רש"י/יחזקאל/יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת האזינו למנהג תימן פסוקים כב-כד (ממשיך בפי"ח)

רש"י ‏ יחזקאל יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

חוד חידה. הנבואה שבענין בלשון חידה הוא שהוא מדמה את נ"נ לנשר ואת מלכי יהודה לצמרת ארזים:

ג

ארך האבר. כמו כנף אל"א בלע"ז לשון אחר כמשמעו לשון אברים ממש:

הרקמה. נוצתו נאה ומצויירת:

את צמרת הארז. כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריו:

ד

את ראש יניקותיו קטף. גדולתו ומלכותו השפיל, יניקותיו כמו ענפיו:

ויביאהו אל ארץ כנען. אל ארץ תגרים הוא בבל:

ה

ויקח מזרע הארץ. את צדקיהו בנו:

בשדה זרע. בירושלים בעיר מלוכה:

קח על מים רבים. נשרש על מים רבים, כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו:

צפצפה. מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"ז:

ו

סורחת. כמו (שמות כו יב) וסרח העודף גדולה:

שפלת קומה. לעבוד למלך בבל:

דליותיו. זמורותיו:

אליו. אל מלך בבל:

תחתיו. תחת מלך בבל:

בדים. מוטות:

ותשלח. ותגדל:

פארות. ענפים רבים:

ז

ויהי נשר אחד. מלך מצרים:

כפנה שרשיה. לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז:

ודליותיו שלחה לו. ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה:

מערגות מטעה. מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשון:

ח

אל שדה טוב וגו'. כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה:

לגפן אדרת. לגפן תקיף:

ט

אמור. כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי ארנו נמנה במסורת:

ינתק. הנשר הראשון:

את פריה יקוסס. כמו יקוצץ הם בני צדקיהו ששחטן לעיניו:

טרפי. עלי פוייליי"א בלע"ז:

ולא בזרוע גדולה ובעם רב. יבא הנשר השני לעזרתה:

למשאות אותה משרשיה. לנוכח העוקרות ומסיעות אותה משרשיה:

י

והנה. עתה שתולה כרצונה:

התצלח. איפשר שתצלח זו שבגדה במי שנטעה ראשון:

יב

מה אלה. מה החידה הזאת ופירשה להם:

ויקח את מלכה ואת שריה. הם צמרת הארז יהויקים ושריו:

בבלה. היא עיר הרוכלים:

יג

מזרע המלוכה. צדקיהו:

אילי הארץ. שרי הארץ:

יד

לעמדה. למען יתקיים:

יז

בשפוך סוללה. כשיבא נבוכדנצר וישפוך סוללה על ירושלים:

להכרית נפשות רבות. להרוג את בני העיר:

יח

נתן ידו. הבטיח באמונה ונשא ידו בברית:

יט

ונתתיו בראשו. הוא סמוי עיניו:

כ

ופרשתי עליו רשתי. כמו שפירשתו למעלה בתחילת הספר (לעיל יב) שזימן צבי להלוך על גג המערה:

ונשפטתי. ואתווכח עמו:

כא

ואת כל מברחיו. כתרגומו וית כל גיברוהי ומנחם חברו עם ברח דודי (סוף ש"ה) וכה פתרונו ואת כל הבורחים:

בכל אגפיו. בכל כנפיהם כלומר בכל כחם בחרב יפולו:

יפרשו. שרונאפנדו"ן בלע"ז:

כב

ונתתי. כתרגומו ואקיימיניה. ולקחתי אני. את מלך המשיח:

רך אקטוף. אין דרך להרכיב אלא מן הרך שגדל אשתקד שקורין גרייפי"א בלע"ז:

ותלול. לשון תל שדרך תל להיות גבוה ותלול אומנצלי"ה בלע"ז:

כג

תשכונה. דגשות הנו"ן משמש תחת נו"ן שנייה כאלו כתוב תשכוננה:

כד

השפלתי עץ גבוה. את הכשדים שהיו מושלים בישראל:

הובשתי עץ לח. צדקיהו וזרעו:

והפרחתי עץ יבש. יהויכין שגלה בלא בנים יוליד בבבל את זרובבל והוא יהיה פחת יהודה למשול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף