ריטב"א/עירובין/צג/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף איזהו מקומן (בהיברובוקס) |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואלו השווה את פצימיה. פירש שעשו מחיצות אחרות כנגד פצימיה בענין שאין שם היכר פצימין בין מחיצה למחיצה פסולה שאין כאן אלא שתי דפנות ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם סלוקי מחיצת' הוא פירש כי הפסול בא לכאן מפני שבמחיצות הללו האחרונו' נסתלקו הדפנות הראשונו' שהיו מכשירו' אותה ושאר כל הסוגיא מפורשת יפה כפרש"י ז"ל.
אמר רב יהודה שלש קרפפות כו'. פירש כגון ג' שהיו מהלכין בדרך ועשו ג' מחיצות של שתי או של ערב כגון של חבלים או כיוצא בו וקי"ל בפ"ק דבמחיצות כיוצא באלו לא התירו ליחידי' אלא ב"ס לכל אחד ואם היו ג' נעשו מרובים והם שיירה שהתירו להם כל צרכם ובלבד שלא ישאר שם ב"ס פנוי ועכשיו ג' בני אדם הללו עושין ג' קרפפות אלו פחוחות זו לזו והחצונים הם גדולים ועודפין מכל צד על האמצעי שביניהם שהאמצעי פרוץ להם במלואו מכאן ומכאן ואין הפרצה אלא בעשר דלגבי חצונים הוא פתח והרי האמצעי כפתחיהם של חצונים דומיא דחצר גדולה וקטנה וקאמרי דאע"ג דאין בא' מהם אלא אדם אחד נעשו שיירה ונותנין להם כל צרכן והוא שערבו מבעוד יום ופרש"י ז"ל שנותנין להם כל צרכן באמצעי קאמר לפי שהאמצעי מצרפן דדיורי גדולה בקטנה ונמצאו שלשתן באמצעי ואחרים פירשו דכיון דקאמר סתמא נותנין להם כל צרכה אף בחצונים נותנין לשם כל צרכם דכיון דנעשו שיירה באמצע למה להו אידך כחצר לאמצעי ונותנין להם בתים כל צרכם וכן דעת מורי הרשב"א נר"ו אמצעי מגופף ושנים החיצונים אינם מגופפין פירש שהקרפף האמצעי הוא הגדול והחצונים הם קטנים ופתוחים לאמצעי במלואם פתח עד עשר ויחיד בזה ויחיד בזה אין נותנין להם כל צרכן שהרי דיורי אמצעי בחצונים ואין דיורי החיצוני' באמצעי וא"כ זיל הכא איכ' תרי וזיל הכא איכ' תרי וליכ' שייריה הילכך אם א' מן החצוני' יש בו יותר מב"ס הרי הוא אסו' ואם האמצעי יותר מב"ס כולם אסורין שהרי חצונים במלואם למקום האסור להם שהרי לא נעשו שיירה להיות מותרין באמצעי:
אבעיא להו שנים. פירש אסיפא קאי שהאמצעי מגופף והחצוני' אינם מגופפין אי להכא נפקי הוו להו תלתא פירש ושרי' בשני החצונים יות' מב"ס שהרי נעשו שיירה בכל אחד מהם כי דעתם היה מבע"י להשתמש בכל אחד מהם ולקנותם שם שביתה כיון שהם כפתח לאמצעי או דילמא כו' פירש דמסתמא יותר היה דעת השנים להפרד כדי שיהא לכ"א הרווחה בקטן הסמוך לו ואשתכח דליכא בחד מינייהו אלא תרי כי כ"א מהם נכון לקנו' שבית' באמצעי ובסמוך לו ונסתלק מן החיצון האח' דהא בקניית שביתה תליא מילתא ובסלוק דעת' נמי תליא מילתא וכדאמרי' בריש פרקין בני קטן סלוקי נפשייהו מהכא שנים מה שנים בזה ויחיד באמצע מהו פי' את"ל דאמרינן חד להכא וחד להכא נפיק שנים בזה כו' והלכתא בעיין לקולא פיר' שתי הבעיו' הללו לקולא תלינן להו ונותנין בהם כל צרכם על הדרך שפירשנו וכלו בשערבו. וכלה שמעתין בשכתלי קטנה נכנסין לגדולה דאי לא קי"ל נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משו' לחי וכלם חשובין מזופפין וכאלו אין אחד מהם נפרץ לחבירו ואין נותנין להם בא' מהם אלא ב"ס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |