ריטב"א/עירובין/צב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png צב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אשה בגדולה וגט בקטנה מתגרשת. פירש לפי שהיא כעומדת בתוך הקטנה היא בקטנה וזרק לה בעלה גט בגדולה אינה מתגרש' שאין הקטנה מושלת בגדולה. וא"ת מ"מ תמשוך הגדולה את הקטנה ותהיה האש' בצד גטה תירצו בתוס' דכיון שהאשה שהיא העיקר היא בקטנ' אין כח בגדולה שאין בה אלא הגט שאינו עיקר למשוך לה את האשה שהיא העיקר והכין רהטא סוגיין כדבעינן למימר בסמוך בס"ד: והא דגט פרשה רש"י ז"ל והראב"ד ז"ל אפילו בששתי החצרות של אשה אלא דאנן בעינן שתהא עומדת בתוך ביתה כדתנן בפרק הזורק ומאי דאמרינן התם בש"ס אי עומדת בצד ביתה אין ואי לא לא לאו דווקא בתוך ביתה בעי למימר ותדע שהוא כן שאל"כ אפילו אשה בקטנה וגט בגדולה למה אינה מגורשת שהרי עומדת בצד ביתה וכבר כתבנו במקומו דמאי דקתני במתני' דהתם בתוך ביתה אורחא דמילתא נקט וה"ה בעומדת בצדו כדאמר בש"ס והא דהכא פירשו כשהשאילו לה חצר גדולה או חצר קטנ' וה"ק שאם האשה בגדול' שהשאילו לה וגט בקטנה מתגרשת כי דיורי גדול' בקטנה וכאלו קטנה ג"כ הושאלה להאשה השאיל את הקטנה וגט בגדול' אינה מתגרש' שאין דיורי גדולה בקטנה ונמצ' שאין הגט בחצ' כלל הא בששתיהן שלה בין בזו בין בזו מתגרש' דהא עומדת בצדי ביתה.

צבור בגדולה וש"צ בקטנה יוצאין ידי חובתן שהרי שם הגדולה על הקטנה והרי זה כאלו ש"צ עומד עמהם אבל צבור בקטנה וש"צ בגדולה אינם יוצאין ידי חובתן כי הקטנה אינה גוררת את הגדולה כדי לצרפם וא"ת מ"מ תגרור הגדולה ששם ש"צ את הקטנה לצרף הצבו' עמו י"ל דהא ליתא דכיון שאין בגדולה דבר של עיקר כי הצבור הוא העיקר שבאין לצאת ידי חובה ולא השליח כי הוא המוציא והוא שלוחם וטפל להם. ורש"י ז"ל כתב וצבור דקיימי בקטנה לא מצי' למימר דשייכי בתריה דרובא בתר מיעוט לא משתרי וקרובין דבריו לדברי התו':

תשעה בגדולה כו'. פי' שהרי יש בגדולה דבר של עיקר תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין דליכא דבר של עיקר בגדולה והיינו דקאמ' רישא תשעה בגדולה ומיהו אפשר דתשעה לאו דוקא אלא מסתיין דאיכא רובה בגדולה והא דקאמר סיפא תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין משום דבעי לאשמעינן דאע"ג דתשעה בקטנה אינה מושכת את הגדולה שאין בה אלא אחד והקשו בתו' מהא דאמרינן בפסח שני מן האגף ולפנים כלפנים ומן האגף ולחוץ כלחוץ אמר רב וכן לתפלה ורבי יהושע ב"ל אמר אין מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים וקי"ל כרבי יהושע ב"ל דסוגיית התלמוד במסכת סוכה כוותיה דמייתי ראיה לענין בנות כהנים וההיא על כרחין לענין צרוף לעשרה איירי דאי לענין לצאת ידי חובה מן האגף ולחוץ אינו יוצא ידי חובה והתנן במסכת ר"ה היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגלה אם כיון לבו יצא אלא ודאי לענין צרוף היא וא"כ שמעתין דלא כרבי יהושע ב"ל דקי"ל כוותיה כדאמרן תירצו בתו' דפלוגתא דרב ור' יהושע ב"ל דסתם לאו לענין צרוף איירי אלא לענין לענות קדושה או ברכו דקיימא במס' מגלה דאין דבר שבקדושה בפחות מי' וקסבר רב שאינו רשאי לענות כשהוא מן האגף ולחוץ מאחר דלא הוי בכלל הצבור שבפנים ור' יהושע ב"ל סבר דרשאי לענות וישנו בכלל הצבור לענין לשבח ולברך את השם ולענות בכל דבר שבקדושה וכן להיות נכלל בברכת כהנים שאין מחיצה של ברזל מפסקת. וא"ת מ"מ צבור בקטנה וש"צ בגדולה למה אין יוצאין ידי חובתן נהי דאין דיורי קטנה בגדולה ויש מחיצה ביניהן הרי אין מחיצה של ברזל מפסק' בין ישראל לאביהם שבשמים. י"ל שזה אינו כלום דכל שאין שם עשרה ראויין לקדש את השם אין שכינה ביניהם לענין זה שאין השכינה לענין דבר שבקדושה אלא בתוך בני ישראל דהיינו עשרה. צואה אסור כו' ואפי' הרחיק ד' אמות בקטנה עצמה מפני שהיא כפתחה של גדולה ובעינן שירחיק ד' אמות בתוך הגדולה וכדפרישנא לעיל לענין זרעים. צואה בקטנה מותר כו' פירש כשהרחיק ד' אמות וגם שאינו רוא' אותה וגם שאין כאן ריח לפירוש שפירשנו בברכות שאין הפסק מחיצה ודיורין מועלין לענין ריח אלא שמקצת רבותי הצרפתים ז"ל חולקים בזה ושמעתי כי באשכנז מורים בזה להיתרא והא דצואה דעבדי' (הרחקה) מן הצואה עיק' הדב' שהו' עיק' האיסו' שהזהי' עליו הכתוב לפרוש ממנו וכדפר"י ז"ל אמר להו אביי א"כ מצינו מחיצה לאיסור פירש שאלו לא היה שום מחיצה בין הגדולה לקטנה אע"פ שגפנים בגדולה היה מותר לזרוע בקטנה בהרחקת ד' אמות ועכשיו שיש שם מחיצה נעשי' קטנה כפתחה ולא מהני שום הרחקה בקטנה ולא מצי' מחיצה לאיסור. והתנן כו' פירשנוה במקומה יפה בס"ד.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון