רש"י/ירמיה/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת מסעי למנהג ספרד פסוקים א-ב (מתחיל בפ"ב)

רש"י ‏ ירמיה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אם תשוב ישראל. בתשובה זו אלי תשוב לכבודך וגדולתך הראשונה:

ואם תסיר שקוציך מפני. אז לא תנוד לצאת בגולה:

ב

ונשבעת חי ה' באמת. כשתשבע בשמי תשבע באמת ולא כאשר עתה שכתוב בכם (לקמן ה) אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו:

והתברכו בו גוים. אם תעשו כן אז יתברכו בישראל הגוים כל גוי יאמר לבנו תהא כפלוני ישראל:

יתהללו. יגידו שבחכם ד"א יתהללו מי שיוכל להדבק בישראל יתפאר בדבר פורוונטי"ר בלעז:

ג

כי כה אמר ה' וגו'. נירו לכם ניר הוו למידין מעובדי אדמה שנרים אותה בימי הקיץ להמית שרשי העשבים שלא תהא מעלה קוצים בעת הזרע בחורף אף אתם הטיבו מעשיכם בטרם תבא עליכם הרעה שלא תהא תפלתכם נמאסת כשתצעקו:

ואל תזרעו אל קוצים. ואל תהי צעקתכם לפני מתוך הרשע כי אם מתוך תשובה שלא תהיו דומים לזורע בלא ניר והיא נהפכת לקוצים קרדונ"ש בלעז:

ד

המולו לה'. בטרם תצא חמתי כאש זהו כניר לפני הזרע:

ה

ואמרו תקעו שופר. הזהירו את יושבי הארץ שיתקעו בשופר לברוח:

מלאו. לשון אסיפה והרבה יש במקרא אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיה לא ד) יקראו אחריך מלא (לקמן יב) יחד עלי יתמלאון (איוב טז י):

ו

שאו נס. לברוח לציון:

העיזו. האספו כמו שלח העז (שמות ט):

ז

עלה אריה. נבוכדנצר:

מסובכו. דרך אריה לישב במארב סבכי היער אשפיישי"ש בלעז:

תצינה. לשון ציה:

ח

על זאת. מה הוא זאת כי לא שב וגו' ואע"פ שדבר למעלה בנבוכדנאצר על החורבן כאן חזר לדבר במיתת יאשיהו:

כי לא שב חרון אף וגו'. ואע"פ ששב יאשיהו בכל לב נאמר בו (מלכים ב, כב א) לא שב ה' מחרון אפו על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה:

ט

והיה ביום ההוא. ביומו של יאשיהו יתמהו למה עלתה בו כל כך והם אין יודעין שאין דורו חוזר יפה כשבא לבער את עכו"ם מה היו ליצני הדור עושין חוקקין צורת עכו"ם על דלתותיהן חציה בדלת זה וחציה בדלת זה כשהיה פותחו לא היתה נכרת וכשהלך משם סוגרה והיא מתחברת:

י

השא השאת. אטינטא"ר בלעז לשון הנחש השיאני (בראשית ג יג) שנביאי השקר נבאים לכם שלום יהיה לכם:

יא

לעם הזה. על העם הזה כשיגלו כולם:

צח שפים. מכבד ומטאטא אף את שדות יבלי המים לשיתם מדבר, ל"א צח ל' צמא דמתרגמינן צחותא:

דרך בת עמי. אותו רוח בא וגם לא לזרות מוץ מגורן אהבוניי"ר בלעז כמו ויזרם במזרה (לקמן כא):

ולא להבר. ולנקות תבואה הוא בא כלומר לא לטובה כי אם לרעה להגלות את אנשים (ונשים) טף ובהמה:

יב

רוח מלא. מאלה הפורענות יבא לי רוח מלא רוח שלם שלא אחזור בו ולא אנחם. רוח טלנ"ט בלעז:

משפטים. לשון ויכוח:

יג

וכסופה. איקומאטרובילו בלעז:

יד

אונך. חמסך:

טו

כי קול מגיד מדן. ארי קל נבייא מתנבן עליהון דיגלון על דפלחו לעגלה דבדן ומבשרן בשורן בישן ייתון עליהון על דאשתעבדו לצלמא דאקים מיכה בטורא דבית אפרים ואע"פ שכבר גלו העגלים מימות סנחרב עדיין עוונם קיים גדולה היא עבירה ששוברת לפניה ולאחריה לפניה מימות אברהם שנאמר וירדוף עד דן (בראשית יד יד) כיון שהגיע לדן תשש כחו שעתידין בניו לעבוד שם עכו"ם ולאחריה בחורבן הבית שנאמר כי קול מגיד מדן:

ומשמיע און. און שבר:

טז

נוצרים. נותני מצור עליהם:

יז

שדי. כמו שדה:

אותי מרתה. הקניטה כמו ממרים הייתם (דברים ט ז) מרגזין:

יח

עשו אלה. לעשות אלה לך:

יט

אוחילה. לשון חיל ורתת:

קירות. אנטינא"ש בלעז:

שמעת נפשי. מאחורי הפרגוד באתני בשורת קול מתרועת מלחמה:

כ

שבר על שבר. חרבות ירושלים על גלות יכניה:

רגע יריעותי. רגע שודדו יריעותי:

כא

עד מתי אראה. האסיפות האלה הנושאים נס להקבץ לבוא להלחם:

כד

התקלקלו. נתקו ונזרקו ממקומן ועם קלקל בחצים (יחזקאל כא כו) חברו מנחם:

כו

והנה הכרמל. ארץ הנטוע כל טוב ככרמל נהיה מדבר מדרש אגדה ראיתי ההרים אלו האבות וכל הגבעות אלו אמהות כלומר זכותן תמה, אין האדם, זכות משה שנאמר בו עניו מכל האדם (במדבר יב) והנה הכרמל אליהו:

כז

וכלה לא אעשה. ביושביה כי אותיר פליטים שילכו בגולה:

כח

תאבל. תחרב:

זמותי. ל' מחשבה:

על כי דברתי. הפורענות הזה ואקיימנה:

ולא אשוב. ולא אנחם לחשוב מחשבות טובות עליהם:

כט

ורומה. כמו רמה בים (שמות ט):

באו בעבים. ביערות עבים מקום סיבוך קוצים להטמן:

ובכפים עלו. סלע מתורגם בכיפיא:

ל

כי תלבשי שני. להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד:

תקרעי בפוך. לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע:

פוך. ל' כחול:

עוגבים. המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כג):

נפשך יבקשו. מבקשים להרגך:

לא

כמבכיר'. כאשה המבכרת תחלת לידתה:

תתיפח. תייליל ותצעק גניחו' קונפליינ"ט בלעז כמו ויפח חמס (תהילים כז יב) ל' דיבור:

אוי נא לי. כך אומרת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף