רב פעלים/ד/אורח חיים/כב

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מעיר במביי ראינו בבאר היטב סי' תקי"ד ס"ק א' שכתב השכה"ג בסי' תר"א אוסר שתיית הטיטו'ן שקורין טובא'ק משום מכבה והמג"א כתב לאסור משום מגמר דאינו שוה לכל נפש ע"ש אבל בתשובת דרכי נועם חא"ח סי' ט' כתב דמותר וליכא משום מכבה ולא משום מוגמר ע"כ ורצינו לדעת שורת הדין איך הוא אם מותר או אסור יורינו ושכמ"ה:

ועוד יש לנו לשאל בברכת המזון בזימון אומר המברך הב לן ונברך וכו' ברשות מלכא עלאה קדישא וברשות מורי המסובין ואז עונים המסובין שמים וכן בר"ה בתקיעת שופר קודם הברכה אומר התוקע בציבור ברשות מורי ורבותי והקהל עונים שמים וכן ליל כיפור קודם שמברך שהחיינו אומר ברשות וכו' והקהל עינים שמים ורצינו לדעת מה משמעות עניה זו של שמים שעונים הציבור ומה כונתם בזה:

גם רצינו לדעת בעת הזימון שאומר ברשות מלכא עלאה קדישא וברשות מורי המסובין על איזה דבר צריך לענות שמים אם על אומרו ברשות מלכא או אם עד שיאמר ברשות מורי המסובין על הכל יורינו ושכמ"ה:

תשובה על שאלה הראשונה דבר זה דברו בו' כמה וכמה מן הפוסקים האחרונים ז"ל והגאון האחרון רבינו חיד"א ז"ל במורה באצבע סי' ז' אות רב"י כתב שתיית הפיפא ביו"ט מן הדין מותר אך טוב להחמיר ביו"ט ראשון ומה גם שגדול אחד חלם עם רב מופלג והשביעו בשם ה' שיאמר לו מה יאמרו בשמים על שתיית הפיפא והשיבו כי השותה ביו"ט מקללין אותו והשותה בט"ב משמתין אותו וכו' ואני ראיתי החלום הזה כתוב מהגדול החולם בכתיבת ידו וכו' אבל ביו"ט שני גאוני עולם לא החמירו ע"כ וכתב שם באות רי"ג ומאחר שמי שאינו שותה הוא מצד חומרא דוקא נראה דיכול ליתן הפיפה למי ששותה ביו"ט ע"כ ע"ש:

והנה בספרו מחב"ר סי' ר"י ס"ק י"ג הביא דברי החלום הנז' ושם הרב שחלם ושם הרב שהגיד לו הדבר בחלום ע"ש וכתב שם בס"ק י"ד וז"ל הנזהר שלא לשתות ביו"ט היינו ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני שותה וכך שמעתי שהיה נוהג הרב הגדול מהר"א נבון בעל מחנה אפרים וכן ראיתי שנהגו רבנן קדישי רבים בתורה וכן אני נוהג עכ"ל ע"ש ובסי' תקי"א שם במחב"ר כתב וז"ל הרב מור וקציעה מתיר לשתות הפיפ'א ביו"ט שני כמ"ש שם סי' ר"י והכא בסי' זה הרב מור וקציעה הנז' הרחיב הדיבור אף הוא היה מתכווין לדחות כל טענות החולקים אחת לאחת והעיד שהגאון אביו מהר"ץ ז"ל היה שותה ביו"ט ואף שבימי חרפו מנע לשתותו אמר לו חסיד גדול ורב מובהק אחד שלא יפה עושה מאחר שרגיל בו מצטער ביו"ט ומונע שמחת יו"ט וחזר לנהוג בו היתר וכו' זהו תורף דבריו עש"ב. וראיתי בכתבי החסיד המלומד בנסים כמהר"ר כליפ"א ן' מלכא ז"ל שכתב שהיה נוהג היתר ביו"ט רק שנזהר להדליקן מן הנר הדלוק ולא ע"י גחלת שיבא לידי כבוי וכך ראה שנהג רבו בהיתר שתיית הטבאק'ו ביו"ט וכתב שאין להדליק מגחלת אלא משלהבת ע"ש עכ"ד הרב רבינו חיד"א ז"ל במחב"ר סי' תקי"א ועיין עוד להרב הנז' בסי' תקי"ד ס"ק ב' ע"ש:

גם הרב הגדול שרשי הים ח"א דף פ' האריך בענין זה וכתב וז"ל סוף דבר לדעתי הקצרה אף לדעת הרב דרכי נועם דחשיב לשתיית העשן בזה כאוכל נפש ממש אין להתיר להבעיר העשן הזה בגחלת אם לא בלבת אש בוערה דליכא משום מכבה כן נלע"ד עכ"ל ע"ש:

והנה פה עירנו יע"א בגדא'ד יע"א המנהג פשוט ששותין הטוטו'ן הנז' ביו"ט גם ביו"ט ראשון כדעת המתירין דעעמם ונימוקם עמם ובפרט בזה"ז שרבו השותין אך יש יראים חכמים ואנשי מעשה שנזהרים שלא לשתות ביו"ט ראשון אלא שותין ביו"ט שני וכן ביו"ט של ר"ה נזהרים בשני הימים כי כן העיד רבינו חיד"א ז"ל שגם המחמירין אין נזהרים אלא ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני שותין שכן ראה שנהגו כן רבנן קדישי רבים בתורה וכן הוא עצמו היה ג"כ נוהג כך ומי לנו גדול מיוסף הצדיק זלה"ה בתורה ובחסידות:

הנה כי כן ודאי אין לנו למחות ביד בני אדם השותין אותו ביו"ט ראשון ג"כ שכך נהגו ויש להם רבים וגדולים גאוני עולם לסמוך עליהם וכאשר הבאנו לעיל ועוד נמי איכא, ורק צריך להזהירם שלא ידליקו אותו מן הגחלת אלא ידליקו אותו משלהבת וכנז"ל ובודאי שהנזהר שלא לשתות ביו"ט ראשון תבא עליו ברכה כי יש נזהרים בזה וכאמור:

ועל שאלה השנית מה שעונין הקהל שמים דע כי דבר זה מקורו בספר שבולי הלק"ט שהביאו מרן ז"ל בב"י א"ח סי' קס"ז וז"ל כתוב בשבולי הלק"ט מצאתי בשם רבינו האי שנים שבאו לאכול המברך נוטל רשות מחבירו ואומר לו ברשות מורי והוא עונה ברשות שמים שכך שנינו בברכות דף נ"ה ראה קראתי בשם בצלאל אמר הקב"ה למשה הגון לפניך בצלאל וכו'. כך בסעודה בני ההסיבה בוחרים החשוב שבהם לברך והוא אומר ברשות רבותי כלומר זה אני יודע אם אתם מסכימים הקב"ה מסכים עמכם והם משיבים ברשות שמים כלומר לכך אנו מסכימים שיסכימו מן השמים שנאה והגון אתה לפנינו עכ"ל ע"ש והנה רמ"א ז"ל בהגה"ה כתב דין זה בסעיף י"ד וז"ל והמברך יאמר תחילה ברשות מורי ורבותי אך לא כתב שהמסובין יאמרו ברשות שמים וכן הגאון רב יעב"ץ ז"ל בסידור שלו ג"כ לא כתב שיענו המסובין כלום גם עוד מ"ש הפוסקים בדין הזימון שיאמר ג"כ ברשות הנה גם שם לא זכרו שיענו המסובין כלום ורק יש מי שכתב כשאומר הב לן ונברך יענו יהי שם ה' מבורך וכו' אבל על אומרו ברשות לא כתבו שיענו כלום אבל המנהג פה ערינו יע"א ועוד באיזה מקומות שיענו השומעין שמים הן ברשות של הזימון והן ברשות של התוקע וכן ברשות של המגילה ונהגו לתפוס לשון קצר לומר מלת שמים בלבד ואין אומרים ברשות שמים אך הכונה הוא בזה הוא כך וכמפורש דבר זה בשבולי הלק"ט שהביאו מרן בב"י וכנז"ל:

וממילא מובן הדבר ג"כ כי ענייתם כן קאי על מה שאמר המברך ברשות מורי המסובין ולכן אחר שיאמר כן אז יענו שמים כמנהגם והיינו ר"ל ברשות שמים וכמבואר:

ודע כי יש עוד כונה ומשמעות אחר בעניה זו והוא רצונם לומר הרשות שאתה מבקש היא נתונה לך מן השמים וכל זה הוא מדרך ענוה וכדי לחלוק כבוד כלפי מעלה כלומר אין אנחנו כדאין ליתן רשות בשביל הברכה שתברך לשמו יתברך אלא הרשות שאתה מבקש הוא נתון לך מן השמים לברך לשמו יתברך ואומרים רק מלת שמים לשון קצר האו דנקטי בזה וכפי הנראה כן הוא כונת העולם ודעתם בזה הענייה כפי הביאור והמשמעות הזה:

גם עוד אודיעך מה שהצריכו לכל הברכה האמורה בציבור שיטול המברך רשות תחילה מן העומדין או היושבין יש לזה המנהג טעם כמו דרך הנהוג למעלה בשמים אצל המלאכים כמ"ש בברכת יוצר וכולם מקבלים מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם וכו' ולכן גם הש"ץ והמוציא את השומעין י"ח בברכה שהוא מברך להשי"ת צריך לומר קודם שמברך ברשות מורי ורבותי והקהל ג"כ מדרך הענוה והכבוד עונים ברשות שמים ע"ד שאמרו ר"ל הרשות נתונה לך מן השמים:

גם עוד יש לפרש דרך רמז ודרש במלת שמים שעונין הקהל והיינו כי המברך שהוא אומר תחילה ברשות מורי ורבותי כונתו בנטילת הרשות הזה כדי לעורר אותם שיתנו דעתם לברכה ויכוונו לצאת י"ח בשמיעה כי מן הדין הוא צריך שיתכוין השומע לצאת ויכוין המשמיע להוציאו ולכן בדרך כבוד אומר להם ברשות והיינו לעורר אותם בזה על הכונה שיתכוונו דעתם לברכה והם עונים שמים שבתיבה זו רמוזה ההלכה של הברכה דקי"ל שצריך השומע והמשמיע יחדיו מכוונים וכנז' בגמרא ובש"ע וזה הדין רמוז באותיות שמים שהוא ר"ת שומע משמיע יחדיו מכוונים כן יש לפרש בדרך רמז ודרש אך עיקר הביאור בזה הוא כמ"ש לעיל והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.