רידב"ז/חגיגה/ג/ב

רידב"ז חגיגה ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אר"א תיפתר שחתכה ע"מ להטבילה. ר"ל הפירוש בברייתא דחדא קתני החותך משפופרת הקודש חותכה ומטבילה ר"ל דחתכה ע"מ להטבילה:

א"ר יוחנן מעדותו של ר"ע היא דתנינן תמן הוסיף ר"ע הסולת וכו'. פי' דלאו מדאורייתא הוא כמו דא"ר חנן בבבלי דף כ"ג ע"ב כף אחת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת אלא מדרבנן הוא כדאיתא בבבלי שם דר' יוחנן פליג על ר' חנין בזה רשב"ל אמר יודעין היו שכ"ש מחברים ומה בא להעיד על שירי מנחות והוא כמו דאר"ח בבבלי שם דלא נצרכה אלא לשירי מנחות דאע"ג דא"צ לכלי הכלי מצרפו כו' ר"א ר"א בשם ר"י יודעין היו שכ"ש מחברין מה בא להעיד על הסולת ועל הקטורת ועל הלבונה ועל הגחלים פי' דיודעין היו שכ"ש מחברין דגזירת הכתוב הוא כף אחת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת והוא דוקא כ"ש מחברין את זה היו יודעין מה בא להעיד על הסולת וקטורת ולבונה וגחלים דאפילו צברן ע"ג כלי חול נמי מצרף [ובבבלי מתרץ אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה כגון שצברן ע"ג קרטבלא כו' והק' בתוס' ז"ל בשם הר"ר אלחנן זצ"ל דאמאי לא קאמר כגון שצברן בכלי חול דאורייתא דוקא כ"ש מצרף ולא של חול דבעינן דומיא דכף ובאמת בירושלמי משני כן] והיינו דדייק יודעין היו שכלי שרת מצרף דוקא כ"ש ניחא סולת וקטורת ולבונה וגחלים מאי פי' הר"י ז"ל בתוס' ז"ל כ"ג ע"ב למה פוסל את כולם הא יש הרבה שא"צ אמר ר' בון בר כהנא תיפתר בגחלים של יוה"כ כו' פי' בהכל צריך א"ר מתני' וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים יש להן שיעור אצל זה פי' וכי תנינן שיעור אצל ענין דצירוף דלא צריכין שיעור אלא לענינים אחרים אבל לא לענין זה דצירוף דלא צריך שיעור אלא העיקר תלי מה שנזקק לכלי הכלי מצרף אף יותר מכשיעור לא מפני שנזקקו לכיליין פי' שכבר נזקקו לכיליין והכא מפני שנזקקו לכיליין אע"ג שאח"כ א"צ מ"מ הכלי מצרף:

רבי בון בר חייה בעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים התיב ר' חנין והא תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים וליידא מילה תנינן הכלי מצרף. כיון דבעיא הקרבה יתחלקו והאיך תנינן דהכלי מצרף הא א"צ לכלי דהא יכול להוציא אח"כ החצי וליתן לכלי אחר א"כ אם נטמא מקצתו למה פסל את השאר והא א"צ להיות עוד מחובר עם השאר בכלי דהא יכול להוציא מקצתו לתוך כלי אחרת ואמאי מצרף אלא ע"כ דעד שעת הקרבה מחויב הוא להיות מונח בתוך אותו הכלי ואינו רשאי לחלקו מקצתו לכלי אחרת ע"כ הוי מחובר עם השאר בתוך הכלי עד ההקרבה א"ר אלעזר דרומיא לא כן א"ר יוסי בי ר' זמינא בשם ר' יוחנן מפני מה אמרו שירי מנחות מחברין את עצמן לא מפני שנזקקו לכיליין דהא שוב א"צ להיות מונח בכלי ואעפ"כ נגע טבול יום במקצתו פסל את כולן משום שכבר נזקק לכלי ולא איכפת לן מה שעתה א"צ שוב להכלי אף ה"נ כן אף שא"צ להיות מחובר עוד עם השאר בכלי זה מ"מ כיון דבשעת קידוש היה נזקק להיות מחובר בכלי זה מצרף א"ר מתנייה וכי סולת וקטורת וכו' לא בכמה כלים הן קריבין ואת אמר הכלי מצרף והכא הכלי מצרף פי' דהא בסולת הרי סופו ליטול הקומץ וליתן לתוך כלי אחר וכן הקטורת נותן בבזך וחופן ואם כן למה מצרף קודם שנקמץ הא סופו ליקמץ מכל מקום קודם שנטלו מצרף והכא נמי דכוותיה ודוק:

התיב ר"א והכתיב מכל האוכל אשר יאכל וכו' את שאין טומאתו ע"י מים אינו עושה מינין. וצריד דטומאתו הוי בלא מים רק משום חיבת הקודש אינו עושה מינין התיב ר"י הרי נבילת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופו לטמא טומאה חמורה כדאיתא במס' נדה דף נ"ח א"כ קשה אמאי עושה מנין בנבילת עוף הטהור הרי גם שם אין טומאתו ע"י מים ומ"ש היכא דטומאתו בלא מים אך משום חיבת הקודש אינו עושה מינין ומ"ש בנבלת עוף הטהור דטומאתו בלא מים ומשום דסופו לטמא טומאה חמורה עושה מינין [ותיבות מפני שסופו לטמא טומאה חמורה הוא מדברי ר"י דמסיק לקושייתם ולא כדברי המפרשים ז"ל] ע"ז משני מאי כדון מכל האוכל את שטומאתו משום אוכל עושה מינין אבל חיבת הקודש דאינו מטעם אוכל שהרי אפילו עצים ולבונה מטמא אינו עושה מינין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף