רב פעלים/ד/יורה דעה/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה נשאלתי מן מעלת החכמים הי"ו ע"ד החלה שכתב מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' שכ"ה ס"א ואם נתנן על טבלא שאין לה לבזבז אינן מצטרפין וכו' ועיין מ"ש הרב שו"ג ס"ק ה' על דברי מרן ז"ל הנז' ועיין מ"ש מהר"ח פלאג'י ז"ל בספר רוח חיים אות ב' ע"ש ומצינו בספר אפריון שלמה על הלכות חלה שכתב המחבר ז"ל בלחם שלמה ס"ק ג' ודע שבספר החנוך להרא"ד ז"ל סי' שפ"ה כתב ששמע ממורו מ"ש שהרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה אינו אלא אם בשעת רדיה מן התנור נותנן לסל אבל אם כשהוציאן מן התנור נותן אותם ע"ג לוח או ע"ג קרקע או בכל דבר שאין לו תוך אע"פ שנתנו אח"כ בסל כבר נפטר מחלה וז"ש הרודה ונותן לסל בשעת רדיה מהתנור עי"ש. והנה זהו דבר חדש שלא בארוהו הפוסקים ואמנם מצאתי לו חבר באור זרוע ח"א סוף סי' רכ"ז שכתב גם כן כדברים האלה בשם ריב"א ז"ל וכתב על זה ואין דבר זה בר סמכא דהא קתני הרודה ונותן לסל משמע רודה ואחר שעה נותן לסל תדע דלא קתני הרודה לתוך הסל עי"ש וכתב שם מדברי השאלתות פרשת צו סי' ע"כ נראה שסובר כהריב"א וכו' עי"ש:

נמצא לפ"ד החנוך משם רבו ז"ל והריב"א ז"ל שהביאו אור זרוע ולפי דברי השאלתות לפי מה שדקדק ממנו אפריון שלמה הנז' כולם שוים לטובה דאם רדו פת מתנור והניחו על הלוח או על הקרקע אפילו אח"כ הניחו בסל אין הסל מצרפם ופטורים מן החלה. ופה עירנו בגדאד נוהגים באפיית המצות קודם פסח שרודים מן התנור ע"ג מחצלת המונחת על שפת התנור עד שיצטננו ואח"כ מניחים אותם בסל וצריך לומר שנהגו ע"פ סברת הרמב"ם והטור ז"ל דגם בכה"ג הסל מצרפם על כן יגיד לנו דעת מה לעשות בשביל הברכה כי ספק ברכות להקל ושכמ"ה:

תשובה הן אמת דאיכא דס"ל אם כשהוציאן מן התנור נתנם ע"ג קרקע אע"פ שנתנם אח"כ בתוך הסל פטורים מן החלה מ"מ אצלינו פה בגדאד יע"א המנהג ברור ופשוט כהרמב"ם ומברכין וידוע שכל דבר שיש לו מנהג ברור אע"פ שיש בו מחלוקת אין חוששין לספק ברכות ואין לך מנהג ברור ומפורסם יותר מזה דכל העיר מקטין ועד גדול כך נוהגין מדורות הראשונים ולא עוד אלא שדבר זה אנחנו דורשים אותו ברבים בשבת שקודם הרגל מדי שנה בשנה מאבותינו ואבות אבותינו לעשות כן ולברך:

וגם על מנהג עה"ק תוב"ב שאלתי במכתב להרב התסיד מהר"א מני נר"ו והשיב שכן נוהגים בעה"ק תוב"ב להניחם אח"כ בכלי או מכסים אותם ומברכין ויש אשכנזים נזהרים לצרפם מפי התנור דוקא ואנחמ נוהנים לצרפם אח"כ עכ"ד נר"ו:

אשר על כן הרוצה לצרפם מפי התנור ולברך עליהם הנה מה טוב יעשה כן לעצמו היכא דאפשר לו אבל אנחנו א"א לנו לעשות כן לצרפם בכלי מפי התנור בעודם חמין הרבה פן יתקלקלו ועוד יש סיבות אחרות דמונעות:

גם עוד אם ירצה האדם לעשות מילי דחסידותא כזו בדברים הנהוגים לאה ילאה כי אין לך דבר בעולם שאין בו מחלוקת וא"א לצאת י"ח אליבא דכ"ע. ברם בכמה ענינים דברו דבר. פוק חזי מאי עמא דבר. ורק צריך שיהיה מנהג ידוע ואמיץ כחמה בר:

ואשר הוגד לי שיש חכם אחד בשמעו זאת הסברא דס"ל שלא יועיל הצירוף אח"כ ונהג לעצמו להוציא חלה בלא ברכה אחר המחילה לא כיון יפה בזה לעשות המצוה בלא ברכה מפני חשש סברא זו. ופוק חזי מ"ש הרב הגאון שמלה חדשה ז"ל מוטב שיכניס האדם עצמו בספק ברכה שאינה צריכה ולא יעשה המצוה בלא ברכה ואם הוא חושש כזאת מה יעשה בשאר מילי דלא פלטי מפלוגתא ועכ"ז הוא מברך עליהם על כן נראה ודאי דצריך לברך כמנהגינו ומנהג עה"ק תוב"ב:

ודע בעיקר הסברא הזאת שהביא בחנוך בשם מורו ז"ל ראיתי להגאון מחנה חנוך ז"ל שכתב וז"ל דעה זו לא ראיתי מובא בשום מקום לא בהרא"ש ולא בטור ובש"ע דלכאורה נראה דתמיד מצטרף אם הגיע לכלי שיש לי תוך וצ"ע דדעה זו אינו מובא בשום מקום ואח"ז הראני חכם אחד נדפס ספר אור זרוע הגדול ושם הביא בשם ריצב"א בדברי המחבר ורא"ז חולק עליו וכתב דאין דבר זה בר סמכא ע"ש בה' חלה ס"ס רכ"ו עכ"ל:

גם בספר העמק שאלה חיבור על שאלתות כתב וז"ל ורבינו הוסיף להלן הא דר"א הרודה פת חמה ונותן לסל וכו' דוקא פת חמה שאז נגמר בסל כמש"כ ושמעתי שלזה דייק רש"י בנדה דף ח' ע"א ד"ה הסל מצרפן לחלה כשרודין מן התנור עכ"ל והוא מיותר ולא בא רש"י אלא ללמדנו דוקא מיד אחר רדיה מן התנור וכ"כ החנוך פ' שלח בשם רבותיו ז"ל מיהו בהרא"ש ביצה פ"א ס"ס י"ג שכתב ואם יבואו אח"כ לידי צירוף וכו' משמע דמהני צירוף אחר שנצטנן ג"כ וכן לשון הרמב"ם ה' בכורים פ"ו הט"ז עשה עיסה וכו' משמע דכבר נגמר מעשה פת הראשונה ונצטנן מכ"מ מהני צירוף להשני עכ"ל ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.