מהר"ם שיף/כתובות/לא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' דאי בעי גחין פירש"י למטה מג' כו'. לפי"ז כי פריך לעיל סוף סוף כיון דלעסיה קנייה אמאי לא משני דגחין למטה מג' אע"כ לא תליא בזה דהא כי תחב לי' חבירו נמי הוי כאילו לא הגביה כלל ואפ"ה קניי' כיון דלעסיה דמה שייך הגבהה כיון דתפס בפיו וזה עצמו קושית ר"י אפירש"י ואפשר לפרש בדוחק דלעיל כיון דלעסיה למעלה מג' דוקא קנייה וה"ה דהומ"ל בגחין דה"נ הכא הומ"ל שתחב לו חבירו וכו' כמ"ש התוס' ודו"ק:

ברש"י בד"ה לא מצי לאהדוריה כו' סופו לקרוע לו שיראין. לא מיושב הך לישנא משעת עקירה סופו לנוח מבעיא ליה שיראין מאי עבידתיה ואף שי"ל דאם חיוב מיתה מתחיל תיכף משעת עקירה והוי כאילו נח כיון דלא מצי למיהדר א"כ חיוב תשלומין בא אח"כ ולא מיפטר מטעם קים ליה בדרבה מני' אא"כ באין כאחד ממש וכן משמע בהדיא בתוס' מרובה דף ע' בשמעתא דאמר לי' זרוק גניבתך לחצירי וכו' שהביאו התוס' בד"ה שעקירה צורך הנחה ע"ש ובח"מ סי' שנ"א (פ) מ"מ אין נראה שנתכוין רש"י לכך ודו"ק:

בתד"ה שעקירה וכו' ולא הוי מפליג בין מצי וכו'. ואתיא פירכא דמרובה מכי מטא לאויר כו' ללישנא קמא דהכא דתליא הכל בעקירה צורך הנחה [שאי אפשר להנחה כו'] וס"ל לר' אבין אפילו מעביר נמי וא"כ ר' ירמיה דפליג אמנסך דהיינו כמו מעביר בעצמו הה"נ דפליג אזורק ולהכי מקשה שפיר התם בהזורק מכי מטי וכו' דא"ל אף שר' אבין ודאי ס"ל אף במעביר ללישנא קמא משום דתליא לדידיה הכל בצורך הנחה מ"מ דלמא ר' ירמיה דפליג עליה ולית ליה עקירה צורך הנחה דלמא דוקא במעביר פליג עליה ומ"מ בזורק מודה מטעמא דלא מצי לאהדורי לזה כתבו ולא הוי מפליג כו' [ר"ל ללישנא קמא] תדע דלא הוי סברא כלל להכריע שום דבר ואפילו רבותא לא הוי מעביר טפי מזורק דאל"כ אמאי נקיט ר' אבין זרק דמודה בה אף ר' ירמיה מטעמא דלא מצי לאהדורי לינקוט מעביר דפליג בה רבי ירמיה אלא ודאי כי הדדי וכו'. וזה מבואר פשוט. וא"צ להתערב בכוונתן [לישב] אמאי נקיט רבי ירמיה מנסך לנקוט רבותא אפילו זורק דהבל הוא דר' ירמיה קאי אמשנה דמנסך היזק שאינו ניכר וכו' וטפי קשה לרב חסדא ללישנא ב' דתליא במצי לאהדורי אמאי נקיט גונב חלבו דהוי תרתי לטיבותא לאשמעינן רבותא אפי' מעביר וק"ל:

בא"ד אבל אם אפשר כו'. ר"ל לפירוש ר"ת אתי שפיר אבל אם אפשר וכו' וכפירש"י שם שמשכשך בו בלי הגבהה וכמ"ש התוס' בגיטין לא פליג וכו' וא"כ קשה מאי פריך במרובה [לזה כתבו] ובהגוזל וכו' שם משמע [נמי] כפירוש ר"ת. או שיעור לשונם דר"ת פירש אי אפשר וכו' משום דאם אפשר וכו' א"כ לא פליג וכו' ובהגוזל משמע דפליג וכו' [וכ"כ מהרש"א ז"ל]. ומ"ש וכן משמע קצת די"ל מעיקרא וכו' דבהא גופי' פליגי אם הגבהה צורך ניסוך הוא אם לאו ומעיקרא סבר כרבי אבין וכו' [היינו דדמיא לדר' אבין ולבסוף סבר כר' ירמיה משום דאינו דומה לדר' אבין וכן הוא בתוספות ישנים] וק"ל.

בתד"ה דאי בעי וכו' וקשה וכו'. וא"כ לעולם ההגבהה והקנין צורך אכילה דאי אפשר לאוכלו בלא קנין מקודם ומה לי למטה מג' או למעלה לזה פירשו יכול הוא לשחות ולתוחבו עד בית הבליעה דהשתא ליכא קנין מעיקרא רק באין בבת אחת אע"ג דבהך אכילה וכו' וק"ל:

בתד"ה ה"נ נימא וכו' לא פריך וכו'. סוף הקושיא דאבל זורק מאי לפלוג וליתני וכו' נראה דקשה אף להאי לישנא וצריך לישב דא"כ לא תליא כלל קושית אבל זורק מאי [במאי דמשני מקודם] דתקשה בלא"ה לב' הלשונות אמאי נקיט מגרר ליתני בדידי' היכא שבשניהם באים הקנין בהגבהה קודם שיבא חיוב ההוצאה [ר"ל דלאיזה אוקימתא שנאמר ברישא דלא תקשה אף ללישנא קמא מ"מ לפלוג בדידיה כגון בזורק שהקנין ג"כ בא קודם ההוצאה אפ"ה פטור] ויש ליישב ודו"ק.

בתד"ה נימא כו' והא כיון דקנה קודם התחלת העקירה. ולא ניחא להו למימר דמ"מ תחלת ההגבהה צורך העקירה הוא דהא אפשר לעקור אם היה מונח ע"ג מקל גבוה ג' טפחים ואינו מחוור. ואולי לזה מביאין ראיה כמו לבן עזאי וכו' [דגם שם תחלת הליכתו צורך העקירה והליכה שאחרי']. או אפשר שלא תימא דהוי כבבת אחת אף שאינו בבת אחת ממש כמו לריצב"א לעיל ע"ב בתוס' בד"ה ואי דלא מצי לאהדורי ודו"ק:

בתד"ה אבל לכתף וכו' בין עמד ללא עמד כלל. מיהו לפי מ"ש בסמוך בד"ה מגרר ויוצא כו' משום דלכתף פטור נראה לו חידוש וכו' אבל לא עמד כלל ליכא חידוש כלל. ואפשר דמ"מ איכא חידוש דהא ללישנא דאי בעי למיהדר אין הכי נמי דחייב אף בלא עמד אף דהגבהה צורך הוצאה הוא וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון