רש"י/ברכות/נד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עבדי להון נקירותא. מערות מעברות נחל ארנון עמק עמוק בין ב' הרים גבוהים והיו ישראל צריכים לעבור באותו עמק עשו אמוריים מערות בצדי ההרים ונחבאו שם:
וטשו. נחבאו:
מסגי. עובר:
ממיך טורי. משפיל הרים ומתפשטין זה לצד זה עד שהעמק שוה:
חזו דמא. כשחזרו ההרים למקומן:
ואשד. ושפך:
אשר נטה לשבת ער. ההר שבעבר העמק נטה ונתפשט לצד חברו ההר אשר לצד עבר מואב ושם ארץ מואב ער:
שעמדו. באויר:
לא נתך ארצה. לא הגיע לארץ אלא עמדו באויר[1]:
מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי.[2] עוג חשב כן בלבו מחנה ישראל תלתא פרסי דכתיב (במדבר לג) ויחנו מבית הישימות עד אבל השטים ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא דוכתא והוה תלתא פרסי אורכא ותלתא פרסי פותיא (עירובין פ"ה ד' נה:):
קמצי. נמלים:
שרבבת. לשון אשתרבובי אשתרבוב ירדו וגדלו למטה:
משה כמה הוי עשר אמין. שהרי הוא הקים את המשכן[3] ודרשי' הקים את עצמו לקומת המשכן וכתיב ביה עשר אמות אורך הקרש (שמות לו):
שוור. קפץ למעלה:
בקרסוליה. קבילי"א בלע"ז:
וידי משה כבדים. ואינו יכול לפושטן כל היום אלא אם כן תומכים בזרועותיו ויקחו אבן וישימו תחתיו:
תחתיה. משמע במקומה ואי אפשר זו אלא על ידי בליעה:
דאמר ברוך דיין האמת. תירוצא הוא:
זוכר את הצדיקים. שזכר את אברהם:
כיון דפותיה ורומה כי הדדי הוו. ואין נפילה ניכרת בה אם לא נבלעה משום הכי אבלעה והוא דרך נפילה לחומה כזו:
צריכין להודות. כשיוצאין מן הסכנה:
וירוממוהו בקהל עם. בסוף פרשת המזמור[4]:
ואתפח. נתרפא:
בגדתאה. שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרבה בבל:
שימור. מן המזיקין:
חולה. שהורע מזלו לפיכך השד מתגרה בו וכן חיה אשה שילדה וכן אבל:
חתן וכלה ותלמידי חכמים. מקנאתו מתגרה בהם:
והמאריך על שלחנו. שמתוך כך עניים באין ומתפרנסים:
והמאריך בבית הכסא. רפואה היא לו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |