רש"י/יחזקאל/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת שמות למנהג תימן וקצת ס' פסוקים א-יד

רש"י ‏ יחזקאל טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

הודע. פיישבויי"ר בלע"ז:

ג

מכורותיך. כמו מגורותיך ומנחם חברו לשון תולדה וכן פי' כלי חמס מכורותיהם (בראשית מט ה) איש מאת מכרו (מלכים ב, יב ו) לבד ממכריו (דברים יח ח) כולם לשון תולדות:

אביך ואמך. אברהם ושרה משם נטלו גדולתם ובני חת נתנו לה קבר:

ד

ביום הולדת אותך. פושניא"ה בלע"ז כשבחרתי בך במצרים היית בלי שום תיקון ולפי שדימה הדבר ללידה הזכיר כאן תיקוני הולד:

שרך. כמו שררך:

למשעי. לצחצוח צחיח הסלע תרגומו שעיעות כיפא אפלצמנ"ט בלע"ז ומנחם חבר למשעי לשון שעשועים:

לא המלחת. מכאן שמולחין את הולד כדי שיתקש' בשרו:

והחתל. לשון כריכה בבגדים וכן (איוב לח ט) וערפל חתולתו הוא שמלפפין את הוולד:

ה

לחומלה. לחוס:

בגועל. אנבורישמנ"ט בלע"ז:

ו

מתבוססת. נרפסת כמו יבוס קמינו:

בדמיך חיי. אף בנווליך זה לא תמותי וששינה לומר שני פעמים לפי שבדם פסח ודם מילה נגאלו ל' אחר מתבוססת שוייליא"ה בלע"ז:

ז

בעדי. לשון מכלול ומנחם פי' בעדי עדיים לשון עד כמו בטחו בה' עדי עד אנגוק"א אשיגל"א בלע"ז אבל דונש פתר אותו לשון עדי ומשקל עדי עדים הוא מן י' שמות ארי אריים צבי צביים גדי גדיים:

נכונו. פורינ"ט אפייטיאש בלע"ז:

ושערך צמח. סימני נערות:

ח

דודים. אמיטיא"ש בלע"ז:

ט

ואסוכך. לשון משיחה: וכל הענין אינו אלא לשון משל ויונתן פי' את כולה ואין להוסיף על התרגום וכן פירשה:

מכורותיך ומולדותיך וגומר. תותבותכון וילדותכון מארעא כנענאי תמן איתגליתי אל אברהם אבוכון בין בתריא ואודעתיה דאתון נחתין למצרים ובדרע מרומם אנא פריק יתכון ובזכות אבהתכון אנא מתריך ית אמוראי ומשיצי ית חתאי:

ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו'. ואף כד נחתו אבהתכון למצרים תותבון בארעא דלא דילהון משעבדין ומענן להון הות כנישתא דישראל דמיא לולדא דרטיש על אפי ברא דלא איתפסק שוריה ובמיא לא אישתטיף לאיתנקהא ובמלח לא איתמלח ובאיסורין לא איתאסא:

לא חסה עליך עין וגו'. לא חסת עליכון עינא דפרעה רשיעא למעבד לכון טבא חדא לאנחא לכון משעבודכון לרחמא עליכון וגזר עליכון גזירת גמירא למרמי ית דכוריכון בנהרא לאבדא יתכון בעידן דהויתון במצרים:

ואעבר עליך וגו'. ועל דוכרן קים אבהתכון קדמי איתגליתי למפרקכון ארי גלי קדמי ארי אתון מענן בשיעבודיכון ואמרית לכון בדמא דמהולת' אחוס עליכון ואמרית לכון בדם פסחא אפרוק יתכון.

רבבה כצמח השדה נתתיך. ריבבת כצמחי חקלא יהבתיכון וסגיתון ותקיפתון והויתון לזרעין ולשבטין ובעובדי אבהתכון תקניא עידן פורקן כנישתכון מטא ארי אתון משעבדין ומענן.

רבבה כצמח. כמו שנא' ובני ישראל פרו וישרצו וירבו (שמות א ז):

ואת ערום ועריה. מן המצות:

ואעבור עליך ואראך. ואיתגליתי על משה באסנא וארי גלי קדמי ארי מטא זמן פורקנכון ואגנית במימרי עליכון ואעדיתי חוביכון וקיימית במימרי למפרק יתכון כמה דקיימית לאבהתכון אמר ה' אלהים למהויכון עם משמש קדמי.

ואפרוש כנפי. כנף בגדי:

ואשבע לך. לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם (שם ו) ואין לכן אלא שבועה כמו שנאמר (שמואל א, ו) לכן נשבעתי לבית עלי:

ואבא בברית אותך. הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם:

וארחצך במים. ופריקית יתכון משעבוד מצראי ואעדיתי תקוף מרוותא מנכון ודברית יתכון בחירותא:

י

ואלבישך רקמה. ואלבישית יתכון לבושי ציורין מחמדת סנאיכון:

ואנעלך תחש. איקאלצייטוי"י טיישו"ן בלע"ז ויהיבית מסן דיקר ברגליכון:

ואחבשך בשש. איפוציינישטוי בלע"ז וקדשת מנכון כהניא למהוי משמשין קדמי במצנפן דבוץ:

ואכסך משי. שווייא"ה בלע"ז וית כהנא רבא בלבושי צבעונים ומ"א ואכסך משי אלו שבעת ענני כבוד דכתיב לא ימיש עמוד הענן יומם (שמות יג כב):

יא

ואעדך עדי. איפאריטו"י בלע"ז ותקנית יתכון תיקון פתגמי אורייתא כתיבין על תרין לוחי אבניא:

ואתנה. על ידי משה:

צמידים. חברתי' דבור כנגד חברו חמשה כנגד חמשה:

יב

ואתן נזם על אפיך. ויהבית ארון קיימי ביניכון:

ועגילים על אזניך. לשון נזם וענן יקרי מטל עלויכון על שם שהיו מוקפין בעגול:

ועטרת תפארת בראשך. ומלאך שליח מן קדמי מדבר ברישיכון שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב יג):

יג

ותעדי זהב וכסף. ויהבי' משכני ביניכון מתקן בדהב וכסף ויריעת בוץ וצבעונין וציורין ומנא דטב כסולתא וכדבש וכמשח אוכלית יתכון ועתרתון ותקפתון לחדא ואצלחתון ושלטתון בכל מלכוות':

סלת ודבש ושמן אכלת. המן שהיה משתנה לכל הטעמים לסלת ודבש ושמן אכלת, ומ"א י"ג דברים יש כאן וכנגדן אמר להם הקב"ה להביא י"ג דברים המנויין בתרומת המשכן ואף על פי כן הוא פורע להם כנגדם לע"ל י"ג דברים וברא ה' על מכון הר ציון וגו' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב מזרם וממטר וגו' (ישעיה ד):

ותיפי. לשון יופי:

יד

כי כליל הוא. לשון מכלול ד"א כי כליל הוא כי שלם היה ד"א כי כליל קרונ"א בלע"ז כמו נזר דמתרגמינן כלילא:

טו

ותזני על שמך. בטחת על שם היופי שיצא לך:

ותשפכי את תזנותיך. הראית יופיך לכל עובר עד נשפכה עליהם תאוות זנותך לפתות אותך לזנות עמם:

לו יהי. ומשנתאוו לך אתה הפקרת להם עצמך ולכל אשר שאל זנותך לו היה, וי"ת ולא כשר ליך למעבד כן כאלו היה כתיב לא יהי וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה יח) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

טז

במות טלואות. מכוסות בבגדים מנומרין של מיני צבעונין פלטריא"ש בלע"ז:

לא באות. לא היתה ראויה זאת לבא, נו"ן אבני"ר אינו"ן אייטר"א בלע"ז:

יז

צלמי זכר. לפי שדימה אות' לנקבה זונה דימה את הגלולים לזכר הנואף עמה:

יט

ולחמי אשר נתתי לך וגו'. יום שעשו את העגל ירד להם המן ונתנו ממנו לפני העגל ואעפ"כ ויהי ביום מחר ולא פסק ואף כן מפורש בספר עזרא (נחמיה ט יח) אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבי' לא עזבת' וגו' ומנך לא מנעת מפיהם כדי הוא למנוע מהם ולא מנעת אף כאן ויהי נאם ה' אלהים היה הלחם ולא פסק מלירד ליום מחר כך דרש רבי תנחומא:

כ

אשר ילדת לי. היו לו חמשה בנים ד' מהם לעבוד עכו"ם ואחד מוקצה לבית הספר ובא להקרי' אחד מבניו למולך מקרי' לו את זה שהקצה ללמוד תורה במדרש רבי תנחומא, ואני אומ' אשר ילדת לי אלו הבכורו' וכן הוא אומר בספר הזה (לקמן כ') ואטמא אותם במתנותם בהעבי' כל פטר רחם:

כב

את ימי נעוריך. את חסדי אשר עשיתי עמך במצרים:

כג

אוי אוי לך. וי ליך על דחבת ווי ליך על דלא תבת:

כד

ותבני לך גב. גובה כעין בימוס ומזבח, ותבני לשון בנין:

כה

ותפשקי את רגליך. לפי שדימה אותה לזונה דבר בלשון תשמיש שיש פיסוק הרגלים איאקיישמ"ש בלע"ז:

כו

גדלי בשר. בעלי אבר תשמיש:

כז

חוקך. מזונותיך בימי שפוט השופטי':

ואתנך בנפש שנאותיך. בימי שמשון:

הנכלמות מדרכך זמה. תרגם יונתן דאילו שלחית לוותהון נביי איתכנעו, ולא היו הולכים בדרך זמתך:

כח

מבלתי שבעתך. מתוך שלא שבעת בתועבות מצרים:

ותזנים. לשון זנות אהאנשאר"ה אאל"ש בלע"ז:

כט

אל ארץ כנען כשדימה. כשדים לא מארץ כנען הם וכך פירושו הוספת צלמי כשדים על של כנענים שהיו סמוכים ליך וזנית להם כבר ויונתן תרגם ותרבי תזנותיך כשדימ' ונדמי' לכנעני' השטופים בעכו"ם ואסגית ית טעוותך לאתחבר' לעמא דכנען למהך בנימוסי כשדאי ולי נראה כנען כמו סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב) שכן קורא ארץ כשדים ארץ סוחרים כמו שנאמר (לקמן יז) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו:

ל

מה אמולה. מקולקלת וכן היהודי' האומללי' (נחמיה ג) וכן כי אומלל אני (תהילים ו ג):

לבתך. כמו לבך:

שלטת. שיצרה שליט עליה:

לא

בבנותיך גבך. כמו בבנותך לשון בנין:

לקלס אתנן. לדבר ולהתהלל באתנן יפה שנותנין לה וכן כל לשון קלס לשון דבור פארלי"ץ בלע"ז:

אתנן. הוא לשון שכירות לויאי"ץ בלע"ז:

לב

האשה המנאפ'. את האשה המנאפת:

תחת אישה וגו'. בהיות' תחת בעלה נותנת עיניה באחרים:

לג

נדה. מוהר:

בתזנותיך. מרוב זנות שהיה ביך עשית כן:

לד

לא זונה. לא נזנה לכל זונה כזנותך:

לו

השפך נחושתך. הוא לשון שולים שקורין פונ"ץ בלע"ז וכן הרבה בסדר טהרות נחושתו של תנור, השפך נחושתך מרוב תאות זנות היה מקורך זב:

ועל כל גלולי תועבותיך. ויען כל גלולי תועבותיך:

וכדמי בניך. ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בענין הנני מקבץ וגו':

לז

ערבת. מאלא"ש בלע"ז:

לח

ונתתיך דם חמה וקנאה. ואסגירך להורגי בחימה וקנאה וכעס:

לט

והרסו גבך. בנייני גובהי נימוסיך:

רמותיך. לשון במות:

מ

ובתקוך. אין לו דמיון וי"ת ויבזעוניך איטרופ"ר נרונטו"י בלע"ז:

מא

והשבתיך מזונה. מהיות עוד זונה:

מג

הא. כמו הנה:

ולא עשית. את הזימה אף על פי שאני נתתי דרכך בראשך לא עשית עצה לתת לב על תועבותיך לשוב מהם, כל זימה שבמקרא לשון עצה הוא יש לטובה ויש לרעה:

מד

כל המושל. לשון משל וחידה הוא:

כאמה בתה. ה"א של כאמה אינה מפיק ה"א לפי שאינה משמשת כלום אלא כאם כן בת:

מה

בת אמך. אומה של כנען אשר ירשתם את ארצם:

גועלת אישה ובניה. אשר הרבו תועבותם עד כי געלה והקיאה הארץ את יושביה האבות והבנים יחד:

ואחות אחותך. סדום הסמוכה לארץ ישראל:

אמכן חתית וגו'. ת"י הלא אמכון שרה ביני חתאי הוות ולא עבדת כעובדיהון ואבוכון אברהם ביני אמוראי ולא הליך בעיצתהון:

מו

על שמאולך. לפי שנחלת יהודה בגבול דרומי של ארץ ישראל היה נמצאו כל שאר השבטים על שמאלם:

מז

ולא בדרכיהן הלכת. והלואי בדרכיהן הלכת ולא התעבת יותר מהם וכן ולא יותן נא לעבדיך (מלכים ב, ה) וכן ולא אם עודני חי דיהונתן (שמואל א, יא) אפליי"אוט בלע"ז:

כמעט קט. היו תועבותיך לפני אילו לא התעבת מהן אבל את ותשחיתי מהן וכן ת"י, ויש פותרין ולא בדרכיהם הלכת כמשמעו כמעט קט היו תועבותיהם בעיניך ותשחיתי מהן, קט פיקו"ט בלע"ז:

נ

ותגבהינה. היא ובנותיה כמו שמפורש באיוב ארץ ממנה יצא לחם וכל הענין עד שאמרו נשכח תורת רגל מארצינו שאין באים אלא לחסר:

ואסיר אתהן כאשר ראיתי. דרכן כענין שנאמר בסדום ארדה נא ואראה וגו' (בראשית יח כא):

נא

ותצדקי את אחותך. קודם שהתעבת יותר מהן היו נדונים לחובה וכיון שהרשעת יותר מהן עשית אותן כצדקניות ונתת להן פתחון פה לומר יש שהכעיסוך יותר ממני:

נב

אשר פללת. אשר שפטת להם קודם שהרשעת מהן היית אומרת עליהן ראויות הן לפורענות:

נג

את שבות סדום. ארפא את הארץ מגפרית ומלח ואושיב בה יושבים:

בתוכהנה. כמו בתוכן:

נד

בנחמך אותן. כשהרשעת מהן ונתת להן פתחון פה ד"א בנחמך אותן כשתבא עליך הרעה ינוחמו הנה לומר לא לבדנו לקינו:

נו

ולא היתה סדום אחותך וגו'. בתמיה:

לשמועה בפיך. להוכיח רבים ולומר הזהרו שלא תהפכו כסדום כאילו היתה לך שמועה חדשה:

ביום גאוניך. כשהיית בגדולתך:

נז

כמו עת חרפת בנות ארם. כמו שנגלית בעת מסרתי אתכם ביד מלכי ארם שבאו על אחז בעת ההיא החל ה' להשליח ביהודה את גדודי ארם וגו' (מלכים ב, טו לז) ובדברי הימים (ב' יא) ויתנהו ה' ביד מלכי ארם וגו' ופלשתים פשטו בערי הנגב והשפלה וגו':

השאטות. לשון בזיון ולא קרי' אל"ף ויבז מתרגמי' ושט:

נח

נשאתים. נשאת אותם ולשון נקבה היא בכמה מקומות בספר זה:

נט

ועשיתי אותך וגו'. עשיתי לך רעה כגמולך אשר עשית:

אשר בזית אלה וגו'. אותה שקבלת עליך בחורב לעברך בברית ה' אלהיך וגו' (דברים כט) אך לא אפיר אני את הברית מלזוכרו כי אין אני כמותך:

ס

וזכרתי אני את בריתי. אשר היה עמך בימי נעוריך:

סא

וזכרת. בהטיבי לך את דרכיך הרעי' ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה:

בקחתך את אחותיך. כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות:

לבנות. לפרוורים לך משועבדים לך כמו סדום ובנותיה וכפרנהא:

ולא מבריתך. ולא משמרך את הברית אשר כרתי אתך אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי, ומדרש אגדה דרבי תנחומא ולא מבריתך לא מפטרמוני"א שליך לא נתתיה לאברהם אביך בין הבתרים וזה הלשון קרוב ללע"ז שכן קורין עתה לקרבות פטרא"מוניא בלע"ז וכן קורין כל דבר שיש לו לאדם מנחלת אבותיו:

סג

למען תזכרי. דרכך בהטיבי לך:

ובושת. להרים פניך אלי:

בכפרי לך. בסלחי לך, את אשר עשית תבושי ותדעי כי לא מגמולך הטוב הטיבותי לך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף