ריטב"א/סוכה/כז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מ"ט דרבי אליעזר אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה הראויה לז' תמיה' מלתא דהא בפ"ק אמרינן דב"ש אית להו הא דרבי אליעזר שאין עושין סוכה בחג וא"כ מהאי קרא נפקא להו ואנן אשכחן דמפקי ליה לדרשא אחרית' למימרא דבעי סוכה לשם חג כדאיתא בפ"ק וי"ל דלב"ש תרתי שמעת מינה דמחג הסוכות דרשי סוכה לשם חג ומשבע' ימים דרשי סוכה לשבעה ושוין שאם נפלה חוזר ובונה אותה:
גירסת מקצת הספרים מהו דתימא ליגזור דלמא אתי ליעבד סוכה רעועה מעיקרא קמ"ל ול"נ דהיכי אפשר דמחייב בסוכה דאורייתא וניגזר ביה דלא ליעביד משום גזירת רעועה דאתי למעבד סוכה רעועה דאפילו תימא שכך מצותה לרבי אליעזר שלא לעשותה רעועה אלא שתהא קיימת לז' לאו מלתא דשכיחא היא דליעבד רעועה כולה האי דלא חזיא לז' כי היכי דניסריה בסוכה מהאי טעמא ובספרי דוקאני ובנוסחא דרבנן קשישי ז"ל ה"ג מהו דתימא דא"ר אליעזר אין עושין סוכה בחולו של מועד והא אחריתי היא קמ"ל כיון דבדיד' עביד לה היא היא פי' ואין בזה משום אין עושין סוכה בחולו של מועד ושמע מינה דדוקא דעביד לה או לרוב' מאותן עצים עצמן מיהו לא נפקא לן מידי מינה דהא לית הלכתא כרבי אליעזר ועושין סוכה בחולו של מועד:
תניא רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ביום טוב ראשון בלולב של חברו כך אינו יוצא בסוכתו של חברו. פירשו מדמדמי לה ללולב משמע דסוכת השותפין אין יוצאין בו ביחד כשם שאין יוצאין שניהם בלולב של שיתוף משום שאול והיינו דנקטינן לרבנן שכל ישראל יוצאין בסוכה אחת באחת שהיא משותפת ביניהם משא"כ לרבי אליעזר ותירץ א"כ לרבי אליעזר כל אחד ואחד מבני הבית שהם בני חיובא צריך סוכה לעצמו ואפי' הוא ובניו הגדולים אין יוצאין בסוכה אחת וזה היאך אפשר ושמא נאמר דר' אליעזר פטר איש וביתו בסוכה אחת כדכתיב תשבו כעין תדורו ומה דירה איש וביתו אף סוכה איש וביתו ביחד ואע"ג דלקמן לא קיימא האי דרשה לגבי מה דירה איש ואשתו לחייב נשים בסוכה לגבי הא מדריש דלא סגיא בלא"ה כדדרשינן ליה למילי אחריני טובא שיותר נראה לומר דמודה רבי אליעזר דסוכה של שותפין יוצאין בה דלא דמי ללולב דהתם כי נפיק ביה חד מינייהו בכוליה נפיק ולא סגיא דלא נפיק בחולקא דחברי' והוי שאול דכיון שמסתמא בכולו ליכא למימר ברירה דהא ודאי אין כולו חלקו ודכותה אם משתמש בכל החצר אסור במודר הנאה אא"כ התנו קודם הנדר דמר משתמש אב"ג ומר משחמש דה"ו וכיוצא בו אבל הכא בשותפין כל אחד ואחד לשלו הוא נכנס ויש ברירה וכדאמרינן בנדרים בשותפין שנדרו הנאה זה מזה שניהם מותרין ליכנס לחצר שיכול לומר לתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך ואפילו למאן דאסר התם שאני דויתור אסור במודר הנאה וחייש דלמא מתהני מדחבריה אבל לגבי מצוה סוכה דלתוך שלו נכנס לכם קרינא ביה. ומה שאמרו חכמים מלמד שכל ישראל יוצאין בסוכה אחת אם בבית אחת שהיא משותפת ביניהם דכ"ע היא ואפי' לרבי אליעזר אלא ה"ק שיוצאין בסוכה של איש אחד בזה אחר זה ובהא הוא דפליג ר"א דוקא:
מעשה בר' אילעאי כו'. איני והא"ר יצחק מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל פירוש בדליתיה במתא דאי בדאיתיה במתא כל יום ויום הוא חייב שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת איבעי ליה למיזל פי' כשהוא בתוך התחום ומינה לראותו ברגל כשהוא מחוץ לתחום ורבי יצחק נקט מאי דשכיח ביה פשיעותא טפי ואוקימנא דמיירי דאזיל ואתי ביומיה דאי לא אין לו לצאת מביתו ברגל בחולו של מועד דמצי נפיק דבי"ט גופיה בתוך התחום ולא סגיא דלא אזיל ואתי ביומיה:
ת"ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בסוכתו כו'. רגל אחר הוה פירוש ופריסת סדין דבעי מיניה רבי יוחנן בן אלעאי משו' עשיית אהל נגעו בה ופרכי' ותפשוט מדר' אליעזר גופיה דתנן פקק החלון בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו דלהכי קאי וכגופיה דמי ואם לאו אין פוקקין בו דהו"ל מוסיף על אהל עראי בשבת וקסבר אסור להוסיף על אהל עראי בשבת וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו קסברי מותר להוסיף על אהל עראי בשבת ופרקינן דהאי גופא מבעי' התם הוא דאסר ר"א משום דמבטל ליה אבל הכא בסדין דלא מבטל לי' לא או דלמא ל"ש וקי"ל כרבנן דמוסיפין על אהל עראי בשב' ואצ"ל בי"ט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |