רש"י/יבמות/מ/א

רש"י יבמות מ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבתחלה. קודם שהוקדשה מנחה זו היתה עליו בכלל היתר:

ונאסרה. כשהוקדשה וחזרה והותרה בהקטרת הקומץ:

יכול תחזור וכו'. כדמפרש:

בשלמא לרבא דאמר רבנן היא. ומצוה קתני ולא קתני למצוה:

ה"ק כו' ואכלו אותם. את הקדשים אשר כופר בהם כי היכי דתהוי כפרה שלימה:

רצה הוא. כהן שעבד עבודתה:

אלא לרב יצחק. דתני למצוה ואבא שאול היא:

הכא מאי תרי גווני איכא. דקא ממעט תנא יכול תחזור להיתירה הראשון ת"ל דלא והא ליכא למימר תחזור להיתירה הראשון רצה לשם מצוה אוכלה רצה שלא לשם מצוה אוכלה ת"ל דלא דהא כל כמה דבעי ליכלה דהתם הוא כי בעיל שלא לשם מצוה פגע בערוה אבל הכא מאי קעביד וע"כ בתרי גווני בעיא לאוקמי דומיא דרישא:

אכילה גסה מי מקריא אכילה והאמר ר"ל כו'. וכיון דלאו אכילה היא מואכלו אהרן ובניו דרישא נפקא:

פטור. דלא עבר על אשר לא תעונה שאף זה עינוי הוא שמזיק את עצמו:

אלא. תרי גווני הכי תיבעי למימר רצה מצה אוכלה רצה חמץ אוכלה ת"ל מצות תאכל ולא חמץ:

לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה. להכי סמיך חלקם ללא תאפה חמץ לומר אפי' שירי מנחה שהם חלקם של כהנים לא תאפה חמץ ומהתם נפקא:

חלוט. ברותחים:

רצה חלוט אוכלה. ת"ל מצות ולא חלוט:

אי מצה היא מצה היא. והיכי מימעיט ממשמעות דמצות תאכל:

ואי לאו מצה היא מצות אמר רחמנא. בשירי מנחת חובה דכתיב בצו את אהרן ואכלוה מצות וה"ה לשאר מנחות ולמה לי מצות תאכל:

מתני' הרי הוא כאחד כו'. ולא הפסיד חלקו בנכסי אחיו:

זכה בנכסי האח. ואפילו גירשה למחר:

גמ' פשיטא. דלא איבד זכותו:

מהו דתימא. כלומר לאו לאשמועינן דלא איבד זכותו תניא לה אלא לאשמועינן דלא שקיל כולהו נכסי:

אי הכי. דלגרועי אתא הוה ליה למיתני אינו אלא כאחד כו':

ה"ג אלא סלקא דעתך אמינא ליקנסיה הואיל ואפסדה מייבום. שפסלה על האחין:

אף האי נמי. לאחר מיתת האב אם מת האב לאחר יבומו של זה מודה ר"י דנוטל זה חלקו וחלק אחיו:

על שם אחיו כתיב ולא על שם אביו. כתיב וכיון דבשעה שקם על שם אחיו לא שקל תו לא שקיל [דאי שקיל השתא לא מנכסי אחיו שקיל אלא מנכסי אביו דהא ירתינהו]:

היכא דאיכא אב דלא שקיל. יבם נחלה לא תתקיים מצות יבום:

איסמייה. לכולה מתני' דמשנה שאינה צריכה היא:

אמר ליה לא. תסמייה דאת הלכה כרבי יהודה אתנייך ומשנה צריכה הואי:

ומיקשה הוא דקשיא לך. היכי שביק רבנן ועביד כרבי יהודה ואפכת לה ושפיר עבדת דאפכת לה:

מתני' אסור בקרובותיה. כאילו היא אשתו וכל קרובות הנאסרות מחמת אשה גמורה אסורות מדרבנן בחלוצה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף