רש"י/אסתר/ז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
חכמי צרפת
רלב"ג


אלשיך
מגילת סתרים
מלבי"ם
מנחת שי
שלום אסתר
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png אסתר TriangleArrow-Left.png ז


ג[edit]

תנתן לי נפשי. שלא אהרג בשלושה עשר באדר שגזרת גזירת הריגה על עמי ומולדתי:

ועמי. ינתן לי בבקשתי שלא יהרגו, ואם תאמר מה איכפת לך, כי איככה אוכל וראיתי וגו':

ד[edit]

כי אין הצר שווה בנזק המלך. איננו חושש בנזק המלך שאילו רדף אח הנאתך היה לו לומר מכור אותם לעבדים ולשפחות וקבל הממון או החיה אותם להיות לך לעבדים הם וזרעם:

ה[edit]

ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה. כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר ב' פעמים אינו אלא למדרש, ומדרשו של זה: בתחלה היה מדבר עמה על ידי שליח, עכשיו שיודע שהיא ממשפחת מלכים היא, דבר עמה הוא בעצמו:

ז[edit]

כי כלתה. נגמרה הרעה והשנאה והנקמה:

ח[edit]

והמן נפל. המלאך דחפו:

על המטה אשר אסתר עליה. דרכן היה לישב בסעודה על צדן על גבי המטות, כמו שאמר בראש הספר: מטות זהב וכסף לבני המשתה:

הגם לכבוש. לשון תימה הוא, לכבוש לאנוס בחוזקה, כמו (במדבר לב) ונכבשה הארץ:

ט[edit]

גם הנה העץ. גם רעה אחרת עשה, שהכין עץ לתלות אוהבו של מלך שהציל המלך מסם המות:

< הקודם · הבא >