ריטב"א/כתובות/לא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
התם אפשר לאכיל' בלי הגבהה דאי בעי גחין ואכיל פירש רש"י דאי בעי גחין בפחות מג' מן הקרקע ואכל דהשתא לא קני' דהגבהה לא קני' בפחות מג' והקשו בתוספות חדא דהא קי"ל דהגבהה קונה בכ"מ דהיינו בכל שהוא וכדכתבינן בפ"ק דקדושין ואמרינן גבי עירוב ומגביה מן הקרקע טפח ואתיא נמי בק' גבי ההופך את הגלל ועוד כיון דעיילי בי' בפומא קניא כדאמנינן לעיל בהדיא כל היכי דמצי לאהדורי. לכך פי' דאי בעי גחין ואכיל כגון שהי' תחוב החלב בקנה הנועץ בקרקע ואי בעי גחין ונכנס עד בית הבליעה דהשתא לא קניא כלל שהרי היא לעולם בראש הקנה:
מאי בינייהו א"ב מעביר סכין וקרע שיראין בהליכתן ד' מאות והוה מצי למימר א"ב שתחב לו חבירו לתוך פיו דלמ"ד אי אפשר למעקרא הכא נמי ה"ה לאכילה בלא הכנסה לתוך פיו פטור ולמאן דאמר אי בעי לאהדורי מצי מהדר ליה הכא חייב דמצי הדר לי' וסוגיין דלעיל כי האי לישנ' בתרא אלא דניחא לן לאוקמי הכא דומיא דזורק חץ בר"ה:
הכא הגבהה צורך הוצאה הוא. פי' וקושיין לפום לישנ' קמא דלעיל דאלו ללישנא בתר' שאני הכא דאי בעי מצי מהדר לי' וא"ת אפי' ללישנא קמא פריך דהא הכא אפשר להתחייב על הוצאה זו בלא הגבהה כגון מגרר ויוצא וי"ל כיון דמגרר ויוצא עקירה הוא לענין שבת והיא התחלת החיוב ואין לנו לחלק בין עקירה גדולה לעקירה קטנה וא"ת מגרר ויוצא היכי הוי עקירה לענין שבת מאי שנא מההיא בחדא דקני' בחמה וזקפה אפילו כל היום כולו שהוא פטור. וי"ל דשאני התם שלא עקרה כלל ממקומה בבת אחת כי כשהגביה הראש האחד הראש השני במקומו עומד משא"כ בזו כשהוא גובה הרי נעקר החפץ ממקומו בבת אחת ואע"פ שלא הגביה מעל הארץ אין בכך כלום ויש מתרצי' דבתיהם הי' גבוהים ג' טפחים וכשמגרר אותו לחוץ הא עבד עקירה ג' טפחים.
גרסינן הכא במאי עסקינן כשעמד ויש מיישבים לפי גרסא זו דאכתי קיימי' כשהגביהו מתחלה מ"מ להצניע אלא שעמד ונמלך להוציא דעקירה ראשונה לאו הוצאה הוא אבל עקירה אחרונה הוא צורך הוצאה דעקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו הלכך כבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי חיוב שבת ולא נהירא דאם כן כשעמד לכתף דאורחי' הוא אין כאן שבת וכי קתני פטור היינו פטור מחיוב שבת אבל לענין גניבה איכא חיוב ולא הוה דומי' דמגרר ויוצא שהוא חייב לענין שבת ופטור ממון משום דקים ליה בדרבה מיניה וא"כ היכי פריך אתני סיפא מגרר ויוצא פטור דליתני עומד לכתף פטור והא אין מאותו שם כלל ותנא פטורא דממון משום דקים ליה בדרבה מיניה אתי לאשמעינן לכך יש לפרש דהכי גרסינן אלא הב"ע כשעמד אח"כ בבית קודם שיצא דאיערינהו לי' עקירה ראשונ' שנתחייב בה לענין גניבה ולא צורך הוצאה שנתחייב בה לענין שבת ואפילו לנוסחאי דלא גרסי הכא אית ליה לפרושי ודכוותא בתלמודא הא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי וא"ת לבן עזאי מעביר ד' אמות היכי חייב. ויש לומר דהא אמרינן בפרק הזורק המעביר ד' אמות ברשות הרבים הלכתא גמירי לה ובמקומה כתבנו בה תירוצים אחרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |