רלב"ג/שיר השירים/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
ספורנו
רלב"ג


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
צרור המור
תורה תמימה
פירוש המיוחס לרמב"ן
(מאחד מרבותיו)
משל ומליצה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png שיר השירים TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים:

השיב אליה כי כבר עשה מה שכוון אליו והוא השגת אלו ההתחלות והמשיגי' הכוללים אשר אפשר לו החקירה עליהם תחלה כאלו תאמר החומר הרחוק והמשיגים הכוללים אשר אפשר לו החקירה לנמצאות המשתנות במה שהם משתנות כי השגת אלו קודמת בהכרח לסדר להשגת המניע הרחוק כמו שהתבאר למי שעיין בחכמה הטבעית. והנה הוציא ענין השגתו בענין מורה על ערוב וכללות מצד ענין הכללות אשר באלו ההשגות ולזה אמר מורי עם בשמי יערי עם דבשי ייני עם חלבי. ואמר להורות על ערבות מה שכבר השיג אותו מזה הדרוש שיאכלו עמו הרעים והדודי׳ אשר אפשר להם זה והם בעלי שכל ואמנם אמר זה להורות על התשוקה אשר בטבע למי שהשיג דבר מה להשפיע לזולתו וכאלו זה הוא אחד מהמיישירים אל הגעת זאת ההשגה עם מה שבה מהקושי עד שכבר טעו בה כל הקודמים מהפילוסופים אשר הגיעו דבריהם לארסטוס כמו שנזכר בראשון מהשמע ובשני ממה שאחר הטבע והנה הטעות אשר היה להם בזאת ההתחלה היה הסבה אל שטעו בכל מה שאחר ההתחלות:

ב[עריכה]

אני ישינה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה:

בעבור שהוא יחקור בהשגת המניע הראשון אשר בה מהקושי העצום מה שכבר התבאר והיו בזאת ההשגה ובמה שידמה לה מהחקירות העמוקות אשר בחכמה הטבעית מונעים רבים לדקות אלו ההשגות בעצמם ולקושי השגת מה שיצטרך להם מהחוש לרבוי הצטרכם אל החוש עד שנקח ממנו הקדמות מועילות לאותם החקירות בכל מה שיצטרך לבאר בהם ולזה יקרה במי שיחקור בכמו אלו החקירות שכאשר יהיה קרוב להשגת הדרוש יבצר ממנו קצת מה שיצטרך אליו מהדרוש ויעלם ממנו הדרוש גם יקרה לו הלאות בהם לקושי העניינים ויוצץ אליו האמת פעם ויעלם פעם ומפני זה הוצרכו תנאים רבים למי שעיין בחכמת הטבע כמו שאמרו ז"ל הנה זה החכם בזאת הפרשה להורות על אלו המונעים ועל ההשתדלות בהסרתם כפי היכולת וזה אמנם יהיה כשיכנעו כחות הנפש אל השכל הכנע נפלא עד שלא תמנע פעולתו בסבתם וזה בתכלית הקושי. וזכר תחלה אלו המונעים וביאר שהם מצד החושקת ומצד החושק בה מצד דבקותו בחומר. ולזה אמרה זאת החשוקה אף על פי שרצונה ולבה היה ער להפיק רצון דודה כפי היכולת הנה היא היתה ישינה מצד עומק אלו העניינים ומה שיש מהקושי במה שתצטרך שתכינהו אל השכל בזאת החכמה עד שקראה דודה והיא נתעצלה לקום ולפתוח לו. והנה קרא אותה תמתי להיות ההכרח שתתחבר אליו תמיד עד שתכין לו מה שיצטרך אליו בדרוש דרוש ותהיה כל כונתה לעבדו. ואולם אמרו שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה הוא לפי המשל ולפי הנמשל. אמנם היותו לפי הנמשל הוא שהוא יאמר אליה שהוא כבר החל לקבל השפע מהשכל הפועל במה שיחקור בו ויצטרך אליו עזר ממנה להשלים מה שיבצר לו בו מצד שלא הוכן לו ממנה מה שיישירהו אליו:

ג[עריכה]

פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם:

זה הפסוק הוא לפי הנמשל ובא להעיר העצלה אשר לה בהכרח על עשיית מה שבקש דודה ממנה מצד קושי ההגעה במה שתצטרך אליו מהחוש אל זה והיות הצורך בזה אל דודה רצוני שיישירה אל מה שתצטרך אליו ממנה ובאיזה אופן ישלם לה זה עד שתכין אליו מה שיצטרך לו ממנה בדרוש ההוא:

ד[עריכה]

דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו:

אמרה שכאשר שלח ידו מן החור והוא הפתח הקטן אשר לו בזה המבוקש ועזר אותה והיישיר אותה אל הצד אשר בו ישלם לה הכנת מה שהוא צריך אליו מן החוש הנה היה לבה הומה עליה לחוזק חשקה למלאות תאוותו. והנה פירשנו מעי ולבי על דרך ותורתך בתוך מעי:

ה[עריכה]

קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול:

אמרה שהיא קמה לפתוח לדודה רצוני שכבר הכינה לו מה שיצטרך אליו בזאת המבוקש וזהו אמרה וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר:

ו[עריכה]

פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני:

אמרה אף על פי שכבר פתחה לו הנה דודה סבב ועבר והעלימו הטבעים ממנו מה שהיה מושג אליו קודם מזה המבוקש ולזה כי לעומק הענין ולקושי הכנע כחות הנפש אל השכל ההכנע הראוי באלו ההשגות יקרה לו זה בהכרח. ואולם אמרה נפשי יצאה בדברו הרצון בו לפי מה שאחשוב בעבור דברו אליה מה שדבר והוא קראו שתפתח לו גודל חשקה להפיק רצונו ולזה יצאה נפשה לשוטט ולבקש אנה ואנה אם תמצאהו:

ז[עריכה]

מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות:

כבר קדם מי הם אלו השומרים ואמרה שהם הכוה פצעוה לפי שבהשתמש החושים בפעולותיהם תמנע פעולתה כמו שהתבאר בספר הנפש ואלו הם המכות והפצעים רצוני מנעם אותה ממה שתכוין והם ג״כ המונעים אל השכל וזה כי מצד היות הנפש אחת לא תוכל להשתמש בשתי אלו הפעולות יחד וזהו אמרה נשאו את רדידי מעלי וזה כי הרדיד והעדי אשר קשטה עצמה להתחבר עם דודה הוסר מצדם:

ח[עריכה]

השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני:

אמרה זה להעיר שהיא תשתדל בכל עוז שיכנעו כל כחות הנפש אל השכל ההכנע הראוי לפי מה שיחקור בו עתה ואמרה להם שהיא חולת אהבה לחוזק החשק אשר לה להפיק רצון דודה:

ט[עריכה]

מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו:

זהו כולו על צד הנמשל לספר בשבחו וחוזק שלמותו עד שיכנעו כל כחות הנפש אליו מאהבה תכלית ההכנע:

י[עריכה]

דודי צח ואדום דגול מרבבה:

אמרה שהוא צח ואדום על דרך משל להעיר על יופיו. ואולם אמרה דגול מרבבה הוא לפי המשל ולפי הנמשל. אולם היותו לפי המשל הוא להורות על שהחיל אשר ימשול בו וינהיגהו הוא מספר רב וזה להורות על גדלו להיותו כמו המלך הגדול אשר יקבצו אליו אנשים רבים. ואולם לפי הנמשל הנה הרצון בו שהקבוץ אשר יתקבץ אליו וישיגהו הוא רבוי נפלא יותר מרבבה וזה כי הרבוי הוא לבלתי תכלית:

יא[עריכה]

ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב:

זה הפסוק הוא להורות על יפיו ושלמותו והוא לפי המשל לבד:

יב[עריכה]

עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת:

זה הפסוק הוא לפי המשל ולפי הנמשל. אולם לפי המשל הוא להורות על יפיים וזה כי עיני היונים אשר הם על אפיקי מים הם יפים לפי שהמים הם ממה שייפו כלי הראות והם נאותים לטבעו כי הראות יהיה בלחות מימיי והוא הלחות הכפורי ובשאר הלחות אשר בעין וכן רחוץ בחלב הוא מייפה אותם ומטיב הראות. והיותם יושבות על מלאת ר״ל על שלמותם שלא תהיינה בולטות ולא שוקעות יותר ממה שראוי הוא ממה שיהיה זה האבר בו יותר יפה וראותו יהיה יותר טוב כמו שהתבאר בספר ב״ח. ואולם לפי הנמשל הוא מעיר על עיני השכל אשר בתכלית השלמות להשיג מה שיוחס אליו השגתו וזה כי אלו העניינים כולם כמו שזכרנו הם עוזרים כולם על טוב הראות:

יג[עריכה]

לחייו כערוגת הבושם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר:

בעבור כי הלחיים והשפתים ישתמשו בהם בעת לקיחת המזין להחזיק במזון אשר יקבל המשיל מה שיקבל בו השכל זה השפע לערוגת הבושם אשר בגן שיגדלו בו מיני הבושם אשר יעשו בהם המרקחים ולשושנים אשך הם נוטפות מור עובר וזה להעיר על ההכנה אשר לו לקבל המושכלות ואפשר שנאמר כי אמרו שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר יהיה חסר בי״ת וירצה בו שבשפתותיו ימצאו תמיד השושנים אשר בכח אלו המושכלות אשר יכווין אליהם ולזה יאמר נוטפות מור עובר. ואופן המשל בזה מבואר ממה שקדם בפתיחת זה הבאור:

יד[עריכה]

ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש מעיו עשת שן מעולפת ספירים:

בעבור שהשכל יחלק אל מעשי ועיוני כמו שהתבאר בספר הנפש נאה לשבח אותו בזה הפסוק בכל אחת מאלו הפעולות. והנה היה הרמז בידיו אל השכל המעשי לפי שהידים הם היותר מיוחדים שבכלים והיותר שלמים לעשות כל המלאכות המעשיות. ואמרה על צד המשל שזה הכח הוא ממנו בתכלית היופי כיופי גלילי זהב הממולאים בתרשיש. והיה הרמז במיעיו והוא לבו אל השכל העיוני ואמרה על צד המשל שזה החלק היה ממנו בתכלית היופי. והנה המשילה אלו הכחות גם כן לדברים קשי ההפסד להעיר על נצחיות השכל:

טו[עריכה]

שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים:

בעבור שהשוקים יהיו עליהם עמידת הבעלי חיים כמו שיסמוך הבית על העמודים אמרה להעיר על קיום אלו העמודים והיסודות אשר קיומו בהם והוא השכל הפועל אשר בו ישוב נצחי שהם כעמודי השש מיוסדים על אדני פז שהם רבי הקיום. ואמרה להורות על יפיו והמעלה אשר לו בנפש כי מראהו כלבנון והוא בית המקדש שהיה כתכלית היופי והיתה לו פעלה גדולה בנפש או היה הרמז בזה ליער הלבנון שהיו שם עצים יפים ונבחרים מאד. ואולם אמרה בחור כארזים הנה הרצון בו שכמו שהארזים היו נבחרים מבין שאר העצים ביפים וגדולם כן הוא נבחר מבין שאר כחות הנפש:

טז[עריכה]

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם:

ראוי שתדע שההדרגה בספורה שבחי דודה מראשו וירדה בהדרגה להורות על שהשגתו היתה במה שהשיג דבר מהקודם אל המאוחר ולפי שבכאן לשכל אופן אחר מהשגה ר״ל שיעתק בה מהמאוחר אל הקודם כמו הענין ברוב החכמה הטבעית אשר דרישתה עתה בהגעתה אמרה שמה שישיג השכל בזה האופן הוא בתכלית המתיקות והערבות. והנה המשילה זאת ההשגה לחך לפי שבחך נעתק מהטעם אל ידיעת עצם המוטעם. ואפשר שנאמר שהרצון באמרו חכו ממתקים שבחכו ימצאו המזונות המתוקים מאד וזה כי הערבות אשר במושכלות הוא נפלא מאד. והנה הביאור הראשון יותר נאות. ואמרה וכלו מחמדים הרצון בו שאין בו דבר שלא יהיה נחמד וחשוק מאד ולזה ראוי שיחמדוהו כל כחות הנפש וישתדלו בעבודתו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.