רב פעלים/ד/אורח חיים/כג

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה בליל יו"ט שני של גליות הנשים מדליקין נרות של יו"ט אם צריכין להמתין עד חשיכה ממש כדי שלא יהיה יו"ט ראשון מכין ליו"ט שני או"ד שרי להדליק אחר שעה י"ב תכף דהיינו בקריאת המג'רב. גם עוד הוצרכנו לשאול כי פה עירנו יע"א מזדמן בהרבה שנים שיהיה חמימות באויר בסוף ימי הפסח ובפרט אם השנה היא מעוברת ומחמת החמימות ימצא מיני יתושין הרבה שקורין בערבי ברא'ש ופספ'ס והם נמצאים בתחלת הלילה מעת חשיכה יותר על כן העולם רוצים להקדים לאכול סעודת הלילה קודם שתחשך בעוד שיש אור היום עדיין דהיינו בעת שקיעת השמש ממש או מעט קודם שקיעתה כדי שיהיו רואים את התבשיל ואת המשקים הבאים בתוך הסעודה באור היום ולא יכשלו ביתושין הנז' שדרכם ליפול לתוך התבשיל ובפרט למשקין חמוצין של הטיבול, על כן אם בלילה כזאת מותרין להדליק הנרות מבע"י כדי שיעשו הקדוש לאור הנר של יו"ט:

גם שמענו מן ת"ח אחד שאמר שהוא יקדש מבע"י בלא הדלקת הנרות כדי שיאכל לאור היום מפני היתושין ואעפ"י שגמר סעודתו לאור היום לא יברך בה"מ עד הלילה אחר שידליקו הנרות של יו"ט אם צדק הת"ח בזה לעשות כך יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה:

תשובה הנה הגאון הלבוש בסי' תפ"ח כתב וז"ל ושוהין בין מנחה למעריב עד הלילה כדי שלא יעשו מלאכה מיו"ט זה ליו"ט זה מבע"י לצורך הלילה וכו' ואפי' להכין יין וכה"ג אסורים עד הלילה עד שיאמר ברכו וכן בכל יו"ט אפי' ביו"ט דר"ה דקדושה אחת הם ויומא אריכתא הוא ה"מ לחומרא ולא לקולא רק נרות נוהגין להדליק משחשיכה אפי' קודם ברכו משום דמשחשיכה צורך עכשיו הוא ולא מקרי מכין מן יו"ט לחבירו ובבית הכנסת נוהגין להדליק אפי' מבע"י דבביה"כ הוא מצוה לעולם אפי' ביום עכ"ל. וכתב הרב אליה רבא ז"ל סק"ז עמ"ש הלבוש להדליק משחשיכה פירוש סמוך לחשיכה בסי' תקי"ד ומשמע שיש לנשים לברך ולהדליק אף ליל שני קודם הליכה לבית הכנסת כשהוא סמוך לחשיכה, וכ"כ בשל"ה דף קמ"ג וסיים שהוא יותר מצוה ממה שנוהגין להדליק בבואם לביתם שהוא יושבי חושך ע"כ וזה דלא כמ"ש בהקדמת פרישה לי"ד ועי' סי' רס"ג סק"א עכ"ל:

וראיתי להרב מהרי"ש ז"ל בהגהו' בס' מגינים בסופו שכתב על סי' רס"ג וז"ל ביו"ט ראשון יש להדליק קודם הלילה כמו בשבת אבל ביו"ט שני יש להדליק בערב אחר בואם מביה"כ דאל"כ יהיה נראה כמכין מיו"ט ראשון לשני כ"כ הסמ"ע בשם אמו הצדקת ז"ל אבל מצאתי בא"ר סי' תפ"ח שהביא בשם של"ה גם ביו"ט שני תדליק קודם הלילה ע"ש, והני נשי דידן נהגו גם ביו"ט להדליק בלילה אחר יציאתם מביה"כ ולפע"ד נשתרבב המנהג מסוכות וכו' ולכך מדליקין תמיד בלילה בכל יו"ט ומכ"ש ביו"ט שני שיש לחוש למ"ש אשת הסמ"ע ז"ל עכ"ל ע"ש:

הרי לך החששא שיש לאסור להדליק קודם הלילה היא יוצאה מאשת הסמ"ע שהזכירו אותה הרבנים ז"ל אבל מדברי הרב אליה רבא ז"ל נראה שיש להתיר קודם הלילה:

ונראה לומר דגם לדברי אשת הסמ"ע והרבנים ז"ל שחשו לדבריה זו אינו אלא בהיכא שהם מקדשים אחר חשיכה כי היה דרכם להתעכב בביה"כ בתפלת ערבית עד חשיכה ובאים לביתם בחושך וכמ"ש כן להדיא בדבריהם ונמצא מקדימים להדליק ביו"ט ראשון לצורך יו"ט אבל לדידן שמתפללים הצבור ערבית מבע"י כסברת ר"י ובאים לביתם באור היום ורוצים לקדש ולאכול מבע"י קודם חשיכה נראה דלכ"ע מותר להם להדליק הנרות מבע"י כדי שיאמרו הקדוש כשהנרות דולקות דיש בזה מצוה וכאשר נבאר בס"ד:

והוא דאיתא בסי' רמ"ג סעי' ז' י"א שאין מקדשין אלא לאור הנר וי"א שאין הקדוש תלוי בנר ואם הוא נהנה בחצר מפני האויר או מפני הזבובים מקדש בחצר ואוכל שם אעפ"י שאינו רואה הנר שהנרות לעונג נצטוו ולא לצער והכי מסתברא ע"כ. ומ"ש והכי מסתברא קאי על האי טעמא דאתמר בהיכא דמצטער שנוח לו בחצר יותר ועל עיקר הסברא די"א בתרא דס"ל שאין הקדוש תלוי בנר. ומן התימה על רבינו חיד"א ז"ל שלא נרגש בזה ודוק. וכתב הר' מג"א והכי מסתברא במצטער הרבה הא לאו הכי צריך לאכול במקום נר בשם רש"ל ז"ל ע"ש, וכ"כ הרב תוספת שבת ז"ל ועי' מ"ש הרב אשל אברהם ס"ק ט"ו ע"ש. ועי' שיירי כנה"ג הגב"י אות ה' מ"ש מסי' רס"ג ס"ט במדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה ע"ש ומה שיש לדבר בזה אין פנאי עתה להאריך:

והרב חסד לאלפים ז"ל סעי' וא"ו כתב וז"ל י"א שאין מקדשין אלא לאור הנר ואם לא קדש ואכל אצל הנר הוי ברכתו לבטלה ואפי' מאן דשרי לקדש בחצר אעפ"י שאינו ריאה הנר היינו במצטער הרבה לאכלו בבית מפני החום והזבובין הא לאו הכי צריך לאכול במקום נר דווקא עכ"ל וכן מבואר באחרונים ז"ל:

וגם על דרך הסוד נמי נראה דבעינן הקדוש לאור הנר וכנראה מן הכוונות של נהר שצריך לכוין בעת הקדוש ובזה לא יש הפרש בין שבת ליו"ט וא"כ עכ"פ יש מצוה גדולה לקדש לאור הנר וזה האדם שמקדש ואוכל מבע"י אחר שכבר התפלל ערבית ועשאו לילה אעפ"י שעדיין היום מאיר ואינו צריך לנר בשביל אכילתו מ"מ הוא רוצה להדליק הנר עכשיו להיות לפניו בעת הקידוש בשביל מצוה ועל כן ודאי מותר לו להדליק הנר בשביל צורך אותה שעה עצמה שיש בזה מצוה שיקדש לאור הנר כיון שהוא רשאי לקדש ולאכול אותה שעה שכבר התפלל ערבית ואין זה נראה מכין אותה שעה לצורך הלילה אלא הוא מדליק לצורך אותה שעה עצמה למעבד מצוה לקדש לאור הנר. ובאמת כן הוא כוונתו בשביל מצוה ואינו עושה בזה ערמה כלל שבאמת אם לא היה בזה מצוה לקדש לאור הנר לא היה מדליק הנר מעכשיו אלא היה ממתין עד הלילה ורק בשביל מצוה הנז' הוא מקדים להדליק מבע"י והרי זה דומה להא דפסק מרן ז"ל בסי' תקי"ד בנר של ביה"כ דמותר להדליק אפי' ביו"ט שני אחר מנחה ואין בזה משום מנין לחול שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה ע"כ וכתב מג"א אפי' אין אדם בביה"כ שרי מהאי טעמא ע"ש, וא"כ ה"ה הכא בנ"ד דהוא מדליק משום מצוה לצאת י"ח הסוברים דהקידוש תלוי בנר א"כ בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה ואין זה מכין בשביל הלילה:

גם איכא סניף אחר להתיר בנ"ד עפ"י מ"ש הרב אליה רבא ז"ל בסי' רס"ג ס"ק י"ח בשם מהרי"ל דהיינו טעמא דמדליקין נרות בביה"כ ביו"ט אף דשהוא בטיהרא לא מהניא מ"מ כל מה דאתוסף אורה חשיב הנאה טפי אע"ג דהוא יום ממש ואיכא אור בכל ביה"כ מ"מ חשבינן ליה הנאה טפי ע"ש, וא"כ לפי"ז ה"ה הכא בההיא שעתא דסוף היום קודם שתחשך אע"ג דאיכא עדיין אור היום ולא אצטריך לאור הנר מ"מ מרבה אורה טפי וכמו הך טעמא דכתב מהרי"ל ז"ל וכ"ש הוא. ובאמת הכי מסתברא והכי עמא דבר דהא בקיץ כשהלבנה זורחת תכף אחר י"ב שעות היום ומקדשים ואוכלים על הנר דאין צריכים כלל לאור הנר עכ"ז הם מדליקים ומברכים והיינו משום מצוה ומזה עוד דעכ"פ איכא תוספת אור וכמ"ש א"ר בשם מהרי"ל ז"ל הנז':

הנה כי כן נראה בנידון השאלה דמותר להדליק הנרות של יו"ט מבע"י בשביל שהוא רוצה לקדש ולאכול ג"כ מבע"י ואעפ"י שהוא מקדש ואוכל על הגג שעדיין אור היום מאיר ואינו צריך לנר לית לן בה ואין בזה חשש משום שנראה שהוא מנין מבע"י לצורך הלילה יען כי הוא מדליק לצורך מצוה של אותה שעה שהוא מקדש בה דיש בזה מצוה לקדש לאור הנר ואי לאו משום מצוה זו לא היה מדליק עד הלילה וכמ"ש לעיל:

וגם עוד איכא בזה טעם אחר לסניף והוא מ"ש הר' א"ר בשם מהרי"ל ז"ל וכנז"ל והאחרונים ז"ל שהחמירו להדליק עד הלילה היינו לדידהו שהם מקדשים ואוכלים אחר חשיכה כי אין יוצאים מביה"כ מתפלת ערבית אלא עד חשיכה ונמצא בזה הוא מכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני ובזה גם אנחנו מודים לאסור:

וממילא אתה תבין על אותו ת"ח הנז' בשאלה שאמר שהוא יקדש מבע"י בלא נר כדי שיאכל לאור היום מפני היתושין ואעפ"י שגמר סעודתו לאור היום לא יברך בהמ"ז עד הלילה אחר שידליקו הנרות של יו"ט, כי בזה הוא טעות בידו ולא אריך למעבד הכי יען כי מאחר שכבר קידש ואכל סעודתו מבע"י איך יברכו על הדלקת נר יו"ט דהוי ברכה לבטלה לדעת כמה רבוותא חיוב הנר הוא לצורך קדוש וסעודה וכנז"ל והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.