ריטב"א/נדה/מא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שהיה פסולן בקדש. פרש"י ז"ל שאירע פסולן אחר שבאו לעזרה וכן פי' שם בפ' המזבח ולפי פי' זה לשון בקדש י"ל שהיה פסולן במקום הקדש והקש' בתוס' שהרי מלק בסכין אירע פסולו בעזרה ולא חשיב פסילו בקדש כדאיתא בפ' קדשי הקדשים וכן מלק זר לר' יוחנן ואף שמואל דחשיב לי' להכשרא היינו משום דמשכח ליה הכשירא במקום אחר וכן שמאל ולילה אי לאו דאית להו הכשירה ביום הכפורים באברים ופדרים כדאי' התם לכך פי' בתוס' דפסול הבא ע"י עבודה שכיוצא בה יש לה הכשר במקום אחר וכן שמאל ולילה אי לאו דלית להו היכשרא ביום הכפורים באברים מקרי פסולי בקדש כלומר שפסולו בדבר שהוא קדש במקום אחר וכן כל שנשחטה בהכשר ואירע לו פסול אחרי כן כלומר שנפסל בקדושתו ולאפוקי מלק בסכין לדברי הכל ומלק זר לר' יוחנן.
מאמו אמו נפקא פי' רש"י ז"ל מאמו נפקא דלא קדיש וכיון דחולין הוא פשיט' דאם עלה ירד ואיכ' דקשיא ליה ואמאי לא נחתא ליה קדושה כלל והא אמר שמואל המקדיש את העריפה צריכה מום קבוע לפדות עלה ואינה יוצאה לגזז ולעבד וכדאיתא בפ"ב דתמורה וכיון דכן בההיא דאסורא באכילה כ"ש בזו דשריא באכילה וי"א דההיא לא נחתא לה קדושה בגוף אלא ע"י תמורה דומיא דבעל מום קבוע דאתמר בההיא שמעתא והנכון יותר דהכא כיון שפסולו מתחלתו לא היתה לו שעת הכושר מעולם דנפל חשיב ליה רחמנא וכחתיכת בשר בעלמא ולהם לא קדיש אלא כאבנים ועצים כלל מה שאין כן בעריפה ולהכי אמרי דלא צריך ומיהו אף בעריפה אמעיט להורידו אם עלה מכיון שלא היה פסולו בקדש כדאמעיטו אידך מזאת כנ"ל.
וחד לבהמת קדשים וילוד דרך דופן וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושין. ורש"י ז"ל מוחק אותו דהא כ"ש דאצטריך מיעוטא למ"ד ממעי אמן קדושין ובתוס' קיימו הגירסא דלרבותא נקטיה דאפי' ס"ל כהוייתן הן קדושין אצטריך קרא לומר אם עלו ירדו והני מהכא נפקי מהתם נפקי וכו' לשון הגמרא מוכיח שזה בא לפרש מאי דקאמר הכי נמי מסתברא דעל כרחין אצטריכו תרי קראי כדאמרן דאי לא תימא הכי הרובע והנרבע וחבריו היכי אצטריך תנא למעוטי מהכא והלא אמעיטו להו מקרא דמן הבהמה מן הבקר ולמה לי למעוטינהו מוזאת אלא על כרחין חד לבהמה דחולין וחד לבהמה דקדשים הכא נמי אצטריכו תרי קראי מן הבהמה למעוטי רובע ונרבע מן הבקר להוציא את הנעבד במס' תמורה יהיב להו רמיזה דגבי רביעה כתיב אשר יתן שכבתו בבהמה וגבי ע"ז כתיב כתבנית שור ואע"ג דבנוגח כתיב שור מסתברא לרבוי מעיקרא ע"ז דחמירא ומפ' התם דלית ליה ההיא דתנא דבי ר' ישמעאל דכי משחתם בהם דלר' ישמעאל מהתם נפקי נרבע ונעבד ומוקצה לע"ז דאמרי' לא שיחדו לע"ז בלבד כדפרש"י ז"ל דהא אין הקדש לע"ז אלא שנתנו לכומרי ע"ז והאכילוהו כרשיני ע"ז כדאיתא התם ואצטריכו תרי מיעוטי בנעבד ומוקצה דאי לא כתיב אלא חדא בנעבד הוה מוקמינן ליה וכל הני ממיעטי לרש"י ז"ל מדכתיב מן אבל רבי' מאיר ז"ל כתב במ' הוריות דכוליה קרא יתיר' הוא דהא לבתר הכי פריש בקר וצאן בעיקר הקרבן ולא מצטריך להאי ומהו כתיב מן הבהמה ולא כל הבהמה וכן בכולן והא דאוקימנא חד בבהמת קדשים פרישנא בבהמת שלמים דאליבא דר' יוסי הגלילי דאמר מעוט הוא ולפיכך יכול לאסרו באתנן ומחיר ונעבד כדפרש"י ז"ל ורובע ונרבע ונוגח כשהוא על פי הבעלים דאי לא בר קטלא הוא ואפילו להדיוט אסיר וכדאיתא התם וכדפרש"י ז"ל הכא.
תנו רבנן המקשה ג"י ויצא ולד דרך דופן הרי זה יולדת בזוב. פי' המקשה וראתה דם ג' ימים בימי זיבה ואח"כ יצא ולד דרך דופן בלא שופי הרי זו יולדת בזוב כלו' הרי זו זבה גמורה דלא טהר רחמנא אלא קושי הסמוך ללידה והאי לאו לידה והא דנקט יולדת בזוב לאו דוקא ור' שמעון אמר אין זו יולדת בזוב ר' שמעון לטעמיה דמשיב לה לידה והוי קושי סמוך ללידה דטהריה רחמנא ודם היוצא משם טמא ור' שמעון מטהר.
אלא סיפא במאי פליגי. פי' דאנן משמע לן דקושטא דמילתא דלקמן דמשם היינו דרך דופן דמשתעי ברישא ומשמע לן דלכ"ע דם טהור הוא כיון שלא יצא דרך רחם וא"כ שפיר קשיא לן במאי פליגי ולא עוד דאם תמצא לומר דפליגי אם הוא חשוב דם או לא איפכא מבעי ליה דלר' שמעון דחשיב דופן כרחם לענין לידה דילמא הכי לענין דם ורבנן לא לחשבוה דם.
אמר רבינא כגון שיצא ולד דרך דופן ויצא וכו'. פי' ויצא בקושי ולא עוד אלא שאין קושי גדול מלידה ואזדא ר' שמעון לטעמיה דחשיב ליה קושי ורבנן לטעמייהו דלא חשבי ליה קושי לטהר אבל דם הבא דרך דופן דכ"ע טהור ובמקור מקומו קמפלגי פי' לענין טהרות שנגעו בדם אבל דכ"ע לא הוי דם נדה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |