רמב"ן/תענית/יט/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות רמב"ן ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
ועוד אני צריך לצרף לכאן משנה זו שבפרק שלישי דקתני ועל אלו מתריעין בכל מקום. לפי שראיתי להראב"ד ז"ל שכחב קשיא לי' סתמא כר' עקיבא דבעלמא סביבותיה מתריעות וכאן אפי' בכל מקום דאי לרבנן מתענין בכל מקום מיבעי ליה ועוד דקתני סיפא מעשה שירדו זקנים מירושלים וגזרו עליהם תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון וכן בשני זאבים לעיל דקתני מתריעין בכל מקום והכא קתני שגזרו תענית ואפשר דלרבנן נמי אהא דרישא קתני דסביבותיה מתענות על כל מכה אבל בכל מקום מודו רבנן דבהתרעה סגי להו ומעשה דשדפין וזאבים סביבותיהם היו לפיכך התענו. ולא נהירא דא"כ מאי ראיה איכא מהנך עובדי דזקנים דמתריעין בכל מקום. אלא מחוורתא רישא ר"ע וסיפא רבנן. ודתנו בהו מתריעין אליבא דר"ע נינהו. ע"כ דברי הרב ז"ל.
ושבש עלינו המשנה, דהא מתני' כולה ריש' וסיפ' כל היכא דקתני מתריעין מתענין בהתרעה קאמר ולחומרא קתני מרישא אבל זרעין ששנו מתריעין עליהן מיד וקתני ואזיל וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים אותה העיר מתענה ומתרעת. ועוד לדברי הרב ז"ל כל דתני מתריעין על האילנות ואין להם מים לשתות מתריעין ואסכר' וגובאי מתריעין וכל אלו בהתרעה סגי להו והא כולהו תענית בעי ואפי' גובאי וכדאמרי' בגמ' אמרו ליה לרב הונא אתאי קמצא גזר תעניתא. וכן חיה רעה דקתני עלה בברייתא ומתריעים וכי אין מתענין עליה במקומה והא תנן וגזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות. ומתני' גופא קשיא דקתני ועל אלו מתריעי' בכ"מ והיינו בלא תענית כדברי הרב ז"ל וא"כ אפי' באותה העיר נמי יש במשמע שאין עושין אלא התרעה והא מכה מהלכת היא ואנן מימר קאמרינן דמתענין. וא"ת מכה מהלכת היא לא משויא להו אלא בסביבותיה מ"מ מתני' קשיא רישא אסיפא וכמעשה לסתור קא מייתי לה דקא מפרש הרב רישא כר' עקיבא ומעשה כרבנן. ועוד דקא מסתם מתני' ומתנית' כר"ע ולית הלכתא אלא כרבנן ממעשה דמיתנא דבי חוזאי דגזור תעניתא משום שיראתא לומר דהוו להו כקרובות דאמרו רבנן סביבותיה מתענות דאלו לר"ע מתריעות ולא מתענות הוא.
אלא מתני' ובריתות כולהו היכא דקתני מחרי' מתענין בהתרעה קאמר וסתמא כרבנן נינהו ואפי' כר"ע נמי אתיאן דמודה ר"ע דכל מי שיש לו צרה שאינן מתריעין אלא בתענית ולית ליה לר"ע התרעה בלא עננו אלא במי שאין לו צרה ומבקש רחמים על חבירו שמתענה. וטעמיה כדאמר בירוש' שכן מצינו בר"ה שמתריעין ולא מתענין מפני שהוא יום בקשת רחמים ומש"ה קאמר ר"ע מתריעות ולא מתענות אע"ג דחמירא התרעה מתעניתא וכל היכא דקתני מתריעין אפי' בדר"ע מתענין ומתריעין קאמר ומש"ה קתני ועל אלו מתריעין בכ"מ לומר שמתענין ומתריעין מפני שהיא מכה מהלכת והויא לה כאותה העיר ממש ולא דמיא לסביבותיה דשאר צרות דליכא אלא צער חבריהן אי נמי חשש שמא אף עליהן נגזרה גזירה אבל מכה מהלכת כמקום צרה הוו.
ומעשה שירדו זקנים בירושנים לעריהן וראו שדפון באשקלון וכשחזרו לירושלים גזרו עלי' תענית בירושלים בהתרעה. ועוד גזרו תענית ביהודה על ב' תינוקות שנטרפו בעבר הירדן לומר דיהודה ועבר הירדן כאותה העיר דמי לענין חיה רעה. והא דקתני סתם גזרו תעני' ולא קאמר גזרו תענית והתריעו משום דאי מדינא בשאר צרות אפי' תענית ניכא אנא בסביבותיה ואלו שגזרו במקום רחוק מפני שהיא מכה מהלכת עשו כן דחשיב כולהו כחד מקום הילכך תענית בהתרעה הוי כדקתני רישא ולא צריכא ליה למימרא גבי מעשה.
וסידורא דמתני' כולה מרישא פשיטא ול"צ ליה למימריה גבי מעשה הא דקתני סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה כלומר דברביעה ראשונה עושין על הסדר הזה האמור שמתענין ואח"כ מתריעין בשופר בתעניות שלהן אבל צמחין ששנו וכן גשמים שפסקו מתריעין בשופרו' בתעניו' הראשונו'וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכן עיר שיש בה דבר או מפולת וכן על שדפון ומכות מהלכות בכל מקום מתריעין בשופר בתעניו' ראשונות. אבל במכה שאינה מהלכת פליגי בה ר"ע ורבנן דרבנן סברי סביבותיהן אע"ג דלית להו פחד באותה צרה כלל צריכין הן לשתף עצמן בצרת חביריהן ומתענין ולא מתריעין ור"ע לית ליה תעניתא אלא על צרה של עצמן אלא שמתריעין בלבד כעין ר"ה.
מיהו סיפא דקתני על אלו מתריעין בשבת ההוא ודאי התרעה בלא תענית היא או דסתמא בר"ע או משום דההיא התרעה בעננו היא והתרעה דפה בלא תענית קתני לה דבשבת ליכא תענית וכי היכי דליכא התרעה בשופרות ולא דמיא לשאר התרעות דמתני' דהוי בשופרות וליתנהו אלא בתענית. ומיהו בחול נמי בספינה המטרפת בים ויחיד הנרדף מפני ליסטים הכי הוו דינא דמתריעין בעננו ולא מתריעין בשופרות שאין גוזרין תענית על הצבור מפני צרת היחיד אלא שהיחידים רשאין להתענות עליו ולסגף עצמן והכי משייט בברייתא דהיא מיתניא עלה דגמ':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |