אם מכרו תורה ל"י ספרים איבעי להו מהו למכור ס"ת ישן. כתב הרז"ה בס' המאור בש' הר"א הא מתני' קשי' רישא אסיפא דכולה רישא ש"מ כיון דלא מעלין אסור אבל סיפא דקתני א"מ תור' ל"י ספרים ש"מ דל"ב עיולי וכיון דקשי' ריש' אסיפא ליכ' למשמע מינ' אי מעלין דווק' אי מורידין דוק' אלא מדא' לקמן בענין ס"ת כיון דלא קמעלי לי' אסור אלמא מעלין דוקא אלו דבריו מ"מ דיוק' דריש' וסיפא דקשיא אהדדי צריך ליישב ונ"ל דרישא ודאי מעלין דווקא כדמוכח דאמר בענין ס"ת לקמן. מיהו ה"מ דמעלין פעם ראשון במכירה ראשונה כגון מכרו רחוב לוקחין בדמיו בה"כ אבל אם חזרו ומכרו הבה"כ שלקחו בדמי רחוב א"צ עילוי לקנו' בדמיו תיבה. והא דתנן בה"כ לוקחין תיב' ל"מ בה"כ שלקחו בדמי מכירות רחוב אלא בבה"כ הבא בקדושת גופה שגבו לצרכה ובנו או לקחו בה"כ וכן כל הני דחשיב כגון תיבה מיירי בגבו המעו' לצורך תיבה מתחיל' ולא שבאו המעות מדמי בה"כ שמכרו ולקחו בדמיו תיב' וכן מטפחת לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה בכה"ג מיירי בהוקדש הדמים תחילה לצורך קדושה זו ולא שבא מקדושה אחרת שלמטה ממנה:
ולמאי דפי' מתני' לאו בחדא מחתא מיירי מכרו רחוב לוקחין בה"כ חזר ומכרו פעם ב' בה"כ לוקחין תיבה חזר ומכר לתיבה לוקחין מטפחת וכן אם חזר פעם ד' ומכרו למטפחת לוקחין ספרים מכרו פעם ה' ספרים לוקחין תורה אלא מילי מילי קתני וכולה בקדושה ראשונה מיירי ולא בבא מכח קדושה אחרות שלמטה ממנה וסיפא דקתני אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים אתורה דמיירי בה רישא קאי דבאה מכח ספרי' כדתני ספרי' לוקחין תורה ואתורה זו שנלקחה מדמי ספרים קא' שמכרו פעם ב' ל"י ספרים וכן ספרים ל"י מטפחת אספרים דרישא קאי שבאה מכח מטפחת כדתני מטפחת לוקחין ספרים וה"נ מטפחת לא יקחו תיבה אמטפחת דרישא קאי הבא מכח תיבה וכן תיבה לא יקחו בה"כ אתיבה דרישא קאי הבאה מכח בה"כ וכן בה"כ לא יקחו רחוב אבה"כ דרישא קאי הבאה מכח רחוב כדתני בני העיר שמכרו רחוב' ש"ע לוקחין בדמיו בה"כ וכיון דסיפא במכיר' ב' מיירי מש"ה א"מ להחזירו לקדושה א' כגון אם קנה מדמי רחוב בה"כ א"א לקנות במכירה ב' רחוב דלא גרע ממכירות רחוב בפ"א דא"א לקנות מדמי רחוב רחוב דהא בעי עיולי אבל מדמי בה"כ זו שנקנו בדמי רחוב כמו שבמכירה ראשונה הי' יכול לקנות מדמי רחוב בה"כ דהא איכא עיולי ה"נ במכירה ב' דבה"כ יכול לקנות בה"כ כיוצא בה הואיל ואיכא עיולי אקדוש' קמא שבאו אלו מכחו ולמאי דפי' ניחא מאי דק"ל הא דא' בכ"מ מעלין בקודש וא"מ א"מ ל"ל דהשתא לעיולי חייב כ"ש דא"מ. די"ל דכולה חדא מילתא היא וה"ק מעלין בקודש דבעי עיולי דווקא ולבתר דהעלה הקודש לקדושה חמורה מקמייתא אם מוציא מקדושה זו לקדושה אחרות אין צריך עיולי ובלבד שא"מ ובמאי דפי' ניחא דהא יש להקשות כיון דא"מ הוא אזהרה שאין להוריד והא דאמ' מעלין בקודש הוא צווי כיצד יעשה דבעי עיולי הל"ל קודם לאזהרה דא"מ ואח"כ ליתני כיצד יעשה והל"ל הכי א"מ בקודש אלא מעלין. ולמאי דפי' דכולה חדא מילתא היא וא"מ אמעלין קאי דלבת' דמעלין בקודש מעתה א"מ כלומ' שוב אין קפידא אלא אהורדה אבל עיולי ל"צ א"ש. והא דמיבעי' מהו למכור ס"ת ישן ליקח בה חדש אס"ת דעלמא קאי שבאה ע"י קדושת עצמה ולא מדמי קדושה אחרת דמיירי בה מתני':
וכ"ת א"כ איך רצה למיפשט ממתני' דתורה בתורה ש"ד מטעמא דליכא עיולי אתורה הא בגוונא דמיירי סיפא דמתני' דבאה מקדושה אחרת נמוכה מנה אפי' קדושה אחרת מהני דמתני' מותר לקנות בדמיו קדושה כיוצא בה אע"ג דאיכא לעיולי אבל בעיין דתורה בתורה דמיירי בקדושות גופה ולא באה מקדושה אחרת לא תיפשט מיני' י"ל דהא דקאמר ספרים הוא דלא הא תורה בתור' ש"ד לאו מחדא עני נא מיירי מכה"ג דקא' מתני' דספרים לא דייקינן מיני' לבעיין הא תורה בתור' ש"ד דא"כ אין לו ענין לבעיין דמבעי' לן בתורה שלא באה מקדושה קלה אחרת אלא מקדושות גופה אלא הכי דייק דהא ע"כ כולה סיפא דמתני' דאבל מכרו תורה וכו' לגופה ל"צ דפשיטא דא"מ אפי' בשבאה מקדושה א' נמוכה הימנה אפ"ה אין חוזר ומוריד אותה במכירה ב' לאהדורי אותה לקדושה אחרת קלה דהשתא במכירה א' שלא באה עדיין לקדושה אחרת חמורה ממנה אסור לקנות בדמי' כיוצא בה כ"ש במכירה ב' שבאה כבר לקדושה חמורה מראשונה שאסור להחזירה לקדושה הראשונה הקלה א"ו הא דתני דאין מורידין אותה לדיוקא דידה איצטריך דווקא להוריד אסור הא לכיוצא בו שרי וא"כ הא דתנא מכרו תורה ל"י ספרי' נמי קמ"ל משו' דיוקא דידה דהא תורה בתורה והיינו בתורה שבאה מקדושה נמוכה ממנה דבהכי מיירי כולה מתני' ש"ד ומיני' דתורה בתורה כגוונא דבעיין שלא באה מקדושה אחרת נמוכה אלא מקדושת עצמה לאו ש"ד. ולהאי פי' רנה לפשוט לבעיין לחומרא והא דקאמר ספרים הוא דלא הא תור' בתור' ש"ד אהאי גוונא תורה דמיירי סיפא דמתני' קאי שבאה מקדושה א' נמוכה. והכי פירושא ספרים הוא דלא הא תורה בתורה ש"ד כלומר האי בבא דסיפא לגופה ל"ל אלא לדיוקא ובע"כ הא דקא' תורה לא יקחו ספרים נמי להאי דיוקא איצטרי' דאבל תורה בתורה פי' תורה זו שבאה מכח קדושה אחרת נמוכה ש"ד וממילא ש"מ דבתורה שבאה מקדושות גופה דתורה בתורה לא. דאס"ד אפי' תורה בתורה ש"ד. השתא הא דתני במתני' תור' שבאה מקדוש' אחרת דלא יקחו ספרי' ל"ל דאי משום הא גופא פשיטא וכדפי' ואי משו' דיוקא מאי אריא תורה זו שבאה מקדושה אחרת אפי' באה מקדושת עצמה כיון דליכא עיולי נמי ש"ד. וא"כ צ"ל לא לגופה ולא לדיוקא ול"ל דתנא כלל להא דתורה לא יקחו ספרים. א"ו תור' הבאה בקדושת גופה בתורה אסו' והשתא הא תורה לא יקחו ספרים דמתניתין דמיירי מתורה הבאה ע"י קדושה אחרת משום דיוקא איצטריך דבתורה ש"ד אע"ג דתורה אחרת שבאה ע"י קדושת עצמה אפי' בכיוצא בה אסור. והשתא קמ"ל בהאי בבא דתורה לא יקחו ספרים דומיא דכל הני דסיפא דקמ"ל משו' דיוקא דידהו דהואיל ובאה מקדוש' א' שרי בכיוצא בהן ודחי מתני' דעבד וא"כ פשיטא דתורה בתורה ש"ד. לא מבעיא בכה"ג דמיירי מתני' בתודה הבאה מקדושה אחרת. אלא אפי' בתורה הבאה מקדושות עצמה נמי מילתא דפשיטא היא דאם עבר ומכר כבר שיקחו תורה שאם לא מאי יקחו דהא ליכא לעיולי ומהשתא בע"כ האי בבא דאם מכרו תורה לא יקחו ספרים כדי נסבה ולא לגופה ולא דיוקא דידה איצטריך אלא אגב קתני לה איידי דבשאר קדושות דמתני' מהא בא דספרי' לא יקחו מטפחת דאיצטריך משום דיוקא דידהו תני להו נמי דתורה לא יקחו ספרים הואיל דברישא תנא לה בהדי הנך דמיירי בקדושה שבתחילה:
עוד אני אומ' אפי' אם תרצה שלא לדייק כל כך ותפרש הא דקאמר ספרים הוא דלא הא תורה בתורה ש"ד כפשוטו דאבעיין קאי הא תורה בתורה ש"ד. דש"מ דכולה בבא דסיפא לא מיירי מבאה מקדוש' אחרת דווקא ודיוקא איצטרי' לי' דבכל הני א"מ דווקא מ"מ היינו למאי דס"ד דאיכא למיפשט ולדייק ממתני' הא תורה בתורה ש"ד. דהשתא אפשר לומר דסיפא לאו ארישא קאי ובבאה מקדושה אחרת מיירי בכל הני דסיפא אלא בבאה מקדושת עצמן איירי ומ"מ ל"ק דיוקא דרישא וסיפא אהדדי והא דנקט בכול' בבי דסיפא דא"מ דמשמע דבכיוצ' בה שרי וברישא בעי עיולי דווקא די"ל דבסיפא קמ"ל תורה לא יקחו ספר ים משים דיוקא דתורה בתורה הואיל וליכא עיולי ש"ד. ואיידי דתני בבבי זו הורה לא יקחו ספרים בהני דא"מ תני נמי בשאר כל הני דסיפא בכה"ג דא"מ. אע"ג דכולהו חוץ מתורה בכיוצא בהן נמי אסור הואיל ואיכא בהו עיולי אבל לבתר דמשני מתני' דיעבד וא"כ ליכא למיפשט מיני' מידי דתורה בתורה ש"ד מהשתא ודאי דלא תקשה דיוקא דרישא וסיפא אהדדי בע"כ צ"ל כדפי' דכולהו בבי דסיפא ארישא קאי ומיירי כולן בבאה מקדושה אחרת נמוכה הימנה:
אלא לאו שגבו והותירו טעמא דהתנו. ק"ל מאי ס"ד דאביי דבגבו הותירו נמי בעי התנו הא אע"ג דס"ל לאביי בפ' נגמר הדין (דף מ"ז) הזמנה מילתא היא הא א' לעיל ליבני אוזפינהו אסור הני מילי בעתיקתא אבל בחדתא ל"ל בה ואפי' למ"ד הזמנה מילתא היא ה"מ כגון האורג בגד למת אבל הכא כטווי לאריג דמי וליכא למ"ד ב"ש מעות שגבו שרחוק טפי לקדוש' בה"כ מליבני דודאי הזמנה לאו מילתא היא והאיך ס"ד דאביי אפי' גבו והותירו בעי התנו ואומר אני דכאן צריכין אנו לדברי התוס' דפריך התם מהא דתנן מותר המתי' למתים מותר המת ליורשיו אלמא הזמנה לאו מילתא היא הקשו התוס' אי בגבו מעות טווי לאריג מי איכא למ"ד ואי בגבו בגדים איך קא' ר"נ התם יעשנו דימוס על קברו הא א"א לקנותו דאסו' בהנאה כההוא איצטלא דמילתא דפרסוה אמיתנא בפ"ז דיבמות (דף ס"ו). ותי' מעות עדיפא מטווי לאריג משום דחזי למיקני בה כל מילי והשתא אביי שר"ל גבו והותירו בעי' התנו לטעמי' אזיל דס"ל התם הזמנה מילתא היא. ואע"ג שהתוס' תי' שם עוד בע"א דפרסוהו שאני בכאן בע"כ מוכח כתי' ראשין דמעות עדיפא וכ"ת א"כ תקשה לרבא דא' גבו והותירו מותר והא רבא אמתני' דוכן במותריהן קאי ואכל הני דקחשיב במתני' קאמר וכן מותריהן והא בהני איכא מקצתן שהן עצמן קדושין ואינן תשמישי מצוה וקדושה כגון תורה וספרים והרי בדבר שבקדוש' ודאי הזמנה מילתא היא לכ"ע דניליף מעגלה ערופה שהיא עצמה קדושה ונאסרת בהזמנה דהא טעמא דאורג בגד למת אינו נאסר בהזמנה היינו משום דיליף לה ממשמשי ע"ז דאין נאסרין בהזמנה דמשמשין ממשמשין עדיף ולא מעגלה ערופה דהיא גופה קדושה אבל בדבר שגופו קדוש אפי' לרבא בע"כ הזמנה מילתא היא מעגלה ערופה וכמש"ל והשתא אי אמרת שבגבו מעות עדיף מטווי לאריג ולמ"ד הזמנה מילתא היא אסור א"כ גבו מעות לגוף קדושה כגון תורה וספרי' והותירו כיון דלכ"ע בגוף הקדושה הזמנה מילתא היא גבו והותירו אמאי מותר וי"ל למאי דפי' התו' התם דלרבא ס"ל דע"ע דאע"ג דגופה קדושה עריפתה הוא דאוסרתה ולא הזמנה ע"כ בגוף קדושה נמי הזמנה לאו מילתא היא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |