רמב"ן/גיטין/סא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע בית מאיר חתם סופר רש"ש תפארת יעקב |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
טוחנין ומפקידין אצל אוכלי שביעי' ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה. כלומר שאין חשודין לא להחליף ולא ליגע והא דקתני אוכלי פירותיהן בטומאה ה"ה בסתם עם הארץ אלא משום דפריש אוכלי שביעית פריש אוכלי פירותיהן בטומאה ומהשתא הוה להו למפרך על הטוחנין ומפקידין ולא חשדי למנגע בהו והא תניא לקמן ולא בזמן שהיא טהורה משום שמא תגע ואמרינן נמי במס' ע"א המטהר פועליו וחמריו ואמר להם לכו ואני אלך אחריכם טמאים שאין עם הארץ מקפי' על מגע עם הארץ חבירו אלמא בחולין נמי חשודין הם ליגע ומטמאין הם במגע ומיהו מאי דאוקמוה בתרומה א"ל מזהר זהירי בה וכ"ש למסקנ' דאוקימנא בפירות שלא הוכשרו ולמאי דמתרץ מפקידין בצמיד פתיל טוחנין בנכנס ויוצא מפקידין בצמיד פתיל ומשום סיפ' נקיט לה ובתוספת' מתרץ למאי דס"ד דהכא בפירות שאינן מתוקנין ואין לבו גס בהן אבל רש"י ז"ל פי' טוחנין בתבואה מתוקנת ומפקידין אותה. וליחוש שמא תסיטם אשתו נדה. מקשי' בתוספ', ותיפוק לי' שמא יסיטם הוא עצמו שעמי הארץ כזבין הם לבל דבריהם כדאמרינן בפ' חומר בקודש כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש דגמרינהו מאן אילימא חבר אמאי צריכי טבילה אלא עם הארץ מי איכא נגמרין בטהרה לעולם דגמרינהו חבר ומשום צנורא דעם הארץ אלמא צנורא דעם הארץ מטמא והיינו משום משקה הזב וה"נ משמע בפ' בנות כותיים דעם הארץ הוא עצמו כזב וגזרו עליו.
ומתרצים בשם ר"ת ז"ל שע"ה הוא כזב לכל דבריו חוץ מהסטו שלא גזרו עליו שא"כ אין לך מעביר לחבירו חבית ממקום למקום והא דאמרינן בחולין בגדי ע"ה מדרס לפרושין בגדי פירושין מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לאוכלי קדש ומפורש טעמא משום שמא ישבה עליהן אשתו נדה לאו אבגדי עם הארץ קאמר שמחמת עצמו הן טמאין אלא אשל פרושין.
וי"מ אף לענין היסט הרי הוא כזב אבל הכא חששא היא ובטומאה דאורייתא חששו לטומאה דרבנן לא חששו. והתי' נכון אבל ק' לי דהא בהדיא אמרינן בסמוך וכשיבא עם הארץ ליטול נוטל את שתיהן ולמה אינו חושש להסיטו אלא שלא גזרו בהן בכך. וכך פי' רש"י ז"ל.
וה"נ משמע כדברי דר"ש ז"ל במשנת מסכת טהרות בפ"ז דתנן הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא. מקום רגלי הגנבים ומה הן מטמאין האוכלין והמשקין וכלי חרס פתוחין אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס מקיפין צמיד פתיל טהורין אם יש עמהם כותי או אשה הכל טמא אלמא אינו מטמא בהיסט. והא דתנן לעיל מינה אם אינו רואה לא את הנכנסין ולא את היוצאין אפילו מובל ואפי' כפות הכל טמא משום דחוששין שמא נכנס שם כותי או אשה וטמאו הכל בהיסטן. ובפ' בנות כותיים בנדה (ל"ג ע"ב) אברר ענין זה בתשלום ראיותיו אם גומר השם עלי. הא דתניא אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ. כבר כתבתי פי' בפ' הראשון של שחיטת חולין (ו' ע"ב) בס"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |