רידב"ז/גיטין/ז/א

רידב"ז גיטין ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניהא פליגי על רשב"ל ול"ל קיום הרי שהי' צלוב או מגויד ורמז ואמר וכו' עי' בחבורי שו"ת רידב"ז סי' ד' שהארכתי בזה בדבר נכון בע"ה ודוק:

ארשב"ג במה דברים אמורים שהי' חרש מתחלתו אבל אם הי' פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. והיא כמו דגרסינן בתוספתא מפורשת ריש מס' תרומות רשב"ג אומר איזהו חרש שהי' חרש מתחלתו אבל פיקח שנתחרש הוא תרום והם מקיימין על ידיו. וכן גרסינן בסיפא שם ר"י אומר קטן שהניח אביו במוקשה הוא תורים ואביו מקיים על ידו תרומתו תרומה וכו' עיי"ש ומקיים על ידו פירוש עומד ע"ג וס"ל לרשב"ג חילוק בענין חרש דאיזה חרש דווקא חרש מתחילתו זהו חרש אבל בפיקח שנתחרש אינו חרש גמור אלא אהני מעשיו כשאחרים מקיימין מעשיו ולפיכך בפיקח שנתחרש אינו בכלל חרש הנשנה במשנתינו בכלל חמשה לא יתרומו ומתניתין מיירי דווקא בחרש מתחילתו אבל פיקח שנתחרש אינו בכלל חרש אלא אהני תרומתו בשאחרים מקיימין אותו. וע"ז גרסינן בירושלמי אמר רשב"ג בד"א בחרש מתחילתו אבל פיקח שנתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. ולמד הירושלמי דין גט מדין תרומה כמו בתרומה ס"ל לרשב"ג דבפיקח שנתחרש אין דינו כחרש גמור אלא אהני תרומתו כשאחרים מקיימין על ידו כן נמי בגט בפיקח שנתחרש כותב ע"י שאחרים מקיימין כתב ידו. וזהו ברייתא אחריתי מביא הירושלמי דלמד מדין תרומה והיא הברייתא דתוספתא ריש מס' תרומות אבל בבלי מביא ברייתא אחריתי. תנאי היא דתניא ארשב"ג בד"א בחרש מעיקרא אבל פיקח שנתחרש הוא כותב ואחרים חותמין. ופירושו דאחרים חותמין לעדות על הגט. ולא דאחרים מקיימין על ידו אלמא דכתיבתו מחזיק לי' לפיקח גמור. ואילו בירושלמי גרסינן כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. וע"כ דהאי מקיימין היא כמו מקיימין שלגבי תרומה. דל"ל דמקיימין משום קיום שטרות דז"א דמאי שייטא דקיום שטרות הכא דזה פשיטא דכי בשביל שהוא פיקח ונתחרש לא ליבעי קיום שטרות. וע"כ דאחרים אקיימין כתב ידו הוא כמו בתרומה דהוא תורם ואחרים מקיימין על ידו וס"ל לרשב"ג דפיקח שנתחרש אין דינו כמו חרש גמור אלא דאהני מעשיו ע"י שאחרים מקיימין עליו. וע"ז התיב ר"י ב"א ר"ח בשם ר"י חלוקין על השונה הזה אמרין והא מתניתא פליגא נתחרש או נשתטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו כיון דס"ל לרשב"ג דמהני בפיקח ונתחרש ע"י שאחרים מקיימין על ידו. ומשני קיימני' שאינו יודע לכתוב. וע"ז התיב רבב"מ מברייתא הרי שכתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבוה ונתנוה לו וחזר ונתנו לה אינו גט. וע"כ קשה אמאי לא מהני כתב ידו הא בפיקח שנתחרש מהני ע"י שאחרים מקיימין על ידו. וע"ז משני ר' יודן רומיא דברייתא על רשב"ג דלא דמי אמירה לשליח לכותב בשביל עצמו דאמירה לשליח היא על להבא שמצוה שיכתוב והיא דבר להבא. אבל כתיבת הגט בשביל עצמו היא דבר על שעבר שכותב ציביתי ברעות נפשי וכו' ושבקית ופטרית וכו' דהוא לשון שעבר וע"ז פריך רבב"ל אם יש בו דעת לשעבר יש בו דעת לבא וכו' וכולהו אמוראי משנין רומיא דברייתא על רבי שמעון בן גמליאל ומחלקין בין כתיבה לסופר שיכתוב לכותב גט בשביל עצמו וזה ברור:

א"ר אבא מרי. בחרש אנן קיימין ואין שליחות לחרש הק"ע ז"ל מפרש דקרוי על הברייתא ותמה על הרשב"א ז"ל עיי"ש. ובאמת לפי מה שמבואר בשו"ת רידב"ז הנ"ל מבואר ג"כ דקאי על הברייתא אבל כעת הדרנא בי כי מהרשב"א ז"ל מוכח דלא מפרש כן דהא מחולק עם התוס' ז"ל בדינא דר' אבא מרי ור"י בר"ב. וזה אי אפשר ומה גם דהרשב"א ז"ל מביא האי ירושלמי ולא מביא ראי' לדבריו ז"ל. ע"כ נראה לפענ"ד דהפי' האמיתי היא דקאי על מתניתין נשתתק והרכין בראשו בודקין אותו ג' פעמים אם אמר על לאו לאו על הן הן כו'. ע"ז מפרש ר' אבא מרי. בחרש אנן קיימין פי' דהא דצריך לבודקו ג' פעמים למה צריך ג' פעמים ולמה לא מהני בפעם אחד משום דאנן קיימינן לי' בחרש דילמא נתחרש בהא דשותק ואפילו בפעם אחת הרכין בראשו דרוצה שיתנו גט לא מהני דבפעם אחת אינו מוחזק שאינו חרש ויכול להיות שהוא חרש ומאי מהני בשהרכין בראשו שיכתבו גט לאשתו כיון דקיימינן ליה בחרש הא אין שליחות לחרש. וע"ז אמר ר"י בר"ב בבריא אנן קיימינן דקיימינן דכיון דהרכין בראשו פעם אחת בודאי בריא היא דהא חרש אינו שומע מה שאומרים לו נכתוב גט לאשתך ומוחזק בבריא ולא קיימינן לי' בחרש אלא אפי' בפעם אחת קיימינן לי' בבריא. אך בפעם אחת אני אומר שהיא מתעמק בעניניו והא דשותק מפני שהפליג במחשובותיו מעמוק במחשבת עניניו. וע"כ אין אנו סומכין על הרכנת ראשו בפעם אחת שרוצה לכתוב גט לאשתו. ותני כן במה ד"א בזמן שנשתתק מתוך בוריו דאז חיישינן שמא עמוק במחשבתו ואין אנו סומכין על פ"א. אבל בזמן שנשתתק מתוך חליו. דאז היא חשש שמא מתוך החליו נתחרש. וכיון דהרכין פעם אחת הרי יצא מחשש חרש ודי בפ"א ובלבד במסרגין פי' דמפרש סדר של שלשה פעמים ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף