רש"י/במדבר/לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ במדבר לה

ב

ומגרש. רוח מקום חלק חוץ לעיר סביב, להיות לנוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטע כרם ולא לזרע זריעה:

ג

ולכל חיתם. לכל צרכיהם:

ד

אלף אמה סביב. ואחריו הוא אומר אלפים אמה, הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים:

יא

והקריתם. אין הקריה אלא לשון הזמנה, וכן הוא אומר כי הקרה ה' אלהיך לפני (בראשית כז):

יב

מגאל. מפני גואל הדם, שהוא קרוב לנרצח:

יג

שש ערי מקלט. מגיד שאע"פ שהבדיל משה בחייו שלוש ערים בעבר הירדן, לא היו קולטות עד שנבחרו שלש שנתן יהושע בארץ כנען (ספרי. מכות ט'):

יד

את שלש הערים וגו'. אע"פ שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי המקלט שלהם, משום דבגלעד נפישי רוצחים, דכתיב (הושע ו') גלעד קרית פעלי און עקבה מדם (שם):

טז

ואם בכלי ברזל הכהו. אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד, ובא ללמד שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שעור כדי להמית, שנאמר בכלם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת דימות ביה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהברזל ממית בכל שהוא, אפלו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שעור לכתב בו אשר ימות בו. ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר, הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וגו', למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר:

יז

באבן יד. שיש בה מלא יד (ספרי):

אשר ימות בה. שיש בה שעור להמית, כתרגומו. לפי שנאמר והכה איש את רעהו באבן (שמות כא), ולא נתן בה שעור, יכול כל שהוא, לכך נאמר אשר ימות בה :

יח

או בכלי עץ יד. לפי שנאמר (שם) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט, יכול כל שהוא, לכך נאמר בעץ אשר ימות בו, שיהא בו כדי להמית (ספרי):

יט

בפגעו בו. אפלו בתוך ערי מקלט:

כ

בצדיה. כתרגומו, בכמנא, במארב:

כב

בפתע. באנס, ותרגומו בתכיף, שהיה סמוך לו ולא היה לו שהות להזהר עליו:

כג

או בכל אבן אשר ימות בה. הכהו:

בלא ראות. שלא ראהו:

ויפל עליו. מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה (מכות ל'):

כה

עד מות הכהן הגדול. שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול (ספרי). דבר אחר, לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו (עי' מכות י"א):

אשר משח אותו בשמן הקדש. לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא, שלא פרש מי משחו, אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש. ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (שם) לראית דבר, ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת הכהן גדול ומנו אחר תחתיו, ולאחר מכאן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני, שנאמר אשר משח אתו , וכי הוא מושחו לכהן או הכהן משח אותו אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו:

כז

אין לו דם. הרי הוא כהורג את המת, שאין לו דם:

כט

בכל מושבתיכם. למד שתהא סנהדרין קטנה נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ ישראל (מכות ז'):

ל

כל מכה נפש וגו'. הבא להרגו על שהכה את הנפש (עי' ספרי):

לפי עדים ירצח. שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו:

לא

ולא תקחו כפר. לא יפטר בממון (כתובות ל"ז):

לב

ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. למי שנס אל עיר מקלט, שהרג בשוגג, אינו נפטר מגלות בממון, לתן כפר לשוב לשבת בארץ טרם ימות הכהן (שם):

לנוס. כמו לנס, כמו שובי מלחמה (מיכה ב'), ששבו מן המלחמה, וכן נוגי ממועד (צפניה ג'), וכן כי מלים היו (יהושע ה'). כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר, ומול על שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס, כלומר מברח. ואם תאמר לנוס, לברח, ותפרשהו לא תקחו כפר למי שיש לו לברח לפטרו מן הגלות (עי' ספרי), לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדין לא נס, ומהיכן ישוב:

לג

ולא תחניפו. לא תרשיעו, כתרגומו, ולא תחיבון:

לד

אשר אני שכן בתוכה. שלא תשכינו אותי בטמאתה:

כי אני ה' שכן בתוך בני ישראל. אף בזמן שהם טמאים שכינה ביניהם (ספרי):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.