הפלאה/כתובות/לא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בא"ד ועוד אור"ת דע"כ לכ"ע וכו' והתם הוי מיתה לאשה ותשלומין לבעל וכו'. לולי דבריהם ז"ל נלענ"ד ליישב קושיא זו לפמ"ש בסמוך דהא דסבירא ליה לרבא ממון לזה ונפשות לזה חייב אע"ג דלגבי ממון הוי ליה עדות שאי אתה יכול להזימה דהעדים נפטרו מממון משום דבממון לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה והיינו משום דלא בעינן דרישה וחקירה בממון. אמנם לרבא דס"ל בריש סנהדרין דמדאורייתא אף בממון בעינן דרישה וחקירה ממשפט אחד יהיה לכם ממילא דמדאורייתא בעינן עדות שאתה יכול להזימה דהא בהא תליא כמבואר בש"ך סוף סימן ל"ג ע"ש. א"כ אין הוכחה מן התורה דפטרה מדמי ולדות במקום מיתה דמן התורה בודאי פטור משום דהוי ליה לגבי ממון עדות שאי אתה יכול להזימה וממילא נכון הא דקאמר בסנהדרין דף ע"ד דחייב כשאין אסון באשה אע"ג דהוי ליה רודף דבמצות שבמיתה הכתוב מדבר משום דהוי ליה ממון לזה וכו' כמ"ש תוספות בסמוך משום דלענין רודף דניתן להצילו בנפשו לא שייך עדות שיכול להזימה שפיר חייב בממון לזה ונפשות לזה. ולפ"ז נלענ"ד דאין צריך לומר כמ"ש לעיל דרבא נפקא דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב מהא דאם אין אסון באשה חייב בדמי ולדות אע"ג דהוי רודף דהא איכא למידחי כדאמרינן בסנהדרין דף ל"ד דקרא מיירי בשיכול להצילו באחד באבריו. אלא נראה דיש לומר דמהכא נפקא ליה לרבא דממון לזה ונפשות לזה חייב כמ"ש לקמן בס"ד בדף ל"ה דאי אמרינן דין אסון כפשטיה דקרא דסיפא ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש דהיינו דין אסון א"כ למאי דקי"ל דחייבי מיתות שוגגין פטורין קשה הא דאם אין דין אסון אע"ג דהוי אסון באשה חייב בדמי ולדות ע"כ משום דממון לזה ונפשות לזה חייב. אלא דביש דין אסון פטור משום דהוי ליה לגבי עדים ממון ונפשות לאחד משא"כ בשוגגין דהעדים אין עליהם שום מיתה דלא רצו לחייבו מיתה כלל ויתחייבו ממון אם יוזמו ולכך גם הוא צריך לשלם. א"כ נשמע להדיא לרבא דממון לזה ונפשות לזה חייב. ולפ"ז מתורץ היטב קושיות מהרש"ל ושיטה מקובצת בשם הרשב"א דמאי משני רב אשי אליבא דרבא בזר שאכל תרומה וכו' הא רבא ס"ל ממון לזה ונפשות לזה חייב ולפמ"ש דהוכחת רבא הוא משום דס"ל חייבי מיתות שוגגין פטורין. אבל רבי נחוניא בן הקנה דס"ל חייבי מיתות שוגגין חייבין כדמוכח לרבא עצמו מהעלם יעלימו דדוקא מטעם כרת פטור ולא מטעם מיתה כמ"ש לעיל א"כ אין הוכחה לחייב בממון לזה ונפשות לזה שפיר קאמר רב אשי דנ"מ בקרע שיראין דמודה רבא אליבא דרבי נחוניא בן הקנה דממון לזה ונפשות לזה פטור ודוק היטב:

בגמרא וקרע שיראין בהליכתו. לכאורה משמע מהאי לישנא דנקט זרק חץ שהחץ קרע בהליכתו שיראין ולא קאמר זרק חפץ ובשעת הליכת החפץ קרע האדם שיראין משמע לכאורה כשיטת ר"י לפירש"י שכתבו התוס' בד"ה רב אשי וכו' דבעינן דוקא שחיוב מיתה ותשלומין באין על מעשה אחת אבל בשני מעשים ה"ל מיתה לשמים ותשלומין לחבירו וס"ל לר' אבין מיתה לזה ותשלומין לזה חייב לכך נקט כה"ג שהחץ קרע שיראין דהוי מעשה אחת. מיהו ללישנא דאי בעי ולאהדורי וכו' יש לומר כמ"ש לקמן בס"ד דטעמא משום דאין החיוב מיתה והתשלומין אלא על הזריקה מידו דהא אחר כך אנוס הוא דלא מצי למיהדר אלא בשעת הזריקה הוא המעשה שנתחייב עליה מיתה וכן התשלומין ביחד א"כ צ"ל בכה"ג שהחץ קרע דאם הוא קרע בשעת הליכה נהי דלא מצי למיהדר החץ מ"מ החיוב של הקריעה אינו בשעת מעשה החיוב מיתה. מיהו ללישנא דאי אפשר להנחה וכו' דמשמע דפטור מממון כל המשך הגורם החיוב א"כ ה"ל למימר שבשעת הליכת חץ קרע הוא שיראין כנ"ל ע"כ צ"ל כשיטת ר"י. וכן משמע מהא דקאמר איכא בינייהו מעביר סכין וכו' משמע דוקא שהסכין קרע שיראין ולא שקרע בידו בשעת העברת חפץ דבעינן מעשה אחד כנ"ל וק"ל:

תוספות ד"ה שעקירה וכו' ולא הוי מפליג וכו'. ולפמ"ש דללישנא דאי בעי לאהדורי וכו' אין הפטור כל זמן משך החיוב אלא משום דהחיוב בשעת עקירה לשניהם דהוא מעשה המחייב אותו מיתה ותשלומין דאח"כ אנוס הוא א"כ לפ"ז לא קשה כלל קושיות התוס' דשפיר פריך דהתם אין עיקר החיוב של ד' וה' אלא בשעת הקנין ולא בשעה שזרק דאם רצה לחזור במכירתו קודם שיגיע לאויר חצירו יכול לחזור וגם לא בעינן שיעשה מעשה במכירה דאפילו אם הלוקח משך או הגביה לקנות מרצון המוכר נמי חייב. א"כ שפיר מקשה כיון שבא לאויר חצירו אז בא חיוב המכירה ומה ענין לעקירה. אלא ללישנא דאי אפשר להנחה דס"ל דכל המשך החיוב פטור מממון שפיר הוי מצי למימר הכי אלא דמקשי לר' ירמיה דלית ליה הך סברא והוא הדין דהוי מצי למימר דס"ל להש"ס כהך לישנא דבעי לאהדורי ודוק:

מיהו הא קשיא לי טובא דבפרק המצניע דף צ"א מקשה הש"ס על ר' יוחנן דס"ל אגד כלי שמיה אגד מברייתא דבסמוך דהגונב כיס בשבת וכו' דקדם ליה איסור גניבה לאיסור שבת וכו' ע"ש. ומאי קושיא אטו גרע מקרע שיראין בהליכתו דלעיל. דללישנא דעקירה צורך הנחה היא פטור הכא נמי הא על כל פנים היה אחר עקירה ראשונה. וכיון דלא נח עד שהוציא כולה ממילא פטור מממון. והכא לא שייך מה שכתב התוספות דבמרובה פריך אליבא דר' ירמי' דכיון דהקושיא אינו אלא לר' יוחנן מנ"ל דס"ל כרב. ועמ"ש לקמן ע"ב בישוב קושיא זו דהקושיא שם על ר' יוחנן הוא מדברי ר' ביבי בר אביי שם דס"ל כלישנא דאי בעי להדר לא מצי לאהדורי ושפיר מקשה שם כמו שיבואר בס"ד:

תוס' ד"ה ה"נ וכו' ללישנא דאי וכו'. לכאורה יש לומר דאכתי להך לישנא נמי קשה דהוי ליה לפלוגי בדידיה בד"א במהלך אבל זורק וכו' כדמקשה הש"ס בסמוך דבזורק ג"כ לא מצי לאהדורי. אלא דכוונתם דהמקשה הראשון משמע דלא אסיק אדעתיה הך קושיא מדמשני בעומד לפוש ולא נחית לדקדק דלפלוג וליתני בדידיה ע"כ לא אזלא אליבא דלישנא דלא מצי לאהדורי. מיהו לפ"ז יש לדקדק קצת דלמה לא מקשה הש"ס באמת מיד דלפלוג בזורק כי היכא דתקשה אף להך לישנא דאי בעי לאהדורי. ועיין מ"ש בסמוך תירוץ מרווח על זה. וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון