רש"י/זבחים/ד/ב

רש"י זבחים ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואע"ג דתרתי לאו דוקא תרתי דוקא. אע"ג דמותבינן ארבעה פרכי איכא תרתי שאינן עיקר כדמפרש ואזיל:

תרתי מיהא דוקא. והשתא מפרש אמאי תרתי לאו דוקא:

ולרב פנחס כו'. ולקמן בשילהי שמעתין אזלה לה הך פירכא דלאחר מיתה:

לכפר עליו. היינו זריקה אלמא זריקה לשם בעלים בעיא:

את שעליו. כגון נדר דאמר הרי עלי עולה חייב באחריותו אם הפריש בהמה לנדרו אם מתה או נגנבה דהכי משמע אותו שעליו יקריב אותו ונרצה לו ועד שיקריבנו לא נרצה ולא נפטר:

את שאינו עליו. כגון דאמר הרי זו עולה:

מונרצה לו לכפר קאמר. דהכי משמע לו לכפר ולא לחבירו:

שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ. דכתיב (ויקרא י״ז:ג׳) אשר ישחט מחוץ למחנה וזורק נמי מרבינן ליה לקמן בפ' השוחט (זבחים דף קז.) דם שפך לרבות הזורק תאמר בקבלה והולכה שאין חייבין עליה בחוץ דתנן בפ' בתרא (שם קיב:) והיוצק והבולל כו' והמקבל דמים בחוץ פטור:

יעשה כלל. שיהו כל עשיותיו לשם שלמים:

זבח פרט. שחיטה הוא דבעי לשמה:

אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת. דמשמע כללא שיהו עשייתו שלמים:

השתא דכתיב יעשה זבח שלמים. לא גמר הכלל את דבריו ולא נשלם להשמיענו על מה הוזכרו כאן העשיות עד שבא זבח והפסיק את הדבר:

כלל שאינו מלא. ולא נתמלא דבריו להשלים מלא פרדאשביי"ן בלע"ז:

עשייתו. עבודות המיוחדות שחיטה וזריקה קבלה והולכה:

לה'. יעשה זבח שלמים לה':

שפיכת שירים. שנשפכין שירי הדם ליסוד [אחר] שנתן ארבע מתנות ואינן מעכבין כפרה:

הא תנא דבי רבי ישמעאל כו'. בשילהי אלו טריפות (חולין דף סו.) גבי פרשת חגבים:

איכא למימר הכי. עבודה וחייבין עליה בחוץ ואתיא לה זריקה:

ואיכא למימר הכי. עבודה שטעונה צפון ואתיא לה קבלה:

שקולין הן. המדות שוות והי מינייהו מפקת אי דרשת הא אנא דרישנא לאידך הלכך יבאו שניהם והולכה על כרחך לא תפקה מכלל קבלה:

מדרב אשי. מונרצה לו לכפר וכלל ופרט לאיתויי קבלה דאי לזריקה לא איצטריך:

שכן יש עמו דמים אחרים. שבאין עמו חטאת ועולה:

אשכחן שלמים. בין בשינוי קודש בין בשינוי בעלים:

שכן טעונין כו'. ושאר זבחים יש מהן שאין טעונים סמיכה ולא נסכים כגון בכור ומעשר ופסח ויש מהן שאין טעונין נסכים כגון חטאת ואשם ובכולן אין אחד שיהא טעון חזה ושוק:

ליפסלו. שהרי לא נעשו כהלכתן ואין זריקתן מתרת בשרן לאכילה:

ואיצטריך. למיכתב זאת התורה למיגמר משלמים ולא תימא ממוצא שפתיך נפקא דלכתחילה בעינן לשמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף