ריטב"א/מועד קטן/יט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואמרי' בניחות' והתניא וכו' וכאלו אמרי' תנאי היא:
והא דאמרי' כשם שמצות ג' מבטלת גזר' ז' וכו'. פרש"י ז"ל שכשם שגזרת ג' מבטלת גזרת ז' אע"פ שלא גלח מערב הרגל שהרי אינו יכול לגלח מדין גזרת ל' כך מצות שמונ' מבטלת גזרת ל' אע"פ שלא גלח ערב הרגל ואינו נכון כלל שאין למדין אפשר משאי אפשר ורגל הבא לג' לא בא לעולם להפסיק איסור גלוח אלא ה"פ שכשם שגזרת ל' מבטלת גזרת ז' כי בג' אינו רוחץ כדאמר לקמן שאסור ברחיצה עד הערב כלומר עד הלילה כדפרש"י ורבי' יצחק ז"ל ונמצא נכנס לרגל כשהוא מנוול על כרחו וגם בתוך הרגל אם לא רצה לרחוץ הרשות בידו ואין מחייבי' אותו כך ענין ל' הרגל מפסיק ואע"פי שהיה יכול לגלח מערב הרגל או בתוך הרגל אם חל ז' שלו בשבת מגלח לאחר המועד ומ"מ ה"ר יוסי ז"ל פי' לקמן אסור ברחיצה עד הערב דהיינו עד סמוך לבין השמשות מדלא קאמר עד הלילה ויכול לרחוץ בחול ולדבריך ערב' דידך ערבא צריך מנא לן דמצות ג' מבטלת גזרת ז' אע"פ שלא רחץ ערב הרגל דילמא אינה מבטלת אלא כשרחץ ותירצו בתוספות דפשיט לן דעל רחיצה לא קפדי' שאין הנוול כ"כ הנראה לעינים ואין כבוד הרגל מתמעטת כ"כ בזה ומשמע מהכא דלענין ג' אבא שאול כת"ק ס"ל דבטי' ג' ימים קודם הרגל דליכא למי' דלדבריו דת"ק קאמר וא"כ לתני בסיפא מצות ח' אמאי נקט ז' אלא ודאי כדאמרן ואעפ"כ אין הלכה כמותן דבש"ס איפסיק' הלכתא אפי' שטה א' והתם אוקימנא בפלוגתא דב"ש וב"ה קמו להו ת"ק ואבא שאול כב"ש אלא דאינון אמרי' לך שלא נחלקו ב"ש וב"ה בזה מעולם כדאמ' בעלמא בכמה דוכתי:
כיון שעמדו מנחמי' מאצלו. פי' ביום הזה מותר ברחיצה וה"ה שמותר מכל גזרת ז' וחדא מינייהו נקטי ולמדנו ממנו כי קודם שיפרשו ממנו מנחמין נוהג באבלות יום ז' והכי משמע לקמן גבי מי שבא ממקום קרוב לזה הוא שנהגו לבוא ביום ז' להפסיק אבלותו ונהגו לעשות כן בי' שאין שורת מנחמי' פחותה מי' ומי' אם לא באו לו מנחמין בז' אינו צריך להם בח' שכבר שלמה אבלות מאליה ולהפסקת יום ז' שיהא מקצתו ככלו היא דבעי' להו מטתה הקובר את מתו בא' בשבת אי אפשר להפסיקו בערב שבת כמו שנוהגין בקצת המקומות דהא יום ששי הוא ושבת אינה מפסקת וביום שבת לא שייכי מנחמי' ואיסורא נמי הוא לעשות כן בפרהסיא ובקושי התירו ליחיד לראות פנים בשבת אלא עומד אבל מעצמו ונוהג בדברים שבצנעה ולערב מותר הוא מאליו וכן בקובר את מתו קודם הרגל והרגל מפסיקו יבואו מנחמי' שחרית ומפסיקים אותו בשחרית כדי שיהא מותר לגלח כל היום ואם לא באו אסור לגלח והרגל מפסיקו מאליו ומגלח ברגל או לאחר הרגל מכל מקום אין הרגל מפסיק עד ערב הרגל ואפילו הוא יום כ"ט ערב הרגל וזה ברור וכן אומרים דדוקא מקצת יום ז' ככלו אבל ליל ז' אינו בכלל היום שאין דרך מנחמי' אלא ביום וכן הסכימו רבי' יצחק ורבי' ז"ל:
הלכה כאבא שאול ביום ל' ק"ל דמשמע דלרבנן אפילו ביום ל' לא אמרי' מקצתו ככלו וא"כ למה מודים ביום ז' ערב הרגל דנימא מקצתו ככלו זו תירצו בירוש' דכבוד הרגל שאני:
אסור ברחיצה עד הרגל פי' דמשום רחיצה אפשר לה בי"ט כדאיתא בדוכתא וה"ה לכל דיני ז' וחדא מינייהו נקט וג' לאו דוקא אלא ה"ה עד ו' ימים קודם הרגל:
שם קברו ברגל רגל עולה לו למנין ל' או לא קא מספקא ליה מאי דתנן במתניתין הרגלים אינם עולים אי קאי אגזרת ז' בלחוד אי קאי אגזרת ל' וכל שקברו קודם הרגל ב' ימים פשיטא ליה לרבנן דעולין (ליום) למנין ל' כדמוכח סוגיא וטעמא דמילתא הואיל וכבר חל עליו אבלת ל' בכלל אבלות ז' והוא נוהג באבלות ל' ברגל אבל כשקברו ברגל שלא חל עליו אבלות ז' ואינו מתחיל למנותן כלל מספקא ליה אם נתחיל למנות ל' קודם שנתחיל מנין ז' או לא כנ"ל ובתוספת גמגמו אמאי פשט ליה הא טפי מיהא:
למנין ז' לא קא מבעיא לי דפשי' דאינו עולה דהא לא נהג מצות ז' ברגל. פי' לר"י ז"ל אתי שפיר דלא נהגא כלל ברגל ואפילו בדברים שבצנעא אבל לרבי' שמשון ז"ל וההמב"ן ז"ל אית להו לפרושי דלא נהגא בדברים שבפרהסיא מיהת ואלו גלוח דגזרת ל' הוא נוהג בכלל ברגל ואע"פ שהוא דבר של פרהסיא ואעפ"כ קשה הדבר דאמאי פשי' ליה דלענין ז' עולה מפני שאינ' נוהגת בדברים שבפרהסיא והלא שבת עולה ואע"פ שאינה נוהגת בדברי' שבפרהסיא ואם מפני הטעם שאמרו בירוש' מ"מ היכי תלי הכא טעמא משו' דלא נהגא בדברים שבפרהסיא ומי' בפ"ק דכתובות מכרעא קצת סברא דהני רבנן ז"ל כדכתבי' התם וי"ל לדבריהם דהא דאמרי' לענין ז' לא קא מיבעיא ליה דהא לא נהגא וכו' י. מילתא בעלמא קאמר ולא צריך ליה דהא מתני' קתני ואינן עולין ועל כרחין מיירי לענין ז' מיהת. ולר"י ז"ל ה"ק לענין ז' לא קא מיבעיא ואפי' לא תנינן ליה מסברא פשי' לי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |