הרחב דבר/במדבר/לה

הרחב דבר במדבר לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זהו לפי פשוטו. ובמכות די״ב דרשו ולכל חיתם ולא לקבורה. וכ׳ הרמב״ם הל׳ שמיטה ויובל פי״ג שנותנין לכל עיר בה״ק חוץ לתחום זה שאין קוברין מתיהם בתחום עריהם כו׳ ולמדנו מזה שדרך להרחיק בה״ק מן העיר אלפים אמה שהוא שיעור לויה היותר למת כמש״כ בהשמטות בחיבורי העמק שאלה שאי׳ י״ד בעז״ה:

ובזה יתיישב הא דכתיב בס׳ יהושע ויקדישו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת חברון בהר יהודה. וקשה למה זה הקדימו מקלט של נפתלי ליוסף ויהודה. והרי הכבוש והחלוק היה להיפך. ובענין ערי מקלט שבעה״י מונה תחלה של ראובן ואח״כ בני גד ואח״כ של מנשה כסדר הכבוש. אלא כאשר הזמינו עיר חברון שהיא מסוגלת לכך כשתגיע השעה. מ״מ לא היו יכולים להחליט ההקדש באשר לא ידעו עדיין הריחוק שיהיה ממנה להעיר שיזדמן הלאה לפי צורך הענין עד שבאו לשכם. ועוד לא החליטו עד שבאו לקדש. וכשראו את קדש מוכן לזה. אז החלו להקדיש ומש״ה הקדישו אותה תחלה ואח״כ הלכו ממנה לשכם והקדישוה ומשם לחברון והקדישוה. משא״כ שלשה שבעה״י כבר היו ידועים מימות משה כדכתיב בפ׳ ואתחנן אז יבדיל משה וגו׳:

ועיין מש״כ בס׳ דברים בשירת האזינו בפסוק שחת לו וגו׳ דור עקש ופתלתול וגו׳ דחרבן ראשון חרב מפני ש״ד באיסור כמו ע״ז וג״ע. ובית שני חרב מפני ש״ד בהיתר שכסבורים היו שמצוה להרוג את חבירו. שהוא צדוקי וכדומה. וישעיה הנביא (א׳) אמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה׳ יכלו. פי׳ החוטאים בשוגג בהוראת היתר ונקראו גם פושעים כדאיתא בב״מ ספ״ב על מקרא דישעיה הגד לעמי פשעם אלו ת״ח ששגגות נעשו להם כזדונות כו׳. ה״נ ההורג נפש בשגגת מחשבה ה״ז פושע וחוטא יחד. וההורג נפש בזדון ה״ז עוזב ה׳. ע״ז אמר דשבר של פושעים וחטאים יחדיו. וגם שבר עוזבי ה׳ יכלו. שלא יהיו שתי הכתות אלו בישראל. ובנחמה אמר עוד נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה׳ כפלים בכל חטאתיה. והמקרא אומר פרשוני מתחלה אמר דברו על לב ואח״כ וקראו אליה. תחלה אמר כי מלאה צבאה ואח״כ אמר כי לקחה כפלים והוא יותר ממלאה. וגם כי נרצה עונה אינו מובן וכי העון עצמו מתרצה ח״ו. האדם הוא שמתרצה ולא העון. אלא בשביל שיש מחריבי ירושלים שהם יראים את ה׳ ומצפים לשוב בכל יום. לכת כזו א״צ לקרוא אלא לדבר על לבבם. ויש מחריבי ירושלים שנתרחקו תחלה ברצונם לכת כזו אמר וקראו אליה. לכת הראשונה אמר כי מלאה צבאה. עונשה קבלה בשלמות מעתה כי נרצה עונה. שהרי סבורים היו לעשות לש״ש. ומסרו נפשם בסכנה ע״ז ואחר שקבלו עונשם. יזכרו לטוב על מס״נ כמש״כ לעיל י״ז ג׳ יע״ש. ולכת השניה אמר כי לקחה מיד ה׳ כפלים וגו׳ גם על המעשה גם על הרצון והמזיד להכעיס ולסלק את השכינה כמש״כ בס׳ ויקרא בתוכחה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.