רב פעלים/ד/אורח חיים/ל

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה הנני מחלה פנ"ק להאיר עיני במ"ש מרן הקדוש בשה"ט בא"ח סי' תרמ"א ס"ג נר שיש לו ב' פיות עולה לו בשביל שנים אם הנר הזאת מכוסה או לאו כי הנה ראיתי לרש"י ז"ל בשבת דף כ"ג ד"ה שני פיות שכתב שהנרות שלהם של חרס הן ומכוסין וכו' וכתב הרב מלכי בקודש ז"ל דרש"י ז"ל הוכרח לפרש דמכוסין משום דק"ל ההיא דא"ר מלא קערה וכו' כפה עליו וכו' לרבי הוצרך הכא לומר ומכוסין וכו' ע"כ, אמנם בחי' הר"ן ז"ל לשבת שם ראיתי שכתב וז"ל לא כפה עליה כלי וכו' ודוקא בקערה לפי שאין לה פיות ונראה כמדורה אבל נר שיש לה ב' פיות או ג' או כמה שיכול לתת פתילה בכל פה ופה אע"פ שאין לו כסוי עולה לכמה בני אדם וכ"כ הר"ר יהונתן ז"ל עכ"ל ומרץ ז"ל ושאר פוסקים לא גילו דעתם בזה אי ס"ל כרש"י ו"ל או כהר"ן ז"ל ומסתמיות דבריהם נראה לכאורה דס"ל כדעת הר"ן ז"ל דלא בעינן בנר כסוי אמנם מדברי מור"ם ז"ל בהגה"ה ס"ד נראה לכאורה דלא ס"ל לחלק בזה כדברי הר"ן מדכתב ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול דהוי כמדורה ע"כ ובמרדכי פרק ב"מ כתוב וז"ל ונר של שמן שיש לו ב' פיות עולה לשני נרות או אם כפה קערה על הנר שיש לו הרבה פתילות עולה להרבה נרות ע"כ ולא הבנתי אם כונתו לחלק בין ב' פיות להרבה או מאי דקאמר הרבה פתילות היינו בלא פיות והיינו דינא דגמרא מלא קערה והקיפה פתילות ע"כ הנני מחלה פנ"ק להאיר עיני בכל זה ושכמ"ה:

עוד יש לשאל במה שראיתי להלק"ט ז"ל סי' רמ"ז שכתב שאלה כמה שיעור השמן שיתן בנר של שבת כדי להדליק וכו'. תשובה דבר שמצותו בלילה כל הלילה מצותו ואם איש עני הוא ישכב באפילתו ולפחות יקח כשיעור סעודה וכו' ע"כ והביאו יד אהרן סי' רס"ג בהגה"ט וזה חדוש בעיני ואין אנחנו נזהרים בזה ע"כ יורינו המורה כיצד הדין ושכמ"ה:

תשובה הנה מ"ש הרב מלכי בקודש דף ק"ב כדעת רש"י ז"ל דבעינן כסוי לנר שיש לו ב' פיות אין זה מוכרח כ"כ בדעתו של רש"י ז"ל די"ל לעולם רש"י ז"ל מודה כסברת הר"ן ז"ל ודעימיה ולא בא בפירושו לאפוקי מדין הנז' אלא הואיל והיה בזמנו נרות עשויים באופן זה שיש להם כסוי ועושין הנקב בצידי כסויו להכניס לו הפתילה וכו' בא לפרש דין זה בנר שיש לו ב' פיות הנזכר בגמרא הוא ג"כ עשוי כנרות אלו אבל לא נתכוון רש"י ז"ל לאפוקי ממ"ש הר"ן ז"ל ואע"פ שיש בזה דוחק די"ל לפ"ז מה לו לרש"י ז"ל להאריך לפרש נירות הנז' בגמרא עשוים באופן זה אי לאו איכא נפקותא מזה לענין דינא. מ"מ טוב לסבול דוחק זה מלהעמים על רש"י קושיא חזקה וגדולה מאוד. והוא דאם נבא לפרש כונת רש"י כדברי הרב מלכי בקודש ונאמר דפליג על הר"ן ודעמיה נמצא לפ"ז דין נר שיש לו ב' פיות דרב הונא ודין מלא קערה שמן דרבא הוא אחד דתרווייהו לא יועילו אלא על ידי כסוי. וא"כ השתא קשיא לן טובא כמו דרבא עשה חילוק בין הקערה שמלא שמן בין היכא דכפה כלי ללא כפה עליה כלי כן היה לו לרב הונא לעשות חילוק זה בנר שיש לו ב' פיות לומר בד"א בכפה עליו כלי אבל לא כפה אינו כלום ואיך יאמר רב הונא דין זה בסתם ויחליט הלכה פסוקה ביש לו ב' פיות עלה לו בשביל שנים וכי נביאים אנחנו לפרש דבריו דאיירי בנר שיש לו כסוי ובפרט כי כלל ידוע ומפורסם בידינו שאמורא דרכו לפרש והו"ל לפרושי הכא אלא ודאי דרב איירי בכל גוונא:

אך ראיתי לרבינו המאירי ז"ל במס' שבת דמשמע מדבריו דרש"י ז"ל חולק על הר"ן ז"ל בזה ע"ש ואמרתי ליישב בס"ד בקושייא הנז' והוא דרש"י ז"ל לעולם ס"ל דדין זה של נר שיש לו ב' פיות דקאמר רב הונא איירי ביש לו כסוי דוקא אך קשיא ליה זו הקושיא הנז' אשר הקשיתי דאיך יאמר רב הונא דבריו בסתם ולא יפרש וכי נביאים אנחנו לפרש דבריו דאיירי דוקא ביש לו כסוי לכך כתב בזה"ל שהנרות שלהם של חרס הן ומכוסין ועושין לו נקב בצידי כסויו וכו' לומר לכך לא הוצרך רב הונא לפרש ולומר בד"א שיש לו כסוי לפי שנר זה שיש לו ב' פיות שהיה בזמן הגמרא ידוע הוא שכך היתה צורתו שיש לו כסוי והנקבים הם קבועים בכסוי וכיון שהוא ידוע לכל בכך לכן לא הוצרך רב הונא לפרש מאחר שהכל יודעים שזה הנר שיש לו ב' פיות כך היא צורתו ותכונתו כן יש להדחק ולתרץ קושיא זו לדעת הסוברים דרש"י פליג על הר"ן:

אמנם בזה הדוחק אנחנו מיישבים דברי רב הונא לפי פירוש רש"י אך מרן ז"ל בשה"ט אשר פסק דין זה דנר שיש לו ב' פיות בסתם ולא כתב דבעינן כסוי ופסק אחריו דין זה של קערה מלאה שמן ובזה הדין כתב החילוק של הכסוי הנה בודאי אזיל כפי שטת הר"ן ז"ל דמפרש דין זה של נר שיש לו ב' פיות איירי בכל גוונא אפילו אינו מכוסה דאל"כ נמצא דין זה ודין הקערה הנז' אחד הוא ולמה שם פירש החילוק של הכסוי וכאן לא פירש דבשלמא על רב הונא דלא פירש דבריו נוכל להדחק ולומר כאשר כתבתי לפי שהיה ידוע שהנר שיש לו ב' פיות באותו זמן היתה צורתו ותכונתו עשוי בכסוי אבל על מרן ז"ל והרמב"ם ז"ל ושאר פוסקים שפסקו דין זה בנר שיש לו ב' פיות איך יפסקו אותו לדידן בסתמא אם הם אזלי בתר שיטת רש"י דס"ל לא יועיל זה אלא בכסוי לכך הדבר ברור דס"ל כהר"ן ודעימיה דיועיל בכל גוונא כיון שיש לו פיות מובדלים יש היכר ואין זה כמדורה:

ומ"מ על דברי המרדכי בפרק ב"מ אם כונתו לחלק בין ב' פיות ליותר או אם הוא רק דינא דגמרא קמ"ל זה פשוט דלא בא לחלק בין ב' פיות ליותר אלא דינא דגמרא קאמר:

ואשר כתבת כי מדברי מור"ם בהגה"ה נראה דלא ס"ל לחלק בזה בדברי הר"ן ז"ל מדכתב יש להזהר להעמיד הנרות בשוה ולא בעיגול דהוי כמדורם זה אינו כי מור"ם ז"ל לא איירי בנרות שגופה מובדל זה מזה לגמרי כדרך התרי"א שמביאים מערי אינדיי"א שצורתה כך # כי באלו מודה דמותר בדין נר שיש לו ב' פיות ואע"פ שהם בעיגול. אך איירי בתריי"א שעושין פה עירנו כזה הם תחובים תוך קערה אחת מנוקבת אחת הנה ואחת הנה וכולם מחוברים יחד מכל הצדדין ודבקים זע"ז בתוך גופה של הקערה ודומה זה נמי לפתילות שמניחים תוך הכלי הנקרא קרא"יי וכל זה ידמה לדין קערה ממלאה שמן הנז' לכך כתב מור"ם ז"ל דברים אלו על סעיף זה:

אך דע עכ"ז לענין הלכה גם בציור הראשון אשר כתבתי אין זה מציה מן המובחר יען כי המצוה מן הוא שיהיו כל הנירות בשורה אחת ממש דוגמת המנורה שהיתה בבהמ"ק שכל הנירות הם בשורה אחת:

ואשר ראית בהלכות קטנות סי' רמ"ז וכו' הנה אע"ג כי מדברי השאלה נראה דקפיד על הברכה שצריך לברך בנר שדולק כל הלילה, מ"מ מתשובת הרב ז"ל נראה מה שהשיב שיתן בו שמן שיעור שידליק כל הלילה הוא למצוה יתירה מן המובחר דהדבר ידוע ומפורש בכל ספרי הפוסקים ראשנים ואחרונים דחיוב של נר בשבת לברך עליו הוא בשביל שלום הבית שיאכל וישתה וישב לאור הנר ולא בשביל השינה שישן לאור הנר וכל שהניח שמן שיעור שיאכל וישתה לאורו עד שישן ה"ז מברך בשופי לכ"ע ואם בעל אשה הוא ויש לה עונה הרי זה מוכרח להניח שמן שידליק עד שיגיע זמן השינה ולא יותר כדי שלא ישמש לאור הנר:

אך ודאי מי שאין לו עונה וספק בידו להניח שמן עד אור הבוקר כדי שאם יקום בתוך שינתו ליטול ידיו וכיוצא בזה לא יכשל בכך וכך אלא יהיה אור לעיניו להאיר לו בחשך, אבל רובא דעלמא אין מקפידים ואין חושש להניח נר דולק כל הלילה אע"פ שאין להם עונה מפני כי בליל שבת אחר שישן אע"פ שהוא מקיץ באשמורת הלילה אין לו עסק ושמוש אלא חוזר וישן עד אור הבוקר ולא איכפת לו כ"כ בעת קומתו אם יש אור או חושך וכ"ש אם הוא ישן על הגג או באכסדרא או בחצר אשר לו מן הכוכבים או מן הלבנה בעת קימתו והליכתו ועל כן זה שכתב בהלק"ט אין זו חידוש ואין זו מציאה ואיך שיהיה הנה לכ"ע אין זה בשביל ברכה ועיין באחרונים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.