רש"י/תענית/יט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png א

ה"ג אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. ולפיכך מתענות[1] שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה [2]העיר ויהיה בה רעב:

או מפולת. שחומותיה והבתים נופלין ברוח:

מתריעים בכ"מ. אם[3] יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת[4] אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:

שדפון. בתבואות:

ירקון. חולי:

חיה רעה. משכלת בני אדם:

חרב. חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום:

מלא תנור. מפרש בגמרא:

לעריהם. בא"י:

באשקלון. בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים. שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

שנראו. ובאו בעיר:

מתריעין. בעננו:

המטורפת. מלשון טרף אבבא (ברכות דף כח.) ומלשון ביצה טרופה (עדיות פ"ב מ"ד) כו'[5] כדמפרש בפרק שלמעלה (דף יד.):

שמעון התימני. מתמנה היה:

שלא תבא. לישנא מעליא נקט:

מרוב גשמים. לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן לקללה כדאמר רב יהודה (לעיל ו:) תמטר מקום מטר שמקלקל תבואה אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם אבל אינן מקלקלין תבואות וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין:

תנורי פסחים. שהם בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים:

גשמי בורות. שיפוע גשמים למלאות בורות:

ונדבות. רצון ועין יפה:

אבן הטועין. אבן טועין היתה בירושלים וכל מי שאבדה לו אבידה כו' בבבא מציעא (דף כח:):

לנדות.[6] על כבוד הרב:

מתחטא. פורפיי"ש בלע"ז ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

[7]קודם הנץ החמה לא ישלימו. דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים:

קודם חצות. דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה:

ועשו יו"ט. מתוך שמחה:

הלל הגדול. הודו[8] לאלהי האלהים כי לעולם חסדו ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר כדאמרינן בשילהי פסחים (דף קיח.):

גמ' רביעה ראשונה ושניה לשאול. שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין אלא שואלין וקשיין מתני' דקתני סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה וברייתא אהדדי:

הכי קאמר כו'.[9] וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה רביעה[10] כך שמעתי:

דוקא נשתנו. דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה[11] שיחזיר ביופי כתקנן:

אבל יבשו. לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין:

הכי גרסינן פשיטא [12]שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':

דאקון. שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו:

מהו דתימא אקנתא מילתא היא. דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין:

לא צריכא דאקון. שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי:

נהרא אנהרא בצורתא. בשאין תבואה בעיר אחת ויש בעיירות אחרות ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. מתענות מפני שאותה העיר וכו' (הגהות הב"ח).
  2. באותה שסביבותיה ויהי' בה רעב (הגהות הב"ח).
  3. אם נראו באספמיא כו' (הגהות הב"ח).
  4. שהיא מכה מהלכת ולפיכך אף אם במקום אחד (הגהות הב"ח).
  5. הוא סוף דיבור, ומתחיל ד"ה לעזרה. פירשתי בפרק שלמעלה כצ"ל (מצור דבש).
  6. ד"ה לנדות שמנדין על כבוד הרב שהטיח דברים לאמר לא כך שאלתי הוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).
  7. מכאן עד גמ' נדפס בדף כה:
  8. הודו לה' כי טוב כל"ח (מצור דבש).
  9. ד"ה הכי קאמר כו' כלומר סדר תעניות אלו אמור בשביל רביעה ראשונה כשעברה מכל וכל כגון רביעה ראשונה (הגהות הב"ח).
  10. רביעה. נ"ב ראשונה (הגהות הגר"א).
  11. להתפלל עליהן שיחזרו ביופי כתקנן אבל יבשו לא צריך כו' והוא תפלת שוא הוא דיבור אחד ומתחיל הדיבור אבל יבשו. כשהן חטין עדיין כו' (הגהות הב"ח).
  12. ד"ה ה"ג פשיטא נשתנו תנן לא צריכא דהדר אקון מהו דתימא כו' דאקון שעלו כו' שנתייבשו מהו דתימא כו' דאקנתא לאו מילתא הוא דיבור אחד והוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).