ריטב"א/מגילה/ד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואריב"ל נשים חייבות וכו' פי' ואעפ"י שפטורו' מכל עשה שהז"ג בר מהנהו מיעוטא דאתרבו בפ':
שאף הן באותו נס האי לישנ' גופיה אתמר לחיובינהו בחנוכה ובד' כוסות ובכלהו פירש"י ז"ל שהנס נעשה על ידן שנס פורים ע"י אסתר ונס חנוכה ע"י יהודית ונס מצרים בשכר נשים צדקניות שבדור כדאיתא בהגדא ולהאי פי' ק' לישנא דשאף הן דכיון דאינהו עיקר היכי עביד להו טפלה הל"ל שהן היו עיקר הנס ובירושלמי פי' ריב"ל מיכנס בעי בני ביתי' וקרי לי קמיהון שאף הן היו באותו הנס להשמיד להרוג ולאבד טף ונשים ביום א' והן היו ג"כ בצרתן ובשעבוד מצרים ונראין דברים שכיון שחייבות במ"מ ה"ה שמוציאות לאחרים וכדתנן הכל כשרים לקרות את המגלה ולישנ' דכשרי' משמע לקרא לאחרים ואמרינן בערכין הכל לאתויי מאי נשים ודומיא דמתני' מרבי להו וגבי חנוכה אמרו דמדלק' לאחרי' כיון דמחייבא וג"כ בר"מ אמרו בברכות דאי אמרת דחייבות בברכת המזון דאוריתא מפקי אפי' למי שאכל שעורא דאורית' ואי מחייבי מדרבנן בלחוד לפי שלא נטלו חלק בארץ לא מפקי למאן דמחייב מדאוריתא דלא אתי דרבנן ומפיק דאוריתא אבל למאן דאכל שיעורא דרבנן כגון כזית מפקא וכדתניא בן מברך לאביו וכו' אלמא במידי דמחייבא מפקא לאחרים והא דתני תוספות נשים ועבדים וקטנים פטורים ממ"מ ההיא משבשתא היא ולית בה טעמא שאף הן היו באותו הנס דהא פטר להו לגמרי כדמשמע לישנא וכדקתני מינה טומטום ואנדרוגינוס חייבים ואין מוציאים את הרבי' אלמא שפטורות לגמרי וכיון דק"ל כריב"ל דחייבות אף מוציאו' אלא שאין זה כבוד לציבור והן בכלל מארה והשתא דאתי' להכי ה"ה שהם מצטרפים (א"ה צ"ל והא דאין מצטרפים לזימון) שאני התם דאיכא צירוף רבה שיש שינוי בכ"ה בשבילן להוסיף ברכת הזימון בשבילן ואיכא למיחש לפריצותא אבל הכא אין שינוי במ"מ ולא בברכותיה בין יחד לי' ולא חשיב צרוף כלי האי דניחוש לפריצותא תדע דהתם נמי כל היכא דבר מיניהו איכא זימון בגברי דהוו תלתא מצטרפו' ומזמנות עמהן לצאת בברכתן דלא חשיב צירוף כל היכא דלא צריכי גברי לצרוף דידהו לגמרי דבר מיניהו איכא זימון הילכך הכא לי' אינם אלא לפרסומי ניסא בעלמא ולא חשיב צירוף כולי האי כיון דחייבות במ"מ מצצרפות מפי מורי נר"ו:
ואריב"ל פורים שחל להיות בשבת פי' ויש להם להקדים קריאה לי"ה או לע"ש כדאיתא במתניתין דורשין בענינו של יום ומקשינן מאי איריא פורים אפי' י"ט נמי דתניא משה תקן להם ליש' וכו' פי' בתו' דהכי מקשינן מאי אריא פורים שאין דורשין בענינו של יום קודם זמנו שראוי לדרוש בו בזמנו דהא אפי' י"ט שדורשין בענינו קודם לכן כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום אפ"ה חייבין לחזור ולדרוש בענינו במועדו כדתניא משה תקן להם ליש' שמזרזין לאדם קודם מעשה ולאחר מעשה ונראה מדבריהם דהא דאמרינן בפורים שחל להיות בשבת שדורשין בענינו של יום דהיינו בהלכות מגלה וכן ההיא דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום היינו לדרוש ברבים כהלכותיו מכאן ואילך כדי לזרזן והא ליתא דהכא גבי פורים כיון שכבר קראו את המגלה בה' בשבת או בע"ש אין לדרוש עכשיו בשבת בהלכותיה וההוא נמי שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום לא שחייבין לדרוש כן ברבים אלא שיש רשות לתלמיד לשאול והוי שואל כענין שיהא ממדות החכם הנזכרי' באבות שואל כענין ומשיב כהלכה ובאותה שאמרו ב' תלמידים ששאלו א' שואל כענין וא' שלא כענין שמשיבין לשואל כענין והכא אם בא לשאול קודם לפסח שואל כענין ומשיבין לו והכא פורים שחל להיות בשבת דורשין בענינו של יום כלומר שדורשין בענינו של נס דרש המגלה וכן פירש"י ז"ל מעמידין לתורגמן לפני חכם לדרוש אגרת פורים ברבים והכי פרכי' מאי איריא פורים דלית בזמניה זכירה אחרינא בפה אלא שמחה בעלמא שנוהגת בזמנה ולא הוי פרסומי ניסא כולי האי דבשבת איכא סעודה קצת ורינה הוא דנדרוש בענין הנס משום פרסומי ניסא דלא מחייב למעבד אזכרה בברכת המזון אלא שאם בא להזכיר מזכיר בהודאה ואפי' כי מזכיר ליה בתפלה ליכא פרסומי ניסא כולי האי דאפי' ימים טובים דאית ביה כמה זכירות בבטול מלאכ' ולנהוג אותו קדש וכמה הזכרות אפ"ה חייבין לדרוש בהלכותיו כדתניא וכו' נמצאו ג' לשונות אלו חלוקים בעניניהם כששואלין ודורשין כהלכו' הפסח בפסח היינו לדרוש בהלכותיו ממש ברכי' ואידך כששואלין בהל' הפסח ל' יום היינו שיש רשות לשאול בבית הועד ולהכי לא גרסינן ביה ודורשין וליתא בנסחי דוקני ובתו' הוכחא לדבר זה דדרשינן התם דורשין הלכות פסח בפסח הלכות חג בחג הלכות עצרת בעצרת ובבית הועד שואלין הלכות הפסח קודם לפסח ל' יום מפי מורי נר"ו בשם רבו רבינו הגדול ז"ל:
ואריב"ל חייב אדם לקרא את המגלה בליל' ולשנותה ביום וכן הלכתא כתב רבי' יעקב ז"ל אפ"ה כשחוזר וקורא ביום מברך שהחיינו שאין קריאה של יום טפלה משל לילה דאדרבא עיקר קריאה ביום היא וימים משמע בפי' ומשמע יום דוקא כדאמרינן גבי סעודה ותנא נמי פסיק ותני לה לקמן במכלתין בדברים שביום כשר כל היום לקריא' מגלה ולא קתני ליה בהדי דברים שבלילה ונראין דברים וכן נהגו מסתבר לי דבקריאת לילה ליכא קפידא בי' ואפי' שלא בזמנה דכ"ע דהרי כפרים המקדימין לי"ה בלילה במקומן היו קורין אותה דהא לא מפטירין מקריאה זו דחובה היא ובמקומן לא היה להם י' ואף בלילה לא מכנפי להאי וקרוב בעיני לומר דכפרים או עיירות המקדימין לי"ה קריאת היום הוא שמקדים כדי לקראתה בציבור אבל קריאתה בלילה בזמנה קורין אותה כ"א במקומו כפי מה שיודע או הולך אצל חביריו ואפי' תימא דבעו עשרה למצוה כדלקמן שפיר מצו למטרח ולאכנופי דלא טרידי בהא שהרי אין סעודה אלא ביום וכי ליכא י' נמי מגל' בזמנה היא ולא מעכב כדבעינן למימר קמן והא דסמיך ליה ריב"ל אקרא דכתיב אלהי אקרא יומם וגו' כלומר אעפ"י שהלילה לא היה דומיה לי והאי קרא אתמר במז' על אילת שנדרש על אסתר שנמשלה לאילת השחר כדאיתא לקמן במכלתין ואידך קרא למען יזמרך וגו' אתמר במז' ארוממך והמזמור הוא נדרש במדרשו' על מרדכי אסתר והמן כדפרש"י ז"ל:
והא דתניא חכמים הקלו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכי' והוינן בה למימרא דתקנתא דכרכים הוא והתניה וכו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |