קרבן העדה/כתובות/א/י

קרבן העדה כתובות א י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מן העין. מן המעיין:

אם רוב העיר. כשרין להשיא בנותיהן ואלמנותיהן לכהונה שאין רוב בני העיר פוסלין אשה לכהונה בביאתן אף זו תינשא לכהונה:

גמ' ר"י בשם רב כהנא ובבבלי הגירסא אר"י אמר רב בקרונה של ציפורין הוה עובדא. וה"פ ביום השוק שסיעות ושיירות ממקום אחר באות לציפורי היה המעשה שנאנסה התינוקת ואותה סיעה היו רובן כשרים דה"ל תרי רובא רוב אנשי העיר ורוב סיעה אבל בחד רובא לא מכשרינן לכהונה לכתחלה אפי' לר"ג:

מודה ר' יהושע. לר"ג ור"א דנאמנת:

היך עבדין עובדא. איך עבדינן הלכה למעשה:

תוכה שבציפורין בעל. בתוך העיר בעל ואע"ג דקאזלה איהי לגבייהו וכל קבוע כמחצה על מחצה הוא אפ"ה כשרה כיון דבתוך העיר הוא לא חשיב קבוע א"נ בדקאזלה איהי לגבייהו מודה ר' אילא דה"ל קבוע אלא דקאזלי אינהו לגבה איירי וקסבר דלא גזרינן אטו דקאזלה איהי לגבייהו:

ראו אותו פירש מציפורין. אע"ג דבעלמא אמרינן כל דפריש מרובא פריש הכא בזנות לא קאמרי' הכי אלא חזקה שפסול שבתוכה פירש ובעל כדאמרינן לעיל הזנות רצה אחר הפסולים:

פלטיא מהו. אם נבעלת ברחבה שבציפורין ולא בתוך הבית מהו:

ה"ג ר' ירמיה בר ווה אומר ברוב ר' יוסי אומר עד שיוכיח. וה"פ ר' ירמיה סובר כיון דבציפורי רוב העיר כשרים אמרינן מאן דפריש לפלטי' מרובא פריש וכשרה לכהונה ור' יוסי סבר עד שיהא הוכח' שעבר פסול באותה פלטי' באותו היום ואז לא מהני רוב העיר אבל אי ליכא הוכחה כשרה:

חייליה. כחו וראייתו דר"י מהא דאר"ח וכו':

ונפל בתוכו מפולת. על אדם ואין ידוע אם עכו"ם אם ישראל:

מפקחין עליו. בשבת:

בשביל ישראל ששם. דחיישינן שמא נפלה על הישראל ואע"ג דליכא אלא ישראל אחד כיון דקבוע שם ה"ל כמחצה על מחצה וקסבר מחצה על מחצה הרי הוא כרוב לענין פקוח נפש:

ובפלטי' הולכין אחר רוב. ממש דכיון דפירש לפלטי' אמרינן כל דפריש מרובא פריש:

ומהו. והא דא"ר בא וכו' ראו אותו פורש חזקה פסול ששם בעל ולא אמרינן דמרובא פריש:

ומשני ע"ד דר' ירמיה והן. והוא שראו אותו פורש מן הבתים דה"ל פירש מן הקביעו' וכמחצה על מחצה דמי ואינו כרוב א"נ כיון שפירש בפנינו לא אמרינן מרובא פריש:

ע"ד דר"י אפי' בפלטי'. אם פירש לשם פסול באותו יום פסול דה"ל כאלו היתה ציפורין נטולה דלא ניחוש לרובא דעלמא א"נ ה"ג היתה צפורין נעולה ר' ירמיה אומר עד שיוכיח. וה"פ אם היתה נעולה אף ר' ירמיה מודה דאי איכא הוכחה אמרינן פסול בעל:

ה"ג רי"א עד שיוכיח חייליה דר"י מן הדא דאר"ז וכו':

ה"ג נתחלפה קופתו אצל הטוחן. וה"פ נתחלף להמעשר פירותיו אצל הטוחן:

חושש. שמא אלו פירותיו של ע"ה הן וצריך לעשרן דמאי:

ואם לאו. שלא טחן הע"ה באותו יום אע"ג דדרכו לטחון שם ביום אחר אינו חושש ואמרינן של חבר אחר הן:

ופריך מה בינה ולסירקי. וכי מה בין זה לסירקי דחיישינן וכדמסיק:

לא כן תני סירקי'. שוק של סוחרי ישמעאל:

שהיא מסתפקת. כלומר שהיא מוכרת איסור אסור ליקח ממנה לעולם שמאותו יום יש הוכחה לכל הימים שדרכה למכור איסור אם כן הכא נמי כיון שדרכו של עם הארץ לטחון שם ניחוש לעולם אף על גב דלא הוחזק לטחון היום:

ומשני סירקית אפשר לה שלא להסתפק. כלל מהאיסור וכיון דאסתפקה מאיסורא איתרע חזקתה וחיישינן לעולם שמא איסור' הוא:

וכא. והכא אני אומר כיון שלא הוחזק עם הארץ לטחון שם אותו היום למה ניחוש לי':

וחושש. בתמי':

ה"ג וכא אני אומר לא ירד הפסול למלאות וכו'. והכא נמי אני אומר לא ירד הפסול למלאות מים מן העין באותו היום והיא כשרה דאזלי' בתר רובא אבל אם יש שם הוכחה ה"ל כקבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ופסולה:

והא ר' אילא וכו'. כמו גופא א"ר אילא:

ה"ג חזקה פסול ששם בעל:

מן קושיי. מדוחק מדמין רבנן דינא דר' ינאי ומסייעין ליה משרצים דשמעינן מינה דבפירש לא אזלינן בתר רובא ואי נמי מוקמינן לדר' ינאי בשראוהו פורש מן הבתים דה"ל קבוע נמי מסייעין מהך ברייתא דשרצים וכדמסיק:

תשע צפרדעים. מתים:

ושרץ אחד. כגון צב שדומה לצפרדע ביניהם ונגע באחד מהן ספיקו טמא ולא אזלינן בתר רובא דטהורים נינהו ש"מ דקבוע כמחצה על מחצה דמי וספיקא הוא לכך ברה"י טמא:

חזר לרה"י. אותו שפירש חזר לרה"י ונגע בו ברה"י טמא מספק דלא אמרינן ברה"י כל דפריש מרובא פריש:

ובנמצא. אחד מהן ואינו יודע אם צפרדע אם שרץ אזלינן בתר רובא דמשתכחי שם:

ה"ג אר"ח ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם עד דאת וכו'. וה"פ אר"ת לא מצאו וכו' לתרץ למה מדמין זו שנבעלת מאחד שפירש מציפורין לרה"י תדמוני' לרה"ר ותהא כשרה:

דתני. רישא דהך דלעיל:

ה"ג ולנמצא הלך אחר הרוב א"ר אימי ברוך וכו':

קרונה של ציפורין לאו רה"ר היא. וכדמסיק וכיון דבקרונ' הוה עובדא מדמינן לה לרה"י וקבוע פסולה ופירש וחזר נמי פסולה כמו רה"י:

אר"י. לפרש דברי ר' אימי בא דלכך ה"ל רה"י כיון שיכולין להתייחד שם שאין אדם רואהו:

ואפי'. נאמר במדבר' ומשיבה איכא למצוא שתוקי שהוא פסול כגון שמשיבה שאינה יודעת מי היה הבועל אם כשר אם פסול ומדקשי' ליה משתוקי לר"ג ולר"א ש"מ דקסבר סתם שתוקי פסול:

מעשה. בקטנה שראו אותה מושלכת לאשפה בציפורין ולא ידעו אם מישראל היא או לא:

תיטפל לעיסה. תהא נטפלת למשפחה שיש בה ספק:

ר"י סבר. למימר שתהא נטפלת לעיסה כשרה קאמר ריבר"י דאל"כ יהא פליג על אביו דתנן במתני' דכשרה לכהונה אפילו דאזלינן בתר רובא:

ואפי' תימר. לעולם לעיסה פסולה אמר ריבר"י ואפ"ה אינו חולק על אביו דמודה ר' יוסי דמתני' בתינוק המושלך דפסול:

למה. כלומר מ"ט דמודה בתינוקות:

ומשני כשרים מזנין. אף כשרים מזנין הלכך במתני' אזלינן בתר רובא:

ופסולין משליכין. מי שמשליך התינוק לאשפה ודאי פסול הוא לכך מודה ר' יוסי שתטפל לעיסה פסולה התינוקת הנמצאת:

הדרן עלך בתולה נישאת

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף