רב פעלים/ד/אורח חיים/כט

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה הנשים האומנים העוסקים בתיקון החוטים של טוויה ואריגה שקורין אותם בערבי כבאב'ת וכן האנשים האומנים שעוסקים בזה שקורין אותם בערבי פתאתי'ל שהחוטים האלו המתקנים הם חוטי האריגה של השתי או הערב אם מותר להם לעסוק במלאכתם זו בשכר מר"ח אב עד התענית:

גם יש לשאל אם א' שמש מטתו בשבוע שחל בו ט"ב ורוצה לטבול אחר התשמיש משום טהרה כי כן דרכו תמיד לטבול אחר תשמיש אי שרי:

גם יש לשאל מי שנשלמו לו שלשים יום דאבלות בתוך שבוע שחל בו ט"ב אם מותר לו לקוץ צפרניו בתוך השבוע כי קשה עליו הדבר או ימתין עד אחר התענית:

גם יש לשאל אם אדם יש לו טלית גדול שכבם ועדיין לא לבש אותו אחר כבוס אם מותר ללבשו בשבוע שחל בו ט"ב או"ד אסור כדין בגדים המכובסים שאסור ללבוש בשבוע זו וה"ה בטלית קטן:

גם יש לשאל שיש בני אדם שמוכרחים להחליף הכתונת שלהם אחר ג' ימים מרוב הזיעה שטבעם להיות להם זיעה הרבה גם עוד היא מתלכלכת מחמת העסק בפרט הנשים שעוסקים בתוך הבית וקשה עליהם הדבר שלא יחליפו בשבוע זו שחל בו ט"ב אם מותר להם להחליף על הכל יבא דברו הטוב ושכמ"ה:

תשובה על השאלה הא' הנה ידוע הוא כי לתקן השתי לארוג בגדים נוהגים לאסור מר"ח עד התענית מפני שבו פסקה אבן השתיה והוא מלשון שתי ואסמכוה אקרא כי השתות יהרסון. ולאו דווקא בעושין לעצמן הוא דאסור אלא גם בעושין לאחרים ג"כ אסור משום מנהג בין בשכר בין בחנם וכנז' בב"י ועי' באחרונים ז"ל. ומ"מ הנשים הטוות חוטין כדי לתפור בהם בגדים ומחייתם ממלאכה זו שרי לטוות אפי' בשבוע שחל בו ט"ב לפי שאין במלאכה זו של טוויית חוטי התפירה שמחה ולא דמי לתיקון השתי וכנז' בתרומת הדשן סי' קנ"ב הביאו הלבוש ז"ל ועי' אחרונים ואע"ג דלכאו' נראה דלא התירו כי אם בחוטים של התפירה אבל חוטין הצריכים לשתי גם הטווייה אסורה וכ"כ להדיא הט"ז ס"ק י"ז מ"מ הרב מחצית השקל הבין דעת המ"א ז"ל שכתב טוויית חוטין סתם להתיר כל טוויית חוטין אפי' לצורך השתי ועשה סברא להתיר בזה"ז כל טוויית חוטין ע"ש:

והנה הרואה יראה שגם עטרת זקנים ועולת שבת כתבו טוויית חוטין בסתם ובאמת הגם כי הגאון תה"ד ז"ל נקט חוטי התפירה עכ"ז מלשונו שכתב לא דמי לתיקון השתי שהוא בתחילת אריגת הבגדים משמע דבא למעוטי כל מין טוויה וא"כ מזה יש לומר הא דנקט לטוות חוטין כדי לתפור בהם לאו דווקא אלא שהגאון דבר בדבר הרגיל אצל כל הנשים והה"ד לשאר טווייה ועי' לרבינו הרמ"א ז"ל בר"מ ע"ש, על כן נראה כי המחמיר כס' הט"ז ז"ל תע"ב עכ"ז העושים כס' מחצה"ש ז"ל. אין למחות בהם כי יש להם על מה שיסמוכו ובפרט כי הם מחייתם ממלאכה זו הנה כי כן האומנים שקורין אותם כבאבאת וכן אותם שקורין אותם פתאתי'ל הנזכרים בשאלה שמחייתם ממלאכה זו אין למחות בהם. ונראה כי אותם שמלאכתם לארוג לולאות שקורין זרו'ר וכן פתילים שקורין בערבי סיגיל וכן מה שקורין בערבי אוי'ה כל אלו מותר לארוג כדרכם מפני שאין אלו בגדים וכלים גמורים כי אם עושים אותם לתיקון הבגדים לנאותם ועי' מ"א ס"ק כ"ג בדין תורג'ין שאורגים בעצים ועי' א"ר וח"א ושאר אחרונים ע"ש. וכ"ז הוא באותם שמחייתם ממלאכה זו אבל בעלי בתים שעושין לעצמן לצורך ביתם או אפי' לצורך אחרים ודאי צריכין להזהר אפי' בחוטי התפירה שלא לעשות עד אחר התענית יען כי גם בחוטי התפירה לא התיר הגאון תה"ד כי אם באותם שמחייתם ממלאכה זו אבל בעלי בתים שעושין לצרכם או אפי' לצורך אחרים בשכר אך אין מחייתם ממלאכה זו הנה בודאי צריך להזהירם בזה שלא לעשות עד אחר התענית ועי' להרב ע"ש ז"ל שאפי' בנידון הגאון תה"ד כתב למעשה צ"ע ע"ש:

ועל שאלה הב' בענין הטבילה הנה ברחיצת כל גופו כתב מרן ז"ל בסעי' ט"ז יש נוהגים שלא לרחוץ מר"ח ויש שאין נמנעים אלא בשבת זו והגאון מור"ם בהג"ה כתב ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך והביא זה מתה"ד סי' ק"ן אך שם בתה"ד אחר שהכריח דאסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן כתב שראה בימי חורפו שרוחצים בנהרות מר"ח ואילך ולא מיחו בידם ע"ש והרב שו"ג בסי' תקנ"א ס"ק מ"ח הביא דברי תה"ד הנז' וכתב אבל מדברי הרמב"ם והרמב"ן נראה דווקא בחמין אסור אבל בצונן מותר וכן נוהגים בשלוניקי יע"א שהולכים לשוט על פני המים אפי' בערב ט"ב ואין פוצה פה להם ע"ש ועי' בקמח סולת, מיהו פה עירנו בגדאד יע"א נוהגים איסור גם בצונן וכמ"ש מור"ם בהג"ה דהא מצוי בכמה בתים בארות מים חיים שדרך בעלי בתים להכנס בהם בקיץ לטבול שם כדי להקר מרוב החום ונמנעים בזה מר"ח ואילך וזה מנהג ברור וקדמון פה עירנו והגם כי פה עירנו יש נהר חדקל ודרך הילדים לשוט שם בימות הקיץ כדי להתלמד ההשטה במים ואלו אין נמנעים אין מזה ראיה כי אלו הם בורים וילדים והם עוברים על המנהג דהא בעה"ר אפי' ביום ש"ק יש הרבה מהם הולכים לשוט:

מיהו הגם כי המנהג פה עירנו יע"א להחמיר גם בצונן עכ"ז מי שדרכו לטבול בכל ע"ש אפי' בחורף טובל הוא בשבת זו וכנז' באחרונים ז"ל וכן מי שראה קרי טובל בו ביום בשבוע זו וכמ"ש הרב ישועות יעקב והביאו מועד כל חי אות כ"ו שבעל קרי טובל אפי' בערב ט"ב ע"ש ועל כן הה"ד אם הוא שמש מטתו ודרכו תמיד בכל השנה לטבול בו ביום עצמו בשביל טהרה ולא יעבור אז גם עתה בשבוע זו יטבול בו ביום ואפי' אם שמש ליל ערט"ב אך טוב צריך להזהר לטבול בבוקר קודם תפלת שחרית שאין הטבילה כ"כ תענוג כמו בירידת היום שגובר החום וזה ניכר מתוך מעשיו שאינו טובל בשביל תענוג יען כי אין דרך לטבול בבוקר בבוקר בשביל תענוג הרוח עודנו קר. גם עוד אני אומר מי שרוצה להיות סנדק ג"כ מותר לו לטבול בבוקר קודם תפלה כי זה ידוע ומנהג פשוט שהסנדק מוכרח לטבול קודם המצוה ואפי' בחורף בימי הקור ופה עירנו נזהרים בטבילה אבי הבן והסנדק מאד מאד נמצא עתה שאינו טובל כי אם בשביל מצוה ולא לתענוג ובכל זה אני מיקל בשביל שהוא טבולו בצונן שאיני כי אם מנהגא בעלמא. גם עוד אני אומר כי מי שנוהג כל השנה כולה לטבול קודם שילך לביה"ק ואחר שיחזור מביה"ק ואפי' בחורף גם עתה יוכל לטבול כמנהג:

גם עוד נראה לומר מי שהוא ירד לשוט בנהר כדי להתלמד והוא כבר התחיל מקודם בין המצרים ועדיין לא השלים למודו שמותר לו ללכת לשוט בנהר גם אחר ר"ח חוץ מן ט"ב כי זה במלאכתו הוא עוסק ואין כוונתו לתענוג וזה פשוט, אך ודאי נכון להחמיר בזה אבל אין למחות ביד המיקל:

ועל שאלה הג' בענין הצפרנים הנה הרב מהר"ח פלאג'י ז"ל בס' מל"ח סי' יו"ד אות י"ג כתב וז"ל בשבוע שחל בו ט"ב המחמיר שלא ליטול צפרניו תע"ב, זכ"ל ח"א במע' העי"ן סי' תצ"ג ועי' א"ז ואש"א בפריו וע"ש ובס' מאמ"ר ונה"ש ובס' נו"ב התיר בשבח חזון ואסר בשבוע עצמה שחל ט"ב ועי' עקרי הד"ט אות י"א ובס' גור אריה עכ"ל ע"ש ומה שיש לציין עוד על האחרונים ז"ל בזה אין כאן שעת הכושר לזה ורק בקיצור אני אומר לענין הלכה כל שהצפרנים עודפות על הבשר מותר ליטול מפני שיש חיוב גדול ע"פ הסוד ליטלם וכמ"ש בע"ח שער פרצופי זו"ן פ"א וז"ל מה שעודף מן הצפורן ויוצא לחוץ מכנגד הבשר זה צריך לחתוך כי שם נתלים החצונים ויונקים בתכלית לכן עונש המגדל צפרנים קשה מאד עכ"ל ע"ש וא"כ השתא ודאי הדבר ברור כל שהם עודפים ויוצאים לחוץ מכנגד הבשר חייב לקוץ אותם אפי' בערב ט"ב אך יזהר לקוץ אותם בצינעה וזה הענין שוה בכל אדם, ועוד אמינא ולא מסתפינא שאפי' בט"ב עצמו יקוץ אותם בצינעה ולא ימתין עליהם כדי שלא יתן שליטה לחיצונים לינק ח"ו ובפרט בימים אלו יש לחוש לזה יותר אך יעשה בצינעה ועי' מ"א סי' תקנ"א ס"ק י"א ותקני"ד ס"ק ד' ועי' באש"א ע"ש:

ועל שאלה הד' י"ל כל כהא בין הוא טלית גדול בין הוא טלית קטן שרי ללבוש המכובס מפני שהוא צורך מצוה והרי מצינו בענין הבנין דשרי לבנות הביה"כ אפי' בערב ט"ב ואפי' ציור וכיור שרי משום דצורך מצוה הוא ועי' באחרונים ז"ל וכן מצינו שהתירו כיוצא בזה לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבם ללבוש לבנים ולהציע תחתיה וכנז' בהג"ה ס"ג, וכן ברחיצה התירו לצורך מצוה ולכן נדה רוחצת וטובלת ואפי' אם טובלת ליל עשרה באב מותר לה לרחוץ ערב ט"ב אם א"א לה לרחוץ בליל עשירי וכנז' בהג"ה סט"ז ע"ש ולכן הה"ד כאן כיון דהטלית הוא בין גדול בין קטן הוא לובשו בעבור מצוה אין זה דמי לבגדים שלו ולית ביה האי דינא ומותר ללבשו אע"פ שהוא מכובס וזה פשוט:

שוב אח"ך בא לידי לפי שעה ספר שאלת יעב"ץ ח"א וראיתי להר' הנז' בש' פ"ב שכתב וז"ל באחד שנפסק לו קרן טליתו בשבוע שחל ט"ב בתוכה ולא היה לו בצד בת ד' כנפות אחר לקיים מצות ציצית מסופקני איך להורות בזה כי גזרת חכמים שלא ללבוש בגד חדש באותה שבת ואם לא יעשה חדש יתבטל באותם הימים שלא היה אפשר לו בתיקון הישן דהוה מנא דלא שוי חבולייא ומ"מ נ"ל שאם אין לו טלית אחרת כל עיקר ולא אפשר בשאלה כדי שיהא עליו ציצית לפחות בשעה שמתפלל יש להתיר לו דודאי לא גזרו אכהאי גוונא דמילתא דלא שכיחי היא ועריף ממי שאין לו אלא כתונת אחד שהקילו לו לצורך הגוף כ"ש לצורך מלבוש הנשמר וכיון שכל הקורא ק"ש ומתפלל בלא ציצית כלו מעיד עדות שקר מוטב שיעשה לו בגד חדש לקיים המצוה אבל אם מצוי לו בעת התפלה לא יעשה אעפ"י שהולך כל היום בלי ציצית והרי הוא כמנודה לשמים במזיד דברים אמורים וזה אנוס ע"פ תקנת חכמים וטוב שלא לבטל גזרתם כיון דלא ענשי אעשה וכה"ג ליכא למיחש למידי ומאחר שאינו חובת גברא מדוע לא תהיה תקנת חז"ל במקומה עומדת עכ"ל. והנה הן אמת כי נידון הרב ז"ל הוא בבגד חדש דחמיר טפי מבגדים ישנים המכובסים דאיירי בנידון דידן אך עכ"ז בנידון שלו עצמו שהורה מסברא דנפשיה שיתבטל ממצות ציצית כל היום שילך בלא ציצית ואע"פ שאמרו ע"ז הרי הוא כמנודה לשמים וכו' הנה אחהמ"ר מכ"ת לא צייתינן ליה בזה ואין דבריו מחוורין כלל כי באמת כל כהאי גוונא שהוא דבר מצוה לא תקנו בזה חכמים איסורא כלל וכאשר מצינו בכמה דברים שאסורים בימים שאחר התענית ומורים היתר במקום מצוה וכ"ש במצוה כזו שהוא מתבטל ממצות ציצית שהולך כל אותם הימים בלא ציצית שהרי זו לא מעלה ארוכה על כן הדבר ברור ופשוט שגם בנידון הרב שאלת יעב"ץ ז"ל הנז' שהוא בגד חדש אשר בלעדי זה מוכרח לילך בלא ציצית יש להורות היתר גמור ללבוש טלית חדש ואין כאן ביטול גזרת חכמים כי גם בכה"ג לא גזרו כלל וזה ברור:

ועל שאלה הה' בבני אדם שמוכרחים להחליף הכתונת אחר ג' ימים מחמת הזיעה הנה ודאי שגם אלו אין להתיר להם להחליף אך יש להם תקנה שילבשו קודם שבת זו כתונת המכובס ב' וג' שעות ויפשטו אח"ך ויצניעה לשבת זו ללבשה בתוך השבוע זה היום שירצו ואע"פ שהיא עודנה נקייה עכ"ז כיון שלבשו אותה קודם שבוע זו אין זו חשיבה מכובסת חדשה אך צריך שילבשו אותה מקודם ב' וג' שעות לפחות כדי שתקבל מקצת זיעה מן הגוף ותתרכך מעט מקשוי הכבוס וכנז' באחרונים ז"ל מיהו אם לא לבשו אותה קודם שבת זה ונזכרו ביום שבת חזון נראה דאסור ללבוש הכתונת הזאת ביום שבת עצמו ב' וג' שעות ולפשוט אותה להצניע לימות החול הנז' שנראה כמכין משבת לחול דהרי עתה אין לו צורך בזה ורק הוא לובשה בשביל שיוכל ללבשה בימות החול ולכן אין לובש אותה עתה כי אם ב' שעות ופושטה והתקנה לזה שאה"ן יחליף בשבת הכתונת שלו וילבוש הכ' המכובסת ונשאר עליו זו הכ' כל השבת וגם בימי החול ואז בתוך השבוע יחליפו זו וילבוש אותה הכתונת שלבש בתחילת השבת ופשט אותה בשבת כי זו עודנה נקייה היא כן נ"ל בס"ד ואין צריך להאריך יותר בזה והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.