ריטב"א/נדה/מא/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ריטב"א TriangleArrow-Left.svg נדה TriangleArrow-Left.svg מא TriangleArrow-Left.svg ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
תוספות רי"ד
חי' הלכות מהרש"א




עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה"מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי'


דפים מקושרים

אמר ריש לקיש. אע"ג דריש לקיש פליגא אדרב יוסף לא אמרו ריש לקיש אמר משום דלאו עלה איתמרא דהא קדים ליה טובא ואמתני' הוא דאיתמרה.

לדברי המטמא בדם מטמא באשה. פי' ריש לקיש נמי על כרחין מוקים לה למתני' בדם דרב דופן וכדדייק לישנא דקתני משם ומיהו לית ליה דרך יוסף וס"ל דלר' שמעון דם הבא דרך דופן טמא וכשם שמטמא בדם כך מטמא בו את המאשה ור' יוחנן אית ליה דרב יוסף וס"ל כמאן דמטמא בדם מטהר באשה ואין טומאה אלא משום מגע מקור.

ואזדא ר"י לטעמיה וכו' פי' ואיכא למידק מאי לטעמיה דהא בדר' שמעון אף ר"ל מודה וכדקאמר בהדיא לדברי המטהר בדם מטהר באשה תירצו בתוס' דמשמע לן דעד כאן לא מטהר ר' שמעון אליבא דריש לקיש אלא מפני שיצאת בשעת לידה דהוי דם קושי סמוך ללידה שהוא טהור וחכמים מטמאים שאינו חשוב קושי ואזדא כל חד וחד לטעמיה וא"ת א"כ הדרא קושיין דלעיל לדוכתא דהיינו רשיא וי"ל דלא משמע לן דהא תהוי קושיא מעיקר פירכא דלעיל היינו ועוד דדכותא בתלמוד אי נמי דלמאי דסבירא לן השתא קמ"ל סיפא דוקיא דידה דדם דרך דופן טמא מאי דלא שמעינן מרישא ונכון הוא ועוד י"ל דתלמודא משמע ליה דהא דר' שמעון בן יוחאי דברי הכל היא אליבא דר' יוחנן דהא קרא קאמר אלא משום דאמרה ר' שמעון בן יוחאי תלו לה בשמיה לומר דבר בשם אמרו והיינו דאמרי' ואזדא ר"י לטעמיה.

כאן בפולטת כאן במשמשת. וא"ת ולרבן תרי קראי בפולטת למה לי י"ל דאי כתב רחמנא יהיה ולא כתב ורחצו הוה אמינא דאשה פולטת טהורה לגמרי ואי משום יהיה מוקמינן לה במלתא אחריתא דנדה או זבה דפולטת מאן דכר שמיה אבל השתא דכתב רחמנא ורחצו משמע לן דיהיה לפולטת ואי כתב רחמנא ורחצו הוה מוקמי' לה כדין משמשת ואפי' בפנים ממש טמאה אבל השתא דכתב רחמנא יהיה משמע לן דיהיה אתא לפולטת לעשות כנדה לטמא בחוץ דוקא דהיינו בבית החיצון כן פי' בתוס'.

למימרא וכו' והאמר רבא וכו'. ואיכא למידק לרבנן נמי תקשי לרבא היכי בעי לפולטת בטומאת ערב ויש שהיו מפרשים דאה"נ אלא משום דקיימינן בדר' שמשון נקיט לה בשמשמשת ור' שמעון אבל בתוס' דבשלמא לרבנן לא קשיא דכיון דלדידהו פולטת ומשמשת בחדא מילתא מוקמינן ליה לטומאת ערב דקרא בשכבדה את הבית קודם טבילה כדינה וכדתנן בפ"ח דמקוואות האשה ששמשה את הבית וירד' וטבלה ולא כבדה את הבית כאלו לא טבלה הא כבדה את הבית טהורה אבל לר' שמעון קשיא קראי דאי כבדה את הבית יפה יפה א"כ משמשת היינו פולטת ומשום נגיע' בחוץ ממש שא"א לכבוד בלי נגיעה בחוץ ועוד דהא ר' שמעון אמר דפולטת אינה טמאה עד שתצא טומאתה לחוץ וא"כ היכי משכחת לדר' שמעון אי בלא טבלה עדין או שטבלה ולא כבדה את הבית דהוי כמי שלא טבלה תיפוק לי משום משמשת ואפי' בפנים ממש מטמאה ואי בשטבלה ובדקה את הבית יפה א"כ שוב אינה פולטת ופרקי' דהכא במאי עסקי' כשהטבילה במטה פי' ובהכי טהורה לשמשה ואפי' לא כבדה כיון שלא ירדה לטבול ואח"כ עמדה ופלטה טומאתה לחוץ ממש ופרכי' מכלל דכי אמר רבא דאזלא בכרעא וטבלה והא הכי אפשר דכיון דאזלא בכרעא שריתיה וכ"ת דלמא אשתייה ולא שדיתיה כוליה אי הכי חיישי' שמא נשתייר מגעי ליה. יש שפי' דאנן ס"ל דכל היכא דאזלא ודאי שריתיה כוליה בלא שיור וכדנקטי' לי' להדיא אלא דאנן הכי אמרי' וכ"ת דרבא פליג אסברא דלן וסובר דאפשר דמשיירא אי הכי ס"ל לא הוה ליה למימר בלישניה א"א שלא תפליט אלא הוה ליה למימר חיישינן שמא תפליט אוקימ' לרבא נמי כשהטבילוה במט' ובמתהפכת שהיא פולטת תמיד ולפיכך אסורה כל ג' ימים שראויה טפה לטמא וקרא דמטהר לה בערב בשלא נתהפכה ורבא אקרא קאי הא אלו ירדה והלכה לדברי הכל טהורה לאלתר אם טבלה דודאי שרתיה והקשו על פי' זה דא"כ אמאי דחיק רבא לאוקומי קרא כשהטבילוה במטה ושלא נתהפכה לוקמה כשהלכה ואח"כ טבלה וי"ל דהא לא קשיא דא"כ דכ"ע נמי תקשי דלוקמה כשטבלה וכבדה את הבית כדינה אלא ודאי דניחא ליה לאשמועינן דכל שלא ירדה צריך שלא תתהפך שאם היא תתהפך פולטת היא בכל שעה ועוד דכיון דלר' שמעון קרא במשמשת שמטמאה בפנים ממש ליכא לאוקומא קרא ביולדת ולא במכבדת את הבית דח"כ תיפוק ליה משום פולטת ושהיא מטמאה בחוץ ממש להכי אוקמיה כשהטבילוה במטה ולא נתהפכה כלל ואפילו לא יצא לחוץ כלל היא טמאה טומאת ערב וטובלת לערב וטהורה ומיהו קשה לפי' זה מתני' דפ"ח דמקואות דמייתינן לעיל דקתני שירדה לטבול ואפ"ה קתני שאם לא כבדה את הבית הוה כאלו לא טבלה. ויש מתרצים דההיא כשירדה במקום הסמוך למטה וכי אמרינן שריתיה ודאי היינו בדאזלא בכרעא פורתא וטבלה ואין זה מחוור חדא דסתמא קאמר ועוד כמה יש שיעור ההילוך ואחרים תירצו דמתני' דמקוואות אינו אלא לטהרות ומדין נגיעה דודאי כל שירדה מן המטה שריתיה לבית החיצון כוליה אלא שכותלי בית הרחם מעמידין ממנו בבית החיצון מקצת ומשום כך צריכה כבוד לטהרות משום נגיעה דשכבת זרע כשיצא לחוץ אבל אין לה דין פולטת לראיה ולטמא בפנים כבחוץ מכיון שכבר יצא לבית החיצון אלא שהיא ראשון לטומאה משום מגע שכבת זרע וגם זה אינו מחוור לכך נראין דברי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בודאי הילוך אינו מועיל וצריכא כיבוד והכא ה"פ מכלל דכי אמר רבא בדאזלא בכרעא וטבלה והא בהדי דאזלא שריתיה על הרוב וכי תימא דחייש רבא לחומרא דילמא נשתייר מיניה קצת הא ודאי מילתא דאפשר היא וראוי לחוש לו תוך ג' עד שתכבד ומיהו רבא לא איירי בהא דא"כ לא הוה ליה למנקט בלישניה א"א שלא תפלוט והוה ליה למימר חיישנו שמא תפלוט אלא לרבא נמי כשהטבילוה במטה וכן במתהפכת וכו'.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון