רש"י/גיטין/מג/א

רש"י גיטין מג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דלמא מודה. בב"ד קודם העדאת עדים ומודה בקנס פטור:

ויליד בית מה ת"ל. לענין אכילת תרומה ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו יליד בית בן שפחתו:

אילו כן. דלא כתיב אלא קנין כספו הוא יאכל בו:

אף קנין כסף אע"פ שאינו שוה כלום. כגון שנעשה מוכה שחין:

מי איכא עבדא דלא מזדבן. בפרוטה:

לקנסא. שאם יגחנו שור יטול שלשים כסף:

בטרפה. שאין משלמין עליו קנס דגברא קטילא הוא:

והא חזי למיקם קמיה. לשרתו אע"פ שנחתכה רגלו למעלה מן הארכובה או ניקב קרום המוח ראוי לשירות קל:

במנוול. דמאיס והוי נמי טרפה דלאו בר קנסא הוא:

אם תמצא לומר. כלומר אי בעית למפשט מדקיימא לן התקדשי לחציי מקודשת לא דמי דהתם בר חורין הוא וחזיא לכוליה והכי קאמר לה אי בעינא נסיבנא אחריתי בהדיך אבל הא לא חזיא לפלגא דעבדות דידיה:

ואם תמצא לומר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת. ובעית למפשט הא מינה דכי היכי דמקדש חצי אשה אינה מקודשת הואיל דלא מצינן למימר דהכי קאמר לה דתנסיב אחרינא בהדי דאיתתא לא חזיא לתרי ואשתכח דפלגא הוא דקדיש הכא נמי חצי איש שקידש לא הוו קידושין לא דמי דהתם שייר בקנינו דהוה ליה לקדשה לכולה אבל האי לא שייר מידי דכל מה דחזי למעבד עבד:

בקדושין. אמרינן התקדשי לחציי מקודשת חצייך מקודשת לי אינה מקודשת הכא מי הוי קדושין או לא:

כשעשאו טריפה. דהוה ליה כמאן דקטליה ויהב ליה לנפשיה:

ועוד כופר הוא כו'. דבשלמא קנס דלא כתיב ביה מיתה אלא נגיחה שנאמר אם עבד יגח השור וגו' (שמות כ״א:ל״ב) איכא לאוקמיה כשעשאו טריפה אבל בכופר של בן חורין כתיב והמית איש או אשה:

ראוי ליטול. דפלגא לאו בר קנסא הוא אלא בר כופר:

ואין לו. שהרי מת ויורשים אין לו שיגבו וזה המזיק זכה במה שבידו ולעולם בשמת וה"ק נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ראוי לינתן ליורשיו אם היו לו יורשין:

אוקי אמורא עליה. העמיד מתורגמן לפניו לחזור ולדרוש:

והמכשלה הזאת. כלומר כך התחיל בדרשא מקרא כתוב והמכשלה הזאת תחת ידיך באנשי ירושלים שפסקה תורה מהם והיו שואלין לחבריהם שמלה לך קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידיך כלומר דברים שמכוסין כשמלה שלך הן שאתה בקי בהן אמור לנו ותהיה קצין והמכשלה הזאת דברי תורה שאין אדם עומד על אמיתתן עד שיכשל בהן להורות טעות ויכלימוהו והוא נותן לב ומבין תחת ידיך הן אף אני נכשלתי בהוראתי וחוזרני בי:

ואם לחשך אדם לומר. תשובה לדבר זה מאותה ששנינו במס' כריתות (יא.) והפדה לא נפדתה דשפחה חרופה איזו זו זו פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי והוא הדין לכל ישראל אלא אורחא דמלתא נקט משום דעבד עברי מותר בשפחה:

אלמא בת אתרוסי היא. מדקתני מאורסת:

אמור לו. וכי סבור אתה שהן אירוסין ממש:

כלך אצל רבי ישמעאל. דאמר התם דברה תורה כלשון בני אדם ובשפחה כנענית שלא נפדית כלל קמשתעי קרא:

המאורסה לעבד עברי. וכי שפחה כנענית גמורה בת קדושין היא הא חמורה בעלמא היא עם הדומה לחמור:

מיוחדת. וגזירת הכתוב היא דמחייב עלה אשם הואיל וייחדוה לעבד עברי המותר בה:

וחזרה ונתקדשה לשמעון. אחיו ובחיי ראובן וראובן לא גירשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף